בלעדי
נזקי ה-AI מגיעים גם להוצאה לפועל: חייב במזונות הציג פסקי דין מומצאים - ונקנס
אב, שחייב מזונות לבתו בסכום של כ-137 אלף שקל ובחר לייצג את עצמו, הציג לרשם הוצאה לפועל שבע פסיקות מומצאות תוך הסתייעות בבינה מלאכותית, על מנת להוכיח כי לא ניתן לגבות את חובו מכספי הפנסיה. הרשם דחה את בקשתו: "אסור גם לצד שאינו מיוצג להמציא פסקי דין". הקנס שהוטל נמוך יחסית מאחר ש"מדובר במגיפה המצויה רק בראשיתה"
כשבוע לאחר שבג"ץ דחה עתירות שהתבססו על פסיקות שהוגשו לו שלא היו ולא נבראו כתוצאה מהסתמכות על בינה מלאכותית, מגיע מקרה ראשון של הסתמכות שגויה על בינה מלאכותית למערכת ההוצאה לפועל. הפעם מדובר בחייב מזונות שייצג את עצמו והציג לרשם פסיקות שהיו אמורות לחזק את גרסתו כי לא ניתן לממש לו את כספי פנסיה על מנת לכסות את חוב המזונות שלו, אלא שאותו חייב הציג לרשם פסיקות שלא היו קיימות תוך שהסתמך על בינה מלאכותית.
רשם ההוצאה לפועל מלשכת פתח תקווה, אביעד איגרא, דחה את בקשת החייב במזונות לביטול מימוש כספי הפנסיה. הרשם קבע כי אסור גם לצד שאינו מיוצג על ידי עורך דין להמציא בעצמו או באמצעות מקורות אחרים פסקי דין או ציטוטים שגויים שלא נבדקו. "בשים לב להתנהלות ה'בינה המלאכותית' בהמצאת פסקי דין, החלטות ומראי מקום מזויפים, אין מנוס מן המסקנה כי מוטב להסתמך על האמת הטבעית מאשר על הבדיה המלאכותית".
למרות שהרשם הורה לממש את כספי הפנסיה של החייב לכיסוי חוב המזונות הוא הטיל סכום מינימלי של הוצאות על החייב בסך 1,000 שקל נוכח התנצלות החייב ומאחר ש"מדובר במגיפה המצויה רק בראשיתה ולא ברור מידת הידע של באי לשכות ההוצאה לפועל שלא להשתמש בכלים מלאכותיים היוצרים כאוס וממציאים מקורות משפטיים טועים ומטעים", קבע.
מדובר בתיק מזונות שבו החוב של האב עומד על סך של כ-137 אלף שקל נכון להיום. בתיק קיים חיוב שוטף בסך של כ-2,300 שקל מידי חודש. התשלום האחרון ששילם האב היה בקיץ 2022 ומאז ועד היום לא שילם מאומה על חשבון החוב ולא פעל להסדיר את חובו.
מהחלטת הרשם עולה כי בת זוגו לשעבר של האב התלוננה כי הוא לא משלם מזונות לבתם המשותפת וטענה כי אמר לה שהוא "שם פס על בית משפט והוצאה לפועל כי עובדה לא יכולים לעשות לו כלום". בחודש שעבר הורה הרשם על מימוש הכספים המוחזקים בחברת הפנסיה לטובת החייב.
האב ביקש לבטל את צו המימוש מכיוון שלטענתו אין עילה חוקית לעקל את כספי הפנסיה שלו במקרה זה. הוא ציין כי כעת הוא נשוי ויש לו עוד ילד והוא עובד בעבודות מזדמנות. לטענתו מימוש כספי הפנסיה שלו יפגע בו בצורה קשה ביכולתו למלא את התחייבויותיו ובזכותו לקיום מינימלי.
החייב הסתמך על פסקי דין אשר לטענתו מבססים את טענותיו כי חובתה של לשכת ההוצאה לפועל להתחשב בזכויותיו ולא לעקל את כספי הפנסיה מכיוון שמדובר בכספים שנועדו להבטחת קיומו של החייב בעתיד. אלא שהרשם שבחן את בקשת החייב לא הצליח לאתר את פסקי הדין עליהם התבסס האב. לפני מספר ימים החייב ציין כי הוא מכיר בטעותו, שהוא מצטער שהסתמך על תוצאות שהופקו באמצעות בינה מלאכותית מבלי לבדוק לעומק את תוכן פסקי הדין בשל חוסר גישה למאגרים המשפטיים המלאים. החייב טען כי יש להתחשב בו מכיוון שהוא ללא ידע משפטי נרחב לעומת משפטנים מנוסים.
הרשם דחה כאמור את בקשת החייב וקבע כי "טענות החייב במהותן אינן נכונות. בניגוד לחוב כספי רגיל אשר החוק מעניק רשת הגנה מסוימת לחייב, הרי שבחוב מזונות מוסרות רשתות ההגנה ואלו אינן עומדות לטובת החייב... החייב אשר לא נוקף אצבע לזכויותיה הכספיות של הקטינה לקיום בכבוד כיום, מבקש הגנה שלא קיימת בחוק, לזכויותיו הסוציאליות שלו בעתיד".
"מגפת הטעיה"
הרשם התייחס לשימוש המוטעה בבינה המלאכותית וקבע כי "סך הכל הובאו על ידי החייב שבעה פסקי דין מומצאים שלא היו ושבעה ציטוטים אשר לא נבראו. רק בימים האחרונים, החל בית המשפט להיאבק בנגע שפשה בכתבי הטענות המשפטיים אשר מוגשים לבתי המשפט לאחר שהללו הומצאו על ידי מערכת בינה מלאכותית ומבלי שנבדקו על ידי גורם אנושי לצורך תיקון האמור בו".
הרשם הדגיש בהחלטתו כי מדובר בכלי אשר השימוש בו בטרם עת או בצורה חסרת אחריות יכולה להעמיס על הליך המשפטי, "לעכבו, לסמא את עיני המותב שבדין מרוב פסיקה שאין בינה ובין המצב המשפטי כהוא זה והכל תוך שימוש רשלני או כוונת זדון... המחשבה כי אינטילגנציה מלאכותית אשר מצויה בהיבטים המשפטיים רק בחיתוליה, כבר יכולה להחליף ייצוג משפטי הולם, עשויה לפתות רבים להסתמך על מקור הטומן בחובו הזיות ובדיות דיגיטליות. הקלות לקבלת מידע זה על ידי כל משתמש עלול לגרום למגיפת הטעיה בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל וליצור מבוכה ומבולקה בהליכים המשפטיים".
האם העובדה שהחייב ייצג את עצמו מספקת לו הגנה? מסתבר שלא. הרשם קבע כי "כאשר חייב 'לובש' את מדי עורך הדין ונכנס לזירה המשפטית בהעלאת טענות באמצעות ציטוט פסקי דין, מוטלת עליו גם חובה לפעול בתום לב. חייב לא יכול להעלות טענות חסרות אחריות וללא בדיקת טענותיו המשפטיות, רק משום שהוא אינו עורך דין כאשר הוא עצמו לקח על עצמו את הסיכונים בשדה המשפטי... לפיכך, בין אם היה מדובר ברשלנות של החייב שלא בדק ובין אם היה מדובר במסירת מידע כוזב במזיד, הרי שהחייב פעל בחוסר תום לב באופן של ציטוט פסקי דין שלא בדק ואף לא הבהיר את מקורם או חוסר בדיקתו בעת הגשת הבקשה. התנצלות החייב אינה יכולה להוות תחליף להרשאה למסירת מידע כוזב במסגרת הליך משפטי".
עוד קבע הרשם כי המסקנה המחייבת היא "שעל מנת לשמור על הליך משפטי תקין בלשכות ההוצאה לפועל, אסור גם לצד שאינו מיוצג להמציא בעצמו או באמצעות מקורות אחרים פסקי דין או ציטוטים שגויים שלא נבדקו... גם אזכור שהחומרים התקבלו מבינה מלאכותית אינם מכשירים את השרץ, שכן עדיין יש בכך לגרום הוצאות לצד השני לבדוק את המקורות שלא נבדקו על ידי מגישן וכן לגרום הוצאות למשאבים והזמן השיפוטי בבדיקת התכנים המובאים".
