האוצר: עובדי ההייטק אחראים על 35% ממס ההכנסה במשק
על פי נתוני הכלכלן הראשי, השכירים בהייטק מהווים רק 7.7% מסך העובדים בישראל, כך שחלקם במיסוי הוא פי 4 מחלקם בכח העבודה ואילו תשלום המס של עובד בהייטק הוא פי 6 מהעובד הממוצע. עוד עולה, כי 86% הכנסות המדינה הישירות מענף ההייטק נגבות באופן ישיר מהעובדים. הנתונים מתייחסים לשנת 2021
השכירים בהייטק שילמו בשנת 2021 מס הכנסה משכרם בהיקף של כ-23.8 מיליארד שקל, שהם כ-35% מסך ההכנסות ממס הכנסה בגין שכר שכירים במשק. באותה שנה, השכירים בהייטק שילמו כ-14.3 מיליארד לביטוח לאומי, שהם כ-21% מסך ההכנסות מגביית מס ביטוח לאומי. באותה שנה, שילמו השכירים בהייטק גם 5.3 מיליארד שקל נוספים בגין מימוש אופציות ומניות, שהם כ-35% מסך ההכנסות של המדינה ממס הכנסה משכירים שלא משכר.
נתונים אלו הופכים לבעלי משמעות כשנזכרים כי עובדי ההייטק הם רק 7.7% מסך העובדים בישראל, כך שחלקם במיסוי הוא פי 4 מחלקם בכח העבודה, תשלום המס של עובד בהייטק הוא פי 6 מהעובד הממוצע ביתר המשק, כך עולה מניתוח של הכלכלן הראשי במסגרת פרק נוסף של דו"ח הכנסות המדינה.
תרומתו של ענף ההייטק ליצוא הישראלי ולכלכלה הישראלית ידועה למדי, גם חלקו הגדול של הענף בהכנסות ממסים מוכרות, החידוש בניתוח של הכלכלן הראשי הוא שימת הדגש על חלקם הישיר של עובדי ההייטק בתשלומי המס, שכן באופן מעניין, 86% הכנסות המדינה הישירות מענף ההייטק נגבות באופן ישיר מהעובדים, זאת לעומת ענפים אחרים שבהם, הכנסות המדינה הישירות מהעובדים מגיעות לכ-66% בלבד. הדבר נובע מכך שעובדי ההייטק מרויחים משכורות גבוהות בהרבה, ומכך שחברות הייטק רבות אינן רווחיות בתחילת דרכן. חברות ההייטק שילמו ב-2021 מס חברות של כ-6.7 מיליארד שקל, סכום המהווה כ-12% מסך הכנסות המדינה ממס חברות, וכ-14% בלבד מסך הכנסות המדינה ממסים מענף ההייטק.
כדאי לשים לב שבעוד עובדי ההייטק משלמים הרבה יותר מס מאשר יתר המשק, הרי שחברות ההייטק משלמות דווקא מעט לעומת חברות אחרות. ב-2021 חברות ההייטק היו 3% ממספר החברות בישראל, אבל היו אחראיות ל-15% ממחזור המכירות של החברות העסקיות בישראל, ולכ-21% מהרווחים של החברות העסקיות בשיראל, זאת למרות שרק 27% מחברות הייטק רווחיות (לעומת 45% מהחברות בשאר המשק). ולמרות שהן אחראיות ל-21% מהרווחים, הן שילמו רק 12% מסך מס החברות, זאת בגלל חוק עידוד השקעות הון שנותן לחברות ההייטק הטבות מס.
גם בתוך חברות ההייטק עצמן יש שונות, חברות ההייטק הרב-לאומיות מהוות רק 8% מכלל חברות ההייטק בישראל, אך הן אחראיות לכשליש מהמחזור של חברות ההייטק בישראל. והן לבדן שילמו 2.5 מיליארד שקל של מס חברות, שזה בערך 37% ממס החברות שנגבה מההייטק. גם כאן אפשר לרדת לעוד חלוקה, ולשים לב כי מתוך החברות הגדולות, הרי שעשר החברות הגדולות ביותר, אחראיות על 60% (שהם 1.5 מיליארד שקל) מסך תשלומי המס של חברות ההייטק הרב הלאומיות.
תרומתן של החברות הרב-לאומיות לעולם המס בישראל בולטת דווקא כשעוסקים בעובדי ההייטק, שכן 25% מכלל עובדי ההייטק בישראל עובדים בחברות רב לאומיות, העובדים שם מאופיינים בשכר גבוה יותר (32% מסך השכר בהייטק משולם ל-25% מהעובדים, שעובדים בחברות רב לאומיות) ותשלומי מס ההכנסה שלהם הם 36% מסך תשלומי מס ההכנסה בהייטק. עובד בחברה רב לאומית בהייטק שילם ב-2021 מס הכנסה של כ-9,850 שקל בחודש, לעומת כ-6,000 שקל ששילם עובד הייטק בחברה מקומית, פער של כ-39%.
כידוע, עובדי הייטק רבים מקבלים במסגרת העסקתם אופציות או מניות של החברה בה הם מועסקים, על אופציות ומניות אלו יש הטבת מס המאפשרת להם לשלם מס רווח הון של 25% בלבד במקום מס הכנסה שולי, בשנת 2023 הגיעו תשלומי המס על רווחי הון בהייטק ל-5.3 מיליארד שקל, כלומר, ניתן להסיק מכך, כי עובדי ההייטק הרויחו ממימוש המניות והאופציות הללו בשנת 2021 (החריגה) כ-16 מיליארד שקל. זה גם נותן יכולת להעריך את היקף הטבת המס בגין אי תשלום מס מלא על האופציות, בכ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2021, אבל שנת 2021 היא חריגה.
ניתוח מעניין שעושה הכלכלן הראשי הוא כמה כסף קיבלו עובדי הייטק שונים על מימוש האופציות הללו בשנת 2021, מדובר על 25 אלף עובדים שמשכו את רווחי ההון שלהם. כל עובד הרויח בממוצע 770 אלף שקל, אבל הממוצע מטעה, שכן כ-59% משכו פחות ממאה אלף, ורק 2,200 עובדים (9%) משכו רווחים של יותר מממיליון שקל, שהממוצע בקרב הקבוצה העשירה הזו הוא משיכת אופציות ומניות של כ-7.14 מיליון שקל.
