מנהלים 2024
עולם של גברים: גם ב־2024 הנשים מודרות מחברות ציבוריות

בדיקה של הבורסה לניירות ערך שנערכה לבקשת כלכליסט מעלה תמונת מצב מדאיגה: מתוך 852 מינויים שנעשו השנה להנהלות ודירקטוריונים כל החברות הרשומות בבורסה, רק 28% היו נשים. כשנשים מודרות גם מהפוליטיקה ומתפקידי מפתח בשירות הציבורי, קשה לראות איך המצב ישתנה

עירית אבישר

12:58, 25.12.24

תגיות:

רק 17% מהמינויים בהנהלות בחברות הציבוריות בשנת 2024 אוישו על ידי נשים. בדירקטוריונים המצב טוב יותר, אך עדיין רחוק משוויון, כאשר נשים היוו 32% מהמינויים שנעשו השנה. כך עולה מבדיקת שערכה הבורסה לניירות ערך בעבור כלכליסט, שסקרה 852 מינויים שנעשו בשנה האחרונה בחברות הציבוריות (הנתונים מתייחסים גם לחברות שמניותיהן אינן סחירות אך הנפיקו אג"ח לציבור). 
אין זה סוד שחלקן של הנשים במשרות הבכירות במשק נמוך דרמטית לעומת חלקן באוכלוסייה. ניתן לראות את הייצוג הנמוך במממשלה, במגזר הציבורי, ברגולציה (על אף שהיתה תקופה שבה רוב הרגולטוריות בתחום הפיננסי היו נשים), וגם במגזר העסקי. 
המצב העגום הזה צורם גם בדירוג המנהלים של כלכליסט. הדירוג מתבסס על רשימת המנכ"לים של מדד ת"א 125, שבו יש היום רק 4 נשים מנכ"ליות, קרי, הן מהוות פחות מ־3.5%, וזאת בעוד בחברות המרכיבות את מדד ה־S&P 500 נשים מאיישות 10% מתפקידי המנכ"ל.  בדירקטוריונים המצב טוב יותר, אם כי רחוק מאוד משוויון, ולפי נתוני רשות ני"ע נשים מהוות 27% מהדירקטורים בחברות הציבוריות.

2 צפייה בגלריה 
 

בתוך ההנהלות: הפסגה שמורה לגברים
יש מודעות לנושא וניסיונות רגולטוריים לקדם שינויים בעיקר בכל הקשור לדירקטוריונים של החברות הציבוריות. תהליך של שינוי התמהיל המגדרי בחברות הוא ארוך ואיטי, שכן תדירות העזיבה נמוכה. כך למשל דירקטורים יכולים לכהן גם תשע שנים בתפקידם לפני שיוחלפו. 
היות שתהליכים כאלה לוקחים זמן, בחרנו לבדוק מה התרחש בשנה החולפת, כדי לקבל אינדיקציה טובה לגבי העתיד. האם החלוקה המגדרית במינויים החדשים שהתבצעו השנה היא טובה יותר מהמצב הקיים.
אומנם יש מגמת שיפור בנתוני המינויים אל מול כלל ייצוג הנשים, אך אנחנו נמצאים רחוק מאוד מנתונים שוויוניים. באשר לנתוני ההנהלות של החברות, מהנתונים עולה כי מתוך 231 מינויים של מנכ"לים וחברי הנהלה שהיו בשנה האחרונה, רק 40 היו של נשים - שהיוו כאמור רק 17% מהמינויים. לתפקיד מנכ"לית מונו השנה בחברות הציבוריות רק שש נשים מתוך 86 מינויים, כלומר הן היוו שיעור מעליב של 7% מהמנכ"לים החדשים. 
ישנם תפקידים שלא מונו אליהן השנה נשים בכלל, כגון משנה למנכ"ל, סמנכ"ל טכנולוגיה, סמנכ"ל פיתוח עסקי, סמנכ"ל מכירות, סמנכ"ל הנדסה, מנהל מו"פ וסמנכ"ל שיווק. לתפקידים אלה מונו 19 אנשים בשנה החולפת, ואף לא אחת מהן אישה.
בשנה שעברה נעשה ניסיון לחייב בחקיקה ייצוג שווה של נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות. אולם הצעת החוק נפלה לאחר שהקואליציה התנגדה לה"
לעומת זאת בולט תפקיד סמנכ"ל כספים, שבו יש יחסית יותר נוכחות של נשים. מתוך 90 מינויים שהיו לתפקיד זה השנה, 23 היו של נשים. לתפקיד יועץ משפטי, חשב ומדען ראשי אומנם נעשו מינויים בודדים במהלך השנה, אך הם היו בחלוקה שוונית מגדרית. למחצית מתוך 12 מינויים לתפקידים הללו מונו נשים. 
בתוך הדירקטוריונים: מועדון סגור ואקסקלוסיבי
כאמור כאשר עוברים לדירקטוריונים של החברות הציבוריות, המצב טוב יותר, בעיקר כי יש פיקוח מסוים בנושא וחובת ייצוג נשי. אלא שבפסגת הדירקטוריונים ייצוג הנשים מוסיף להיות נמוך. השנה מונו 78 איש לתפקיד היו"ר, ורק תשעה מהם היו נשים, כלומר הן היוו רק 12% מהמינויים החדשים. לתפקידי נשיא וסגן יו"ר מונו השנה ארבעה אנשים ואף אחד מהם לא היה אישה.
לעומת זאת כאשר בוחנים את מינוי הדירקטורים עצמם, התמונה היא הטובה ביותר מבין הקטגוריות השונות. 35% מהמינויים לדירקטורים שהיו בשנה האחרונה היו של נשים. לשם השוואה שיעור הנשים בדירקטוריונים עומד כאמור על 27%, ובשנת 2020 הוא עמד על 24%, כך שהשיפור איטי אך המגמה חיובית, והיא בודאי טובה באופן משמעותי אל מול נתוני הנשים בהנהלות. 

2 צפייה בגלריה 
מימין אתי דויטש ,יפית לוי אטיאס, דלית רביב ושגית דותן
(צילומים: רמי זרניגר, אורן דאי, סיון פרג׳, חורחה נובומינסקי)

בשורה תחתונה, אם בוחנים את כלל המינויים (הנהלה ודירקטוריונים), הרי בשנה החולפת נעשו 852 מינויים שכאלה, כאשר 239 היו של נשים, קרי 28% בלבד.
ישנם גם הבדלים בנוכחות נשים בין ענפים. בעבר למשל היתה נוכחות נשים בולטת בענף הבנקאות, שהיוו רוב בקרב המנכ"לים בענף, והיום הן לא מאיישות כלל תפקיד יו"ר או מנכ"ל. השנה כמעט חל שוב שינוי כשבשני מקרים, במינויים בכירים — המרוץ לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, והמרוץ לתפקיד יו"ר בנק לאומי — הגיעו נשים לקו הסיום: דלית רביב שהיתה מועמדת לתפקיד מנכ"לית הפועלים ואתי דויטש שהיתה מועמדת ליו"ר לאומי, אך הן בסופו של דבר לא נבחרו. כך, הנוכחות הנשית בהנהגות הבנקים הלכה ונעלמה. יש גם ענפים שבאופן מסורתי עד היום אין בהן כמעט בכלל נשים בצמרת, כמו ענף האנרגיה ורשתות המזון. 
של מי האינטרס: גיוון זה לא רק צורך חברתי
הצורך בגיוון מגדרי אינו נובע רק מטעמים חברתיים. ישנם מחקרים רבים, כמו של ארגון Catalyst, שמראים שחברות עם גיוון מגדרי בהנהלה מציגות ביצועים טובים יותר מחברות ללא נשים. הגיוון המגדרי תורם לגיוון דעות ומונע חשיבה קבוצתית.
ישנם גם מחקרים אקדמיים שהראו שחברות עם נשים בדירקטוריון התמודדו טוב יותר באופן משמעותי עם המשבר הפיננסי של שנת 2008, ושחברות שהיו בהן נשים בדירקטוריון נטו לקחת פחות סיכונים, וכך הצליחו לצלוח טוב יותר את המשבר.
עיקר הדגש היום בטיפול של הרגולטורים בייצוג החסר לנשים נעשה בדירקטוריונים. ישנן כמה סיבות לכך. ראשית, לרגולציה יש יותר יכולת להשפיע על דירקטוריון מאשר להתערב במינוי של ההנהלה השוטפת. שנית, הציפייה היא שאם לדירקטוריון יהיה שיפור בייצוג הנשי, הדבר גם יחלחל למטה לקומת ההנהלה, כלומר, בעצם שורש הבעיה הוא בדירקטוריונים.
אחת הסיבות לכך שהייצוג של נשים בדירקטוריונים הוא נמוך היא שהרבה פעמים בעלי שליטה ממנים את עצמם לתפקידים שונים בהנהלת החברות ובדירקטוריונים — ונשים הן בנקודת פתיחה רעה במקרים האלה כי הן מלכתחילה פחות בפוזיציה הזאת. כך למשל אפשר לראות באחד המינויים הבולטים השנה, על אף שהוא מינוי של מנכ"ל ולא דירקטור. הכוונה היא למינויה של יפית לוי אטיאס, בתו של רמי לוי, למנכ"לית משותפת לצד אביה ברשת שיווק השקמה. 
סיבה נוספת לייצוג הנמוך בדירקטוריונים נובעת מכך שלרוב מועדון הדירקטורים הוא מועדון סגור, הפועל בשיטת "חבר מביא חבר". דירקטורים רבים משמשים בתפקיד זה במספר רב של חברות, ולנשים קשה יותר לחדור אל הקליקה. 
אחת הסיבות לייצוג הנמוך בדירקטוריונים היא שפעמים רבות בעלי שליטה ממנים את עצמם לתפקידים שונים בהנהלת החברות"
הרגולציה לא מספקת: חקיקה בלי שיניים
בישראל יש התייחסות מסוימת בחקיקה לנושא שילוב נשים בדירקטוריון, אך לא בצורה נוקשה. החוק קובע כי בחברות ממשלתיות יש לדאוג לייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים, ובחברות ציבוריות יש צורך במינוי של אישה אחת לפחות לתפקיד דירקטור חיצוני. מעבר לזה, החוק אינו מתייחס לרמת הייצוג הכוללת של נשים בחברות הציבוריות. 
בנוסף, הרגולטורים הפיננסים התייחסו לסוגיה הזו בגופים שעליהם הם מפקחים, אך הם מקפידים שלא לעשות זאת בכפייה או בקביעת יעד ברור. רשות שוק ההון פרסמה לפני מספר שנים הוראה שלפיה יש לתת ייצוג הולם לשני המינים בדירקטוריון גוף מוסדי, ובנק ישראל פרסם הנחיות לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי שעליהם לקבוע מדיניות להגדלת ייצוג נשים בדירקטוריון.
יו"ר רשות ני"ע הקודמת ענת גואטה לקחה את הנושא כפרויקט, אך נמנעה מקידום חקיקה בעניין. בשנת 2021 הקימה הרשות את פורום 35 שמטרתו להגיע לכך שבתוך ארבע שנים בכל הדירקטוריונים של החברות הציבוריות יהיו לפחות 35% נשים. קביעת רף ה־35% נעשתה לאור מחקרים שהראו שבייצוג בשיעור שכזה נוצרת מסה קריטית לנשים בדירקטוריון, ויש להן השפעה על התנהלותו. 
מנתוני הבורסה ניתן לראות שהשנה אומנם 35% ממינויי הדירקטורים החדשים היו של נשים, אך עד אשר נראה את כלל רמת הייצוג מגיע לרמה שכזו, עוד ייקח זמן. נכון לנתונים האחרונים שפרסמה רשות ני"ע ב־25% בלבד מהחברות הציבוריות יש ייצוג ברמה כזו של נשים בדירקטוריונים, וזה רחוק מהיעד שאליו כיוונה בזמנו הרשות להגיע בשנת 2025.
עם הפנים ל־2025: לא על סדר היום הציבורי
השאלה שעולה מהמספרים הקשים היא אם לא הגיעה העת לבצע התערבות משמעותית יותר בנושא הייצוג הנשי באמצעות חקיקה, אלא שנושא זה כשלעצמו פוגש מערכת פוליטית שסובלת יותר מכל במחסור בנשים. כשמספר המנכ"ליות בקרב משרדי הממשלה צנח ל־1 מתוך 33 ומרבית הרגולטורים הם גברים, קשה לדמיין מצב שבו ממשלת ישראל תשים את הנושא הזה בראש מעייניה. 
בעולם, לעומת זאת, בחלק מהמדינות הבינו כבר שעליהן להתערב בנושא מינוי נשים. במדינות כמו נורבגיה וצרפת קיימת חקיקה המחייבת ייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, או לפחות חקיקה שמעודדת זאת באופן משמעותי. בנורבגיה אף הוגדר כחלק מהחקיקה כי קיימת אפשרות לפירוק חברה שלא תעמוד ביעד הייצוג ההולם. 
בישראל, בשנה שעברה נעשה ניסיון לחייב בחקיקה ייצוג שווה של נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות. אולם הצעת החוק שהגישה ח"כ אתי עטיה (הליכוד) נפלה בקריאה טרומית לאחר שהקואליציה התנגדה לה. אחת המצביעות נגד הצעת החוק היתה השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, שבתפקידה הקודם שימשה כשרה לקידום מעמד האישה. כל זה לא הפריע לה לסכל את המהלך, לצד חברות כנסת נוספות שהצביעו נגד. 
אך זה לא רק עניין של סדר עדיפויות — הרתיעה מחקיקה נובעת גם מהחשש מהשלכות שלה. קביעת דד־ליין להחלפת חלק נכבד מהדירקטוריון בזמן קצר אינה בריאה לחברה, מה עוד שהיא לא בהכרח מבטיחה הצלחה לאייש את המקומות בנשים הטובות והמתאימות ביותר. לכן הרגולטורים והמחוקקים נרתעים מהצהרות שעלולות להוביל לתוצאה ההפוכה. אלא שמנגד, גם תמונת המצב הנוכחית לא מעודדת במיוחד, ולפי קצב מינויי הנשים בשנה האחרונה — נראה שהייצוג הנמוך של נשים בעמדות הנהלה ודירקטוריון עוד צפוי ללוות אותנו שנים רבות.