יותר טיפול בקהילה, פחות אשפוזים: בדרך לרפורמה תקציבית בבריאות הנפש
ועדת הבריאות אישרה רפורמה בהיקף של 160 מיליון שקל, שתועבר כחלק מתקציב המדינה. לפי השינוי המוצע, המחלקות יקבלו תקציב קבוע וידוע מראש במקום תשלום לפי יום אשפוז, והקופות יישאו במלוא העלות ללא סבסוד ממשרד הבריאות. המטרה: לצמצם אשפוזים מיותרים ולעודד טיפול בסביבה הקהילתית של המטופל
ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (ד') רפורמה משמעותית בתקצוב מערך האשפוז הפסיכיאטרי, כחלק מתקציב המדינה שצפוי להיות מאושר עד סוף מרץ. הרפורמה, בהיקף של 160 מיליון שקל, תשנה את אופן התקצוב והתשלום בין קופות החולים לבתי החולים וכוללת שלושה שינויים עיקריים: עדכון תעריפי האשפוז בבתי החולים לבריאות הנפש, שינוי במודל התקצוב כך שקופות החולים ישלמו את מלוא עלות האשפוז (ללא סבסוד ממשרד הבריאות) ושינוי בשיטת ההתחשבנות שתעודד פיתוח פתרונות בקהילה. בנוסף, הוקצו 60 מיליון שקל כתמריץ לבתי חולים שישפרו את איכות הטיפול. מטרת החקיקה היא לצמצם אשפוזים מיותרים ולעודד טיפול בסביבה הקהילתית של המטופל, שנחשב יעיל יותר.
עד היום, משרד הבריאות סבסד חלק מעלות יום אשפוז ששילמו קופות החולים. ערך הסובסידיה עמד על 400 מיליון שקל בשנה. התוצאה של כך הייתה שכאשר הקופות הפנו מטופלים לאשפוז פסיכיאטרי, הן ראו לנגד עיניהן מחיר נמוך יותר מהמחיר "האמיתי", מה שהיווה מעין "תמריץ" עבורן להפנות מטופלים לאשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים במקום לפתח פתרונות בתוך הקהילה.
החוק החדש יבטל את הסבסוד של משרד הבריאות, כך שקופות החולים יידרשו לממן את האשפוזים בעצמן (מסל הבריאות), ובנוסף התעריף ליום אשפוז יתייקר. השינוי בתעריף יעלה את מחירי האשפוז הפסיכיאטרי בעוד 100 מיליון שקל בשנה, אותם תקצה המדינה למחלקות. משמע, קופות החולים יצטרכו לשאת בעלות נוספת ככל שיחליטו לשלוח מטופלים לאשפוז, מה שיגרום להן "לחשוב פעמיים" לפני שיעשו זאת. נזכיר כי במסגרת תקציב 2024, גדל תקציב בריאות הנפש ב-1.8 מיליארד שקל לעומת 2023, כאשר חלק מהתוספת מיועדת לכסות את 400 מיליון השקלים שיצטרכו לשלם קופות החולים החל מ-2025.
שינוי נוסף שמוצע מתייחס למנגנון ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים ("קאפ"). החוק קובע מנגנון תקצוב חדש למחלקות בריאות הנפש: במקום תשלום לפי יום אשפוז, המעודד הגדלה של מספר האשפוזים, המחלקות בבתי החולים הפסיכיאטריים יקבלו סכום קבוע וידוע מראש - גם אם כמות האשפוזים תהיה נמוכה מההקצאה שקיבלו. זהו תמריץ נוסף לצמצום האשפוזים, שכן הוא מנתק את הקשר בין כמות האשפוזים להכנסות השנתיות בגין אותם אשפוזים.
בנוסף, השינוי קובע שקופות חולים שיפתחו פתרונות טיפול בתוך הקהילה (וכתוצאה מכך יפנו פחות מטופלים לאשפוזים) יצטרכו להשתתף פחות באותו תקציב כולל בשנה שלאחר מכן. כמו כן, בסוף כל שנה כל קופה תצטרך לשלם למערך האשפוז את החלק היחסי שלה מסך האשפוזים, כך שאם יש קופה שהצליחה להוריד את כמות האשפוזים, אך קופה אחרת הצליחה להוריד את מספר האשפוזים יותר, אז הקופה השנייה תשלם פחות בשנה לאחר מכן.
עוד מוצעת במסגרת החקיקה תוספת תקציבית של 60 מיליון שקל לצורך רכש עבור מחלקות ובתי חולים ש"יצטיינו" בטיפול וישקיעו במחלקות. החוק קובע שייקבעו פרמטרים אחידים כדי לחלק את התוספת הנחשבת למשמעותית עבור פעילות בריאות הנפש.
אשפוזים מיותרים, ברפואה בכלל ובבריאות הנפש בפרט, הם דבר בלתי רצוי שמכביד הן על המערכת והן על המטופל, אך במקרה של בריאות הנפש מדובר בנזק של ממש עבור המטופל, שבמקום לקבל טיפול בסביבתו הטבעית, נאלץ להישאר במחלקה. המחקרים מראים שטיפול בקהילה (כאשר הדבר מתאפשר) עדיף הרבה יותר מטיפול במערך האשפוז.
