ש"ס לא מוותרת: במקום חוק ג'ובים – תקנות ג'ובים
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי פרסם תקנות שיאפשרו למפלגה להשתלט על 50 תפקידי רבני ערים. הן מקנות לש"ס רוב בגוף הבוחר ומאפשרות לכפות בחירות על העיר. שני ארגונים דתיים עתרו נגד התקנות, אך השלטון המקומי לא יוצא למאבק
תקנות שפרסם השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי מש"ס יאפשרו למפלגה להביא לבחירת כ־50 רבני ערים מקורבים, גם בערים גדולות ובערים חילוניות מובהקות. התקנות מקנות לש"ס רוב בגוף הבוחר, מאפשרות לשר לכפות על העירייה לקיים בחירות בניגוד לרצונה וגם קובעות שהרב ייבחר לכל החיים ולא לעשר שנים כנהוג היום. את התקנות פרסם מלכיאלי אחרי שנכשל ניסיון ש"ס להשתלט על בחירת רבני הערים באמצעות חוק הג'ובים המורחב.
במקביל לפרסום התקנות הוא פתח בהליכי בחירות ב־48 ערים, מה שעלול להביא לבחירת רבנים חרדים ומשתמטים משירות צבאי ברובם. בעקבות עתירה לבג"ץ של הארגונים הדתיים־לאומיים עתים וצהר, בית המשפט הוציא ב־29 בינואר צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא ייפסלו התקנות, ודיון בעניין צפוי בשבוע הבא.
הצעת חוק הג'ובים המקורית של ח"כ ארז מלול מש"ס, שמשמש כמעין שגריר של המשרד לשירותי דת בכנסת, נועדה לאפשר לשר לכפות מינוי של יותר מאלף רבני ערים, מושבים ושכונות ולהבטיח לשר רוב בגופים הבוחרים אותם.
ההצעה עוררה ביקורת קשה על ההתמקדות בג'ובים בתקופת מלחמה. אז הובאה גרסה מרוככת שהסתפקה ב־300 תפקידים, אבל גם זו נתקעה בשל החיכוכים הפנימיים בקואליציה. לשתי ההצעות האלו התנגדו גם אנשי השלטון המקומי בליכוד, מחשש שהעיריות יצטרכו לשאת בעלויות השכר הכבדות של הרבנים. מדובר במשרה משתלמת במיוחד. שכר היסוד של רבני ערים נע בין 23.3 אלף שקל בחודש ל־42.5 אלף שקל בחודש. אבל סביר שביישובים קטנים יש גם רבנים בחלקי משרה.
בדצמבר העבירה ש"ס, בסיוע סיעת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', גרסה חלקית ולפיה הממשלה תהיה רשאית לממן משרות במועצות הדתיות על חשבונה. זה מאפשר למשרד למנות ג'ובים כמו רבני שכונות או בלניות אבל לא פתר את בעיית ההשתלטות על התפקידם החשובים ביותר – רבני ערים ורשויות מקומיות.
כדי לפתור את הבעיה הזאת חתם מלכיאלי בנובמבר על תקנות שלפיהן יבוטל הרוב שיש לנציגי היישוב בגוף הבוחר ו־50% מהנציגים יחייבו את הסכמת השר. יחד עם יו"ר המועצה הדתית וחברי מועצת עיר מש"ס מובטח לש"ס רוב כמעט בכל המקרים. בכך נשללת מתושבי היישוב היכולת להשפיע על בחירת הרב שלהם.
הסיבה שיש כל כך הרבה תפקידים פנויים היא שלראשי הערים לא היה שום עניין לבחור רבני ערים שיעלו סכומי עתק ויביאו למאבקי דת מיותרים. בין הערים והיישובים שבהם נפתח הליך הבחירות: ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, חיפה, באר שבע, רמת גן, רמת השרון, רעננה, חיפה ועוד.
השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא אומר ש"ש"ס מעבירים את כל הכוח אליהם". לדבריו, מרכז השלטון המקומי וראשי הערים לא יוצאים נגד התקנות כי הם חוששים לריב עם ש"ס, ששולטת במשרד הפנים. בימים אלה מתארגנת עצומת ראשי ערים ויישובים שאליה הצטרפו כבר כ־20 יישובים, אך לא ידוע מתי תפורסם.
מי שיצאו למאבק נגד התקנות הם כאמור שני ארגונים דתיים־לאומיים – ארגון הרבנים צהר וארגון עתים, הפועל להפיכת שירותי הדת לידידותיים. בעתירה שהגישו ב־12 בדצמבר, באמצעות עורכי הדין אלה סקעת ויאיר מבורך מעתים, הם טוענים ש"מדובר בניסיון השתלטות פוליטי של השר לשירותי דת על הליכי בחירת רב עיר תוך דחיקת קולם של התושבים, וזאת בניגוד לחוק, מתוך שיקולים פוליטיים זרים ובחוסר סבירות קיצוני".
העתירה מבקשת מבג"ץ לבטל את התקנות שלטענת העותרים התקבלו בחוסר סמכות. בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא ישונו התקנות, אבל בינתיים לא הוציא צו ביניים העוצר את הליכי בחירת הרבנים.
רבנים שלא שירתו
יו"ר ארגון צהר, הרב דוד סתיו, מזהיר שהמצב הנוכחי יביא לבחירה המונית של רבנים חרדים ש"לא שירתו בצבא", וקובע כי "הציבור החילוני יהיה נתון לחסדיהם של עסקני ש"ס". סתיו קורא לראשי הערים לעכב באמצעים בירוקרטיים את בחירת נציגיהם ככל האפשר בתקווה שבג"ץ יבטל את התקנות. יו"ר ארגון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, אמר ש"התקנות החדשות הן מהלך ציני שנועד לפגוע בייצוג האמיתי של תושבי העיר. מדובר בניסיון שקוף של מפלגת ש"ס להפוך את הממסד הדתי לקרקע פורייה לחלוקת ג'ובים פוליטיים".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן טוען ש"העותרים לא מבינים את התקנות. אנחנו לא שולטים בגוף הבוחר. עובדה ש־16 ערים כבר החלו בתהליך הבחירות ואפילו עיר אחת לא באה בטענות". לדבריו, הסיבה שלא מתלוננים היא ש"בכל הארץ אנו בהסכמות עם הרשויות ומעמידים אנשים מאוד מקובלים. עובדה שבג"ץ לא הוציא צו ביניים". מרכז השלטון המקומי מסר: "המרכז הוא חלק המשיבים בהליך, ובזכות המכתבים וההתנגדות הפומבית שהבענו, כולל מכתב עליו חתומות מאה רשויות, הוצא הצו על תנאי".
