בגלל המלחמה והבינה המלאכותית: זינוק במספר מובטלי ההייטק
מספר המתכנתים דורשי העבודה גדל בחודשיים האחרונים ב־12%. שיעור דורשי העובדה מההייטק מכלל המובטלים כמעט הכפיל עצמו בשש השנים האחרונות. בין הסיבות: המלחמה, ההאטה העולמית וההפיכה המשטרית שהבריחה משקיעים
עלייה גדולה במספר המובטלים בהייטק נרשמה בחודשים האחרונים. מספר דורשי העבודה מתחומי מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה בחודשיים האחרונים ב־12% – מ־6,250 בדצמבר ל־7,000 בפברואר. מספר דורשי העבודה בתחומי מסד הנתונים והרשתות עלה באותם חודשים ב־9% מ־1,070 ל־1,170. חלקם של דורשי העבודה מהייטק מכלל דורשי העבודה זינק מ־7.5% בראשית 2024 ל־11.3% בפברואר השנה. כך עולה מדו"ח דופק שוק העבודה לחודש פברואר 2025 של שירות התעסוקה המתפרסם היום. בשירות התעסוקה מגדירים את מצב האבטלה בהייטק "מעורר דאגה".
העלייה במספר המובטלים בהייטק בולטת במיוחד לאור העבודה שהיא מתרחשת במקביל לירידה של 2.2% בפברואר במספר הכללי של דורשי העבודה ל־160 אלף שזה המספר הנמוך ביותר מאז תחילת המלחמה. למעשה, נרשמו בחודשיים האחרונים עליות במספר דורשי העבודה בכל משלחי היד מענפי ההייטק: מהנדסים (לא כולל הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, עלייה של 4.9%), הנדסאים וטכנאים במדעי הפיזיקה וההנדסה (3.3%) והנדסאי תפעול וטכנולוגיות המידע (0.8%).
לפי שירות התעסוקה לא מדובר באירוע עונתי אלא בהתחזקות של מגמה עקבית. שיעור עובדי ההייטק מכלל דורשי העבודה עלה באופן עקבי בשש השנים האחרונות מ־6.3% מכלל דורשי העבודה בינואר 2019 ל־11.3% מכלל דורשי העבודה בפברואר השנה, כמעט פי שניים. מאז הרבעון השלישי של 2024 התחזקה מאוד העלייה. המשמעות היא שככל שעובר הזמן היציבות התעסוקתית של אנשי ההייטק פוחתת. אם ב־2022 זה היה שוק של ביקוש לעובדים בלבד, היום זה ממש לא המצב.
אחד הגורמים לעלייה בחלקם של אנשי ההייטק בין דורשי העבודה הוא הגידול בחלקו של ענף ההייטק בשוק העבודה. המשמעות היא שהענף שהתרחב פולט עכשיו עובדים לא חיוניים. אלא שנתון זה מסביר פחות משליש מהתופעה. על פי הלמ"ס, בינואר 2019 ההייטק היווה 8.6% מהמשרות במשק וכעת הוא מהווה כ־10%. כלומר עלייה של 1.4% נקודות אחוז בשיעור עובדי ההייטק במשק לעומת עליה של 5 נקודות אחוז בחלקם של אנשי ההייטק בין דורשי העבודה באותה תקופה. אחת ההשלכות של המצב צפויה להיות קושי רב יותר לג'וניורים (עובדים חסרי ניסיון) להיקלט בענף.
לדברי דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק שמונתה ב־2022 על ידי אורית פרקש הכהן שכיהנה כשרת החדשנות "יש האטה בקצב הגידול בהייטק בשנתיים האחרונות ולמעשה גרף הגידול של הענף שטוח". מספר משרות השכיר בתחום ההייטק עמד על 390 אלף ב־2022, 397 אלף ב־2023 ו־400 אלף ב־2024. כלומר אין צמיחה במספר המשרות ולמעשה יחסית לגידול הטבעי הענף בנסיגה. "יש האטה בביקוש לעובדים בהייטק בגלל המלחמה, הבינה המלאכותית והמצב העולמי", אומר פרלמוטר. "כמות ההשקעות בהייטק בעולם ירדה בצורה דרמטית בשנתיים האחרונות וגם בישראל".
עם זאת פרלמוטר צופה שבטווח הבינוני, אחרי שחברות יסתגלו לבינה המלאכותית, היא דווקא תייצר משרות נוספות. יש לזכור שעוד לפני המלחמה המשקיעים התרחקו מישראל בגלל ההפיכה המשטרית והספק לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית.
במקצועות החזקים יש יותר מובטלים
בשירות התעסוקה מציינים שהעלייה במספר דורשי העבודה בהייטק היא חלק מתופעה רחבה בבחודשים האחרונים של היחלשות העובדים החזקים. 11 מבין 17 משלחי היד בהם נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים היו "חזקים" – מענפי ההייטק, ההנדסה, הרפואה והניהול. מספר הרופאים דורשי העבודה עלה בחודשיים האחרונים ב־10%, מספר המנהלים הבכירים מחוסרי עבודה עלה ב־4.3%.
התוצאה היא שחלקם של שכירים מיישובים באשכולות חברתיים כלכליים הגבוהים (8–10) מכלל דורשי העבודה עלה בשנתיים האחרונות ב־3.5 נקודות אחוז, מ־16.3% ל־19.8%. עוד ביטוי להיחלשות החזקים הוא שדווקא בערים החזקות גדל בפברואר מספר המובטלים. ברוב הערים נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה. הירידות המשמעותיות ביותר היו באופן טבעי בערי הצפון: ראש פינה (14%–), עכו (6.5%–) ונהרייה (6.3%–). אולם כל הערים בהן נרשמו בפברואר עליות במספר דורשי העבודה היו ערים חזקות: הוד השרון (3.8%), כפר סבא (2.2%), תל אביב (2%) ורמת השרון (1.7%).
