נזקי הבצורת בישראל: 40 אלף דונם חיטה ירדו לטמיון, החקלאים ייאלצו לזרוע מחדש
נזקי הבצורת בישראל: 40 אלף דונם חיטה ירדו לטמיון, החקלאים ייאלצו לזרוע מחדש
הפגיעה העיקרית באזור הדרום מקריית גת ועד עוטף עזה, וכן בעמקי הצפון. הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות תפצה את החקלאים במיליוני שקלים על הזריעה החוזרת ואובדן ההכנסה הצפוי. בשירות המטאורולוגי מדווחים: כמות הגשמים עומדת על פחות מרבע מהממוצע בחלק מהאזורים. 2024/5 מסתמנת כשנת בצורת קשה בחלקים נרחבים של הארץ
בתחילת החודש, הצביע השירות המטאורולוגי על כך שישראל מצויה בפתחה של בצורת אקלמית וחקלאית, וכעת החקלאים משלמים את המחיר: הבצורת הקשה והמחסור החריף בגשמים, בעיקר בדרום הארץ ובעמקי הצפון, גורמים כבר כעת לנזקים קשים לחקלאים.
מנתונים ראשוניים של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי למעלה מ-40 אלף דונם של חיטה שנזרעה במהלך נובמבר ירדו לטמיון והחקלאים ייאלצו לזרוע שוב ולהמתין לגשמים משמעותיים, בתקווה שייפקדו את ישראל בקרוב. מדובר בעיקר באזורים שמדרום לקריית גת ויישובי עוטף עזה ובכללם כיסופים, אורים ועוד. באזור הצפון מדובר בחיטה שנזרעה בעמק יזרעאל, עמק החולה ועמק המעיינות.
בקנט מסבירים כי במרבית השטחים גידולי החיטה הם גידולי בעל הזקוקים לגשמים על מנת להתפתח. זמן הגידול הראשוני המיטבי של החיטה, המיועדת לקמח או כמזון בהמות, הוא כארבעה חודשים והיא אמורה להגיע לשיאה בחודש פברואר, בין השאר בשל תנאי האור. מסיבה זו זמן הזריעה הינו במהלך נובמבר. עד כה, באזורי הגידול של החיטה, בצפון ובדרום ירדו מילימטרים בודדים ובחלק מהמקומות כלל לא. בשטחים רבים אין תשתית או אפשרות להשקות את החיטה באופן יזום ובכל מקרה עלויות המים הופכות את הנושא ללא כלכלי.
החיטה שנזרעה החלה לנבוט בעקבות הגשמים שירדו ב-20 בנובמבר, אולם שטחי הגידול יבשו והגידולים קמלו. כעת, החקלאים ייאלצו לזרוע מחדש את השטחים. גם אם ירדו גשמי ברכה, זמן הגידול יתקצר משמעותית לכ-45 יום, דבר שיפגע בהיקף התוצרת. קנט תפצה את החקלאים על עלויות הזריעה החוזרת הנאמדות במיליוני שקלים וכן תפצה את החקלאים המבוטחים בעקבות אובדן ההכנסה הצפויה להם. היקף הפיצו ייקבע בתום תקופת הגידול ובהתאם למצב החיטה.
בשנה החולפת קנט שילמה למגדלי החיטה סכום שיא של כ-30 מיליון שקל, בעיקר בגלל בצורת חריפה באזור הדרום. באזור צאלים, לדוגמה, ירדו בשנה שעברה כ-40 מ"מ של גשמים, לעומת כ-150 מ"מ בממוצע. באזור הצפון, מאידך, שטחי הגידול נפגעו קשות מעודף גשם ומהצפות.
לפי השירות המטאורולוגי, חודש דצמבר מסתמן כשחון במיוחד. הגשמים שירדו לאחרונה שיפרו במידה מסוימת את מאזן הגשמים, אולם הם לא הצליחו לכסות את הגירעון הגדול שקיים בכמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה. הן עומדות על כ-40% עד 60% מהממוצע בצפון הארץ, כ-25% עד 50% במישור החוף המרכזי והדרומי ובעמקי הצפון ופחות מ-25% בהרי יהודה ובצפון הנגב.
מה צפוי בשנה הקרובה
שנת 2024/5 מסתמנת כשנת בצורת קשה בחלקים נרחבים של הארץ. על פי התחזית של השירות המטאורולוגי, כמויות המשקעים בחודשים הקרובים צפויות להיות מתחת לממוצע בעשרות אחוזים וזאת בהמשך לגירעון החמור שכבר התפתח עד כה. למעשה, למעט אזור החוף הצפוני, ביתר האזוריים מתפתחת בצורת חריפה. באזור ירושלים מדובר בפתיחת העונה היבשה ביותר ב-35 השנים האחרונות.
על פי מנהל השירות המטאורולוגי ד״ר עמיר גבעתי, "השנה הנוכחית גם מאופיינת בריבוי אירועי גשם קיצוניים כדוגמת ההצפות החריגות בחוף הכרמל בנובמבר, ההצפות באשדוד בשבוע שעבר וההצפות הצפויות בחוף הצפוני בשבת הקרובה".
