פרשנות
פיטורי ראש השב"כ רונן בר: עוד שלב בדרך לדיקטטורה
בר הועלה מזמן על מסלול השיגור החוצה. הוא נמנה עם ראשי מערכת הביטחון שנתפסו כלעומתיים לנתניהו. הוא לקח אחריות, הוא בעד שחרור החטופים, הוא בעד ועדת חקירה ממלכתית - כל מה שראש הממשלה לא. ההחלטה על פיטוריו היא צעד מובנה בתהליך ההרסני של מיטוט שומרי הסף, שלטון החוק, הדמוקרטיה והמשטר
היועצת המשפטית לממשלה מיהרה להגיב במכתב על החלטת ראש הממשלה להביא השבוע לממשלה את ההחלטה לפטר את ראש השב"כ רונן בר. ראשית, היא אומרת שלא ניתן לפתוח בהליך סיום הכהונה כל עוד מתקיים ניגוד העניינים - השב"כ חוקר חשדות על הנעשה בלשכת נתניהו. הניסוח של היועצת קצת שונה אבל הכוונה ברורה. שנית, היא כותבת שתפקיד ראש השירות אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה. ואלה שתי סיבות לכך שלא ניתן לפטר את רונן בר בעת הזו.
לצד המכתב מהיועצת, נשלח לנתניהו מכתב התראה מעו״ד דפנה הולץ-לכנר בשם ״משמר הדמוקרטיה״ – העתירה לבג״ץ בדרך אם לא תציית ליועצת. והשאלה הגדולה היא האם בר הוא הפרומו לבהרב-מיארה שגם היא עלולה לעלות, לפי מכתב אי האמון של שר המשפטים, להחלטת ממשלה שתתניע את הליך פיטוריה. תהליכי הפיטורים של השניים שונים. אבל בסוף זה יהיה בג״ץ ובשני המקרים יתמודדו השופטים עם עילות דומות שייטענו נגד הפיטורים: שימוש לרעה בסמכות, שיקולים זרים, חוסר סבירות קיצונית וכמובן ניגוד עניינים.
בר הועלה כבר מזמן על מסלול השיגור החוצה. הוא נמנה על אחד מראש מערכת הביטחון שנתפסו כלעומתיים לנתניהו. הוא לקח אחריות, הוא בעד שחרור החטופיםֿ הוא בעד ועדת חקירה ממלכתית. בקיצור, הוא כל מה שנתניהו לא. הוא מסוג משרתי הציבור שמסכן את שלטון נתניהו באמצעות עמידתו לצד הערכים האנושיים, הדמוקרטיים ואפילו הביטחוניים שמנוגדים לקיצוני הקואליציה. כמו בהרב-מיארה שהאיום עליה הפך לסוג של נכס במשא ומתן עם החרדים, הסמוטריצ'ים והבן-גבירים, כך גם רונן בר הוא סוג של ״דמי רצינות״ לשותפי הקואליציה. החרדים זקוקים להרגעה בעניין חוק הגיוס, וקיצוני הימין זקוקים להרגעה בעניין המשך הלחימה והפקרת השבויים. עריפתם של בהרב-מיארה ובר היא חלק מהרגעת השותפים האלה.
ההודעה על פיטורי בר הגיעה ממש בסמוך לאחר הודעת ראש השב״כ לשעבר נדב ארגמן על כוונתו לחשוף ממעללי נתניהו כראש ממשלה אם זה יחליט שבכוונתו להפר את החוק. לכן קשה לדעת עם פיטורי בר נועדו מלכתחילה למועד הנוכחי או שהם תגובה מיידית לדברי ארגמן. דברים שאיפשרו לנתניהו לזהות סוג של קשר, מזימה של ה״חונטה״. למרות שהשב״כ התנער מארגמן וארגמן הדגיש שהוא מדבר כאזרחי פרטי – נתניהו כרך בין השניים והגיב במהלך שאמנם היה צפוי אבל כשהוא מתממש הוא משתלב כצד מובנה נוסף בתהליך ההרסני של מיטוט שומרי הסף, שלטון החוק, הדמוקרטיה והמשטר. עוד שלב במדרון ההתרסקות אל תהום ההפיכה המשטרית והפיכת ישראל לדיקטטורה.
בהדרגה מממש נתניהו את דרישתו לנאמנות. הרוח הגבית של טראמפ, אובססיית הדיפ סטייט שהופכת את שירות המדינה ושומרי הסף לגורמים עויינים לשלטון שיש לסלק, ביחד עם שרים שלא מיישרים קו הובילו עד כה לפיטורי שר הביטחון גלנט, הרמטכ״ל הרצי הלוי, והאצת הליכי הפיטורים של ראש השב״כ והיועצת המשפטית לממשלה. זאת לצד אי הכרה בנשיא בית המשפט העליון ודה לגיטימציה למוסד ולפסקי דינו, והניסיון להשתלט על מנגנוני מינוי שופטים ונציב שירות המדינה – כל אלה מצטרפים ומשתלבים בתמונה המבהילה של האצת ישראל לתהום.
