פרשנותהדילמה של נתניהו: חוק השתמטות וגזירות כלכליות - או בחירות
פרשנות
הדילמה של נתניהו: חוק השתמטות וגזירות כלכליות - או בחירות
הביקורת הציבורית שמקשה על גיוס רוב לחוקי ההשתמטות, חיובו של נתניהו להעיד בבית המשפט, כניסת טראמפ לבית הלבן ותקציב הגזירות המתקרב – כל אלה מחזקים את ההערכות שראש הממשלה יקדים את הבחירות ל־2025. תשובה תינתן ברגע האחרון
החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לשלוח את 7,000 צווי הגיוס לאברכים הגיעה כמעט במקביל להודעה על חקירת ראש הסגל של ראש הממשלה צחי ברוורמן והיועץ הקרוב יונתן אוריך, ולהחלטת השופטים במשפטו של בנימין נתניהו לא לדחות את עדותו, שאמורה להתקיים ב־2 בדצמבר, בעוד כשבועיים. השילוב של אלה, יחד עם מעצרו המתמשך של היועץ אלי פלדשטיין וכתבי האישום הצפויים בפרשה בקרוב, מגבירים את ההערכות בכנסת כי נתניהו צפוי להחליט להקדים את הבחירות לכנסת לאמצע 2025.
אומנם הקואליציה גדלה באחרונה ל־67 ח"כים (יואב גלנט לא נספר), אבל בינתיים צירופו של גדעון סער ושלושת משתרכיו לא ייצבה את הספינה. לנתניהו יש לכאורה מספיק אצבעות להעברת חוק ההשתמטות, שאותו דורשים החרדים כתנאי להישארות בקואליציה, אלא שהחקיקה שלו הולכת ומסתבכת ככל שהמלחמה מתארכת. הביקורת הציבורית על הפגיעה בשוויון בנטל לא רק שלא שוכחת אלא אף גוברת עם כל חייל הרוג נוסף, ולא ברור אם לחוק שיוגש יהיה רוב בכנסת. וממילא, גם אם יושג בסופו של דבר רוב לנוסח כלשהו של חוק מפלה, סיכוי סביר שייפסל על ידי בג"ץ, והחרדים שוב יישארו ללא כלום.
המנוף של טראמפ ובג"ץ
היעד של 4,800 אברכים בשנה שאותו מוכנים החרדים "להקריב" למען צה"ל - 3,000 נושרים מהישיבות ו־1,800 שכבר מגויסים - אינו מספק לא את הצבא ולא את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. צה"ל הודיע בסוף השבוע שלצבא חסרים 7,500 לוחמים ו־2,500 תומכי לחימה. בהרב־מיארה הודיעה שגיוסם של 4,800 אברכים בשנה "לא תואם את צורכי הצבא או את ערך השוויון".
יותר מזה, לפי צה"ל, אם שירות החובה לא יוארך ל־36 חודשים ולא יחוקק מתווה להעלאת גיל הפרישה ממילואים, הרי שהצבא לא יצליח למלא את שורותיו גם בעוד עשור. אלא שבינתיים יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין מסרב לקדם את החוק להעלאת גיל הפרישה בנפרד מחוק שימנע השתמטות.
הוועדה תכונס ביום שלישי הקרוב לדיון על גיוס החרדים ועל שליחת 7,000 צווי הגיוס לאברכים. בוועדה דורשים מהצבא תשובות ונתונים על ההתנהלות בנוגע לגיוס האברכים בהתאם להנחייתה של היועצת המשפטית לממשלה. חוק ההשתמטות תקוע כבר חודשים ארוכים בוועדה בשל תביעתם של אדלשטין וח"כים נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה לקדם חוק שיביא לצמצום הפערים בשוויון בנטל.
הוועדה תכונס ביום שלישי הקרוב לדיון על גיוס החרדים ועל שליחת 7,000 צווי הגיוס לאברכים. בוועדה דורשים מהצבא תשובות ונתונים על ההתנהלות בנוגע לגיוס האברכים בהתאם להנחייתה של היועצת המשפטית לממשלה. חוק ההשתמטות תקוע כבר חודשים ארוכים בוועדה בשל תביעתם של אדלשטין וח"כים נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה לקדם חוק שיביא לצמצום שוויון בנטל.
אם כל זה לא מספיק, ביום שני יפרסם בג"ץ את פסק הדין בעתירות של מוסדות חרדיים, שביקשו לא להפסיק את תשלום סבסוד המעונות לאברכים המיועדים לשירות בסוף החודש הנוכחי, כפי שהורתה בהרב־מיארה. אם העתירות יידחו המשמעות תהיה שהאברכים לא יזכו למימון והלחץ של החרדים על נתניהו יגדל עוד. לא תהיה להם סיבה להמשיך לשבת לאורך זמן בממשלה שלא מצליחה לספק תמיכה כלכלית לאברכים, ושבתקופתה הם רק הולכים ומתקרבים לסכנת גיוס.
לכן גורמים בליכוד מעריכים כי קיים סיכוי שהבחירות לכנסת יוקדמו ביוזמת נתניהו. אמנם הסקרים האחרונים אינם מנבאים טובות לקואליציה, ובכל זאת הליכה לבחירות עשויה לשרת את ראש הממשלה בכמה היבטים: בית המשפט המחוזי בירושלים יתבקש שוב להקפיא את משפטו, ואילו הממשלה תוכל לנסות להמשיך עם ההטבות לחרדים עד להקמת ממשלה חדשה, בנימוק שלא ניתן לחוקק "חוק השתמטות" ערב בחירות.
לפי אותם גורמים בליכוד, לקראת כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בסוף ינואר צפוי להתגבש הסכם הפסקת אש בלבנון (על החטופים בעזה לא מדברים שם). ההערכה היא שההתרחקות מ־7 באוקטובר יחד עם תחילת כהונתו של טראמפ ודרישתו הצפויה לסיום המלחמה יסייעו לנתניהו להתחזק, לפחות באופן שימנע הקמת קואליציה אלטרנטיבית.
מכונת הרעל נערכת לבחירות
התסריט הזה נראה ריאלי יותר אם מביאים בחשבון את תקציב הגזירות שתוכנן לשנה הבאה, שעדיין לא הוגש לכנסת ונתניהו היה מעדיף שלא להיות חתום עליו. הוא זוכר עדיין כיצד התוכנית הכלכלית שלו כשר אוצר ב־2003 הצילה את המשק, אבל גם שבבחירות לכנסת 2006 הליכוד בראשותו נזרק לאופוזיציה עם 12 מנדטים בלבד. המחשבה באוצר להעלות את המע"מ ב־2% במקום באחוז בודד גורמת גם לראש הממשלה להזיע, לא רק לאזרחיו. מבחינת נתניהו, אי אישור התקציב יוביל להליכה לבחירות בלי הטלת גזירות על המצביעים, מה שיקל עליו — ויקשה על קופת האוצר והמשק הישראלי.
בינתיים מכונת הרעל נערכת לבחירות אפשריות ועובדת שעות נוספות נגד מערכת אכיפת החוק ובית המשפט ועד השב"כ והיועצת המשפטית, בניסיון לקושש קולות בעד נתניהו. בקואליציה כבר עתה מנסים להחביא את חוק ההשתמטות ולהבליט את "הניסיונות להדיח ראש ממשלה בעיצומה של המלחמה". השופרות בליכוד כבר תוקפים בכמה חזיתות: את השופטים שבעיצומה של המלחמה סירבו לדחות את עדות נתניהו, את השב"כ והמשטרה שחוקרים את מקורביו, את היועמ"שית שהיא לעומתית. התביעה לפיטוריה, יש להניח, רק תלך ותגבר.
כשמדובר בנתניהו, אפשר להיות בטוחים ששום החלטה לא תתקבל עד הרגע האחרון. ההחלטה האם לקדם את חוקי ההשתמטות ואת תקציב הגזירות, או להבדיל להקדים את הבחירות, תתקבל רק בדקה ה־90, לפי ההתפתחויות הפוליטיות וצרכי ההימלטות האישיים שלו.
