פרשנות
רוטמן ולוין סימנו פלוס בוהק באקסל ההפיכה המשטרית
אם תעבור התאונה החקיקתית שבמסגרתה נציב תלונות השופטים יהיה בחירה פוליטית, הדמוקרטיה הישראלית תספוג מכה אנושה ויונף שוט אפקטיבי מעל ראשם של ראשי מערכת המשפט, שבה מתנהלים בימים אלה ההליכים נגד בנימין נתניהו
היום סיימה ועדת רוטמן, שידועה גם כוועדת חוקה חוק ומשפט, להכין לקריאה שנייה ושלישית את החוק החדש לבחירת נציב תלונות השופטים. רוטמן, לאחר שהגיע להסכמות עם עצמו, או עם לוין, החליף את הרעיון המקורי שלו, ש־70 חברי כנסת יבחרו את הנציב, בבחירה על ידי ועדה. ועדה עם רוב פוליטי כמובן.
עכשיו יוכל שר המשפטים יריב לוין לבחור את נציב תלונות השופטים שיבדוק את תלונתו נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. עד כה יכול היה עמית לכאורה "לחמוק מהדין" בשל היעדרו של נציב, שלא מונה מאז פרישת הנציב הקודם, השופט בדימוס אורי שהם, במאי 2024. ולמה לא מונה? כי לוין לא הגיע להסכמה עם ממלאי המקום, עוזי פוגלמן ואחר כך עמית, על זהותו של המחליף. ולוין כמו לוין (ורוטמן) – כשהוא לא מגיע להסכמות, הוא מחוקק.
בראש הוועדה יעמוד שר המשפטים ולצדו שלושה (שהם ארבעה יחד עם שר המשפטים) שיבטיחו לו רוב מתוך שבעת חברי הוועדה: שר העבודה, ח״כ שייבחר בדרך שעליה יחליט יו״ר הכנסת ודיין בדימוס שייבחר על ידי הרבנים הראשיים. למה דיין? לאלוהים פתרונים, אבל הרבנים, שמינוים פוליטי, שהחרימו את השבעת עמית במשכן הנשיא, יבטיחו ללוין את הרוב.
שלושת המינויים המקצועיים יותר הם שופט בדימוס שייבחר בידי שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שייבחר בידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים ואליהם תצטרף הסנגורית הציבורית הארצית.
לוין לקח קשה את בחירת עמית, ככישלון אישי וגם כאכזבה של הבייס שמצפה ממנו עכשיו לגמול, לנקום על מינוי עמית. השתלטות על מינוי נציב תלונות השופטים היא התחלה די טובת לנקמה המיוחלת. נציב פוליטי, לא מאוזן, במיוחד נציב שלא כיהן כשופט, במיוחד בערכאות הדיוניות, יכול למרר ולהמאיס לשופטים את חייהם. להריצם לדין משמעתי, להמליץ על הדחתם. נציב שמחויב לממניו הפוליטיים יכול להיטפל לשופטים שלא באים טוב לעין של השלטון. נציב שממונה בידי שר המשפטים הוא סכנה ברורה וממשית לעצמאותה ואי־תלותה של הרשות השופטת.
הבעיה הגדולה היא שאזהרה כזו כבר לא מזיזה לאיש, אפילו כשאדם כמו נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק עומד מאחוריה. ואולי במיוחד כשאהרן ברק עומד מאחוריה. ברק ויצחק זמיר, יועמ"ש ושופט עליון לשעבר, שמתגייסים למאבק במאמרים נוקבים, רק מצהילים את המרחב הביביסטי, שמבין מכך שלוין ורוטמן עושים את הדבר הנכון.
יכול להיות שאפשר לסמן את בחירת עמית ככישלון של לוין, ואת מינוי הנציב - לפי החוק המוצע - כהצלחה שלו. זהו לבטח המצב בחשבונאות של ממשלת ההפיכה המשטרית. באקסל של הפלוס מינוס שלה. אבל ההצלחה הגדולה שלה, ללא ספק, היא להטמיע בקרב חסידיה את המסקנה שמערכת המשפט היא גוף מושחת שצריך לטפל בו ביד קשה, להחריבו מן היסוד. השיח הזה מתפשט ביקום הביביסטי, מופץ בערוץ 14 ובשאר ערוצי הרעל.
אלא שבתחנות החשובות עד כה, מערכת המשפט עומדת איתן. זה קרה בבג״ץ, בביטול החוק שביטל את עילת הסבירות. זה קרה בבחירת עמית לנשיא העליון, זה קורה בהמשך כהונתה של גלי בהרב־מיארה כיועצת משפטית לממשלה. על רקע כל אלה משווע הצמד לוין ורוטמן להצלחה, וכרגע מסתמן החוק לבחירת נציב תלונות השופטים כפלוס בוהק שהשניים יכולים לסמן באקסל ההפיכה, בעמודת ריסוק מערכת המשפט.
וכמו שפתחנו, לוין ימנה את הנציב שיבדוק את התלונות נגד עמית. נציב, שחייב את מינויו לממשלת ההפיכה המשטרית, אמור לטפל מטעמה בשופטים שנואי נפשה. אם התאונה החקיקתית הזו תעבור, הדמוקרטיה הישראלית תספוג מכה אנושה. אבל, כאמור, למי אכפת. העיקר שיונף שוט אפקטיבי מעל ראשם של המנוולים האלה שמתיימרים לשפוט את המלך המשיח, הלוא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
השבוע הזהיר בג"ץ מפני ההתמכרות לבינה מלאכותית בכתבי תביעה וטענות שמוגשים לבתי המשפט. היפוכה השלם של בינה מלאכותית הוא הכסילות האנושית. אפשר לומר אפילו הזדון האנושי. בדרך שבה מנוהלת מדינת ישראל בימים אלה, נדמה שעדיף כרגע לסמוך על הבינה המלאכותית ולא על היפוכה.
