בלעדי
כ"ץ ואמסלם נכנסים לתגרה נוספת: והפעם על הדיבידנד בתע"א
הכאוס בדירקטוריון התעשייה האווירית: במקביל לסאגת בחירת היו"ר שעדיין מתנהלת, מתכתשים השרים גם על קצב העברת הדיבידנדים מהשנים האחרונות בהיקף של כ־1.6 מיליארד שקל. 900 מיליון שקל נוספים צפויים על רווחי 2024
ברקע מאבקי הכוח הפנימיים בליכוד, מדורה נוספת מתלקחת בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לבין השר שממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם. זאת, כשברשות החברות הממשלתיות מייחסים לשר הביטחון ישראל כ"ץ המשתהה במתן אישורו לכך, את העיכובים הממושכים בהעברת דיבידנדים בסכום כולל של כ־1.6 מיליארד שקל מהתעשייה האווירית לקופת המדינה. בפנייה שעשה אליו בימים האחרונים מנהל רשות החברות רועי כחלון נאמר כי עד כה, חרף פניות רבות מצד הרשות, הוא טרם נתן את האישור הנדרש להעברת הכסף.
אתמול, לאחר שבמשך תקופה ארוכה לשכת שר הביטחון התחמקה ממתן תשובות ברורות על עמדתו של כ"ץ בנושא, היא הכחישה כי הוא הגורם שמעכב את העברת הכסף לקופת המדינה וטענה כי "הנושא טרם הובא לפתחו". לפי גורם מקורב, סוגיית הדיבידנדים של תע"א נבחנת בידי גורמים מקצועיים במשרד הביטחון, ובהתאם להמלצתם כ"ץ יקבל את ההחלטה על העברתם לקופת המדינה. עם זאת, לוחות הזמנים לאישור כזה לא ברורים עדיין.
מדובר בדיבידנדים על רווחי התע"א בין השנים 2023-2019. ביוני 2024 דירקטוריון תע"א אישר העברת דיבידנד של כ־560 מיליון שקל למדינה על רווחי החברה ב־2023. במאי 2023 הוא אישר העברת דיבידנד של 375 מיליון שקל על רווחי 2022. ביולי 2022 הדירקטוריון של החברה אישר דיבידנד של כ־571 מיליון שקל על הרווחים מ־2021. סכום זה התווסף לעוד 84 מיליון שקל שעל חלוקתם הדירקטוריון של תע"א הכריז ב־2019. כספים אלה לא נמשכו עד כה בידי המדינה, אף שהם שוכבים בקופת תע"א ולמרות הגידול החד שחל בהוצאות המדינה על ביטחון בשל מלחמת 7 באוקטובר.
להשאיר כסף למיגון תשתיות
בהיותה חברה ממשלתית, תע"א חייבת להעביר לקופת המדינה מחצית מהרווח הנקי השנתי שלה כדיבידנד. סכום הדיבידנדים שנתון כעת לאישור שר הביטחון לא כולל את רווחי החברה בשנת 2024, שפורסמו בשבוע שעבר. מכירותיה אשתקד רשמו גידול של 14% לעומת שנה קודם ל־6.1 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה האמיר ב־55% לעומת זה שהיא הציגה בסוף 2023 והסתכם בסכום פנטסטי של 493 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אמור להתכנס בחודשיים הקרובים כדי להכריז על חלוקת הדיבידנד למדינה מרווחי 2024 בסכום של כ־900 מיליון שקל.
ביצועי השיא שתע"א מציגה בשנים האחרונות מיוחסים בעיקר למכירות של נשק לצבאות באסיה ובאירופה, כמו גם למגמת ההתחמשות המואצת של צה"ל שניכרת מאז פרוץ המלחמה. תע"א היא המפתחת והיצרנית של מערכת ההגנה האווירית חץ 3 ששימשה בשנה וחצי האחרונות ליירוט מאות טילים בליסטיים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן ומתימן.
ברקע "הבחינה המקצועית" שמקיים משרד הביטחון על העברת הדיבידנדים של החברה למדינה עומדת גם פנייה מצד הנהלת תע"א אל רשות החברות ומשרד הביטחון להשתמש לפחות בחלק מכספים אלה למיגון תשתיותיה וזאת כחלק מלקחי המלחמה כמו גם לפיתוח והרחבת יכולות הייצור במפעליה, בשל הביקוש העצום למערכות נשק.
גם כיום, שנה וחצי מפרוץ המלחמה, חלק ניכר מהקווים של תע"א פועלים במתכונת חירום ונדרשים לייצר בקצב גבוה ומסביב לשעון עבור מערכת הביטחון ועבור לקוחותיה בחו"ל. במסגרת השיח המתקיים זה חודשים ארוכים בין החברה לבין רשות החברות ומשרד הביטחון הבהירו נציגיה כי ויתור מצד המדינה על חלק מהדיבידנדים יהווה השקעת בעלים למען מינוף והעצמת יכולותיה, בין השאר תוך שימת דגש על פיתוח טכנולוגיות ומערכות נשק חדישות שיענו על אתגרים ביטחוניים עתידיים.
מנכ"ל החברה בועז לוי אמר בימים האחרונים לכלכליסט כי חרף התגייסותם המלאה של עובדי החברה למילוי צורכי צה"ל ומערכת הביטחון, תע"א ממשיכה להתמודד על עסקאות ביטחוניות בחו"ל ולעמוד במועדי האספקה שעליהם התחייבה לפני לקוחותיה בעולם, באופן שמתבטא בביצועי השיא שהיא מציגה בשנים האחרונות.
"כמו בשנה שעברה, גם הפעם נדאג שעובדי התע"א ייהנו מהצלחת החברה עם בונוס דיפרנציאלי כי אין ראויים מהם", אמר יו"ר הוועד, יאיר כץ. לדבריו ,"מערכות מתקדמות שמפותחות בחברה מסייעות לחיילי צה"ל במלחמה ומצילות את חייהם ואת חיי אזרחי ישראל ולא בכדי הפכו לשם דבר בעולם, כשצבר ההזמנות של תע"א עומד על 25 מיליארד דולר".
גורם ביטחוני הזהיר באחרונה בשיחה עם כלכליסט מבולמוס של המדינה ביחס לכספים הגדולים שמצטברים בשנים האחרונות בחברות הביטחוניות. שם מזכירים כי הגאות העולמית בביקוש לנשק תגיע בשלב כלשהו לנקודה רוויה, כך גם מצד משרד הביטחון וצה"ל שלפי שעה ניכר שמפזרים הזמנות עתק לתעשיות המקומיות במסגרת תוכנית הצטיידות בהיקף של מיליארדי שקלים.
מפרוץ המלחמה משרד הביטחון הנהיג גישה שלפיה התעשייה הישראלית קודמת לתעשיות זרות והעדיף להפנות הזמנות בהיקפים חסרי תקדים למפעלים המקומיים. אלא שאין ערובה לכך שמדיניות זו תישמר, ואם כן, מה יהיו היקפי הרכש בתעשיות המקומיות במהלך השנים הקרובות. מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אייל זמיר, שהוביל את המדיניות שהיטיבה עם תעשיות אלה עד לכדי מעמד של "יקיר התעשייה הישראלית", כבר לא מכהן בתפקיד, ובשבועות האחרונים התמנה לרמטכ"ל. במקומו אמור להיכנס בקרוב המנכ"ל החדש האלוף (במיל') אמיר ברעם ועדיין לא ברור אם ייצמד לקו שהוביל קודמו.
משיכת דיבידנד ענק מרפאל
גורמים ביטחוניים אמרו כי לצד סימני השאלה על אודות מדיניות הרכש שיכתיב המנכ"ל החדש, מקנן חשש כי מערכת הביטחון תחדש מנהג ישן ותעדיף רכש זול בהתבסס על כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי מחברות בארה"ב ובאופן שיבוא על חשבון הזמנותיה מתעשיות בארץ. מצב זה עלול לרוקן מתוכן הצהרות שהשמיעו ראשי משרד הביטחון במהלך השנה האחרונה על הצורך בהרחבת עצמאות הייצור המקומית כדי למזער את התלות של צה"ל בנשק מיובא ואת החשיפה של ישראל לאמברגו או לקשיים בשרשרות אספקה.
ספק אם חששות אלה ימצאו אוזן קשובה במשרדי הממשלה, בדגש על משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות שנמצאת תחת שליטתו של אמסלם. אחרי שנים שבהן גביית הדיבידנדים מהתעשיות הביטחוניות התנהלה בעצלתיים, בסוף השבוע שעבר הרשות דיווחה כי תמשוך את אלה שהצטברו ברפאל, בסך כולל של 444 מיליון שקל על רווחיה בשנים 2019-2023. בדומה לתע"א, גם רפאל נהנתה בשנים האחרונות מגל הביקושים העצום למערכות נשק, והיקף מכירותיה והרווח הנקי שלה עלו בהתאם.
לפי גורם המעורה בפרטים, אפשר שהדחיפות של אמסלם ורשות החברות לזמן לתקציב המדינה מיליארדי שקלים מהחברות הממשלתיות ובעיקר מתע"א, תוסיף ותלבה את האש שבוערת ממילא ביחסיו עם שר הביטחון כ"ץ. שם העריכו כי אמסלם ינסה להוביל החלטה שתאפשר לרשות החברות למשוך את הדיבידנד מהחברה גם בלי אישורו של כ"ץ.
היחסים של כ"ץ ואמסלם עכורים ממילא, ברקע הקרבות על צמרת התע"א. אמסלם ניסה לקדם את שגריר ישראל לשעבר באו"ם גלעד ארדן ליו"ר החברה, בעוד שכ"ץ סירב לכך בתוקף בנימוק שאינו מתאים לתפקיד. הסיבה האמיתית להתנגדותו של כ"ץ היא החשש שארדן יאפיל עליו במרוץ עתידי על ראשות הליכוד. במריבה המתמשכת על תפקיד יו"ר תע"א כ"ץ רשם בשבוע שעבר ניצחון, לפחות זמני, כשהמועמד שתמך בו לתפקיד פרופ' גבי סרוסי נבחר בידי הדירקטורים לתפקיד היו"ר. אלא שבימים הקרובים הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן אמורה לדון על אישור מינויו ליו"ר החברה. גם אם ועדת דותן תתרצה ותאשר את המינוי של סרוסי ליו"ר, אמסלם צפוי לא לאשר אותו - כך שהכאוס בדירקטוריון החברה יימשך אל תוך הקיץ וייתכן שיסתיים רק בהתערבות בג"ץ או בהתערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעדיף בינתיים להתבונן מהצד על שריו המתקוטטים.
