בפעם התשיעית ברציפות: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%
כשברקע עליות המחירים בארה"ב שחזרו להרים ראש, החליט בנק ישראל להותיר את הריבית פעם נוספת ברמתה הנוכחית. שוק העבודה ההדוק בישראל והמשך הצמיחה במשק מאפשרים הישארות ברמת הריבית הגבוהה. החשש של בנק ישראל: הורדה מהירה מדי של הריבית עלולה להביא להתפרצות אינפלציונית
הועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להשאיר את ריבית בנק ישראל ברמה של 4.5%. זו הפעם התשיעית ברציפות שבנק ישראל מחליט להשאיר את הריבית ברמתה הגבוהה, זאת אחרי שבינואר 2024 הבנק ביצע הורדה אחת בלבד של הריבית מרמה 4.75% לרמה של 4.5%.
תחזית בנק ישראל בינואר האחרון היתה, שבינואר 2025 הריבית תהיה בין 4% ל-4.25%, אך ספק רב האם תחזית זו תתממש, שכן קיימים סיכונים רבים לאינפלציה.
בפתח ההודעה המלווה את החלטת הריבית כתבו חברי הוועדה המוניטרית כי "הפעילות במשק ממשיכה להתאושש", וכי למרות שהאינפלציה עלתה בינואר ל-3.8% הרי "שהאינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד (כלומר, מתחת ל-3%, ש"ט) במחצית השניה של השנה". חברי הוועדה המוניטרית התייחסו גם לפרמיית הסיכון של ישראל וציינו כי היא "המשיכה לרדת, אך רמתה עדיין גבוהה בהשוואה לתקופה טרום המלחמה". בנוגע לענף הבינוי כתבו חברי הוועדה המוניטרית כי "הפעילות בענף הבינוי עדיין מושפעת ממגבלת כוח האדם, אך הפער בין מספר המועסקים כיום למספר לפני המלחמה הצטמצם".
בגוף ההודעה הרחיבו חברי הוועדה המוניטרית על האינפלציה, וציינו כי אינפלציית הרכיבים הבלתי סחירים הסתכמה ב-4.1%, האינפלציה של הדברים הבלתי סחירים כמו 'שירותים' נחשבת לעקשנית יותר וממילא מטרידה יותר את הבנקים המרכזיים. חברי הןועדה מציינים כי קיימים כעת ארבעה סיכונים מרכזיים לאינפלציה: ההתפתחויות הגיאו פוליטיות וההשפעה שלהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, וההתפתחויות הפיסקליות.
בנוגע להתאוששות המשק, בבנק מציינים כי סקר המגמות בעסקים מתקרב אל עבר הרמה של ערב המלחמה, גם במחוזות צפון ודרום. גיוסי ההון בענף ההייטק חזרו לרמה של 2019, רמת טרום המלחמה. אך מאידך, ההוצאה בכרטיסי אשראי ירדה מעט בנתונים האחרונים, מדד אמון הצרכנים ירד ב-2023, והגירעון בסחר החוץ בסחורות המשיך להתרחב בינואר. שוק העבודה הגיע לרמה של ערב המלחמה. בנוגע לשכר, נרשמה עלייה של 6.8% בשכר הנומינלי מאז ספטמבר 2023 (פרוץ המלחמה), זה משקף גם עלייה בשכר הריאלי, אך עלייה נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח.
בהקשר הישראלי, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.8%, זאת אחרי שבינואר המדד עלה בחדות ב-0.6% בשל העלאות מסים ועליות תעריפים. עם זאת, הציפיות לאינפלציה בישראל מלמדות על אופטימיות בנוגע לאינפלציה המקומית בשנה הקרובה, הציפיות כפי שהן נגזרות משוק ההון (פער בין אג"ח צמוד לאג"ח לא צמוד) עומדות על 2% בלבד, והציפיות לאינפלציה של החזאים הפיננסיים (ממוצע התחזיות) הינו גבוה יותר ועומד על 2.4%. המשמעות היא שהשווקים אופטימיים בנוגע לירידת האינפלציה יותר מאשר החזאים.
נתוני הכלכלה הישראלית מאפשרים הישארות ברמת הריבית הגבוהה, הן בגלל ששוק העבודה הדוק, והן בגלל נתוני הרבעון האחרון של 2024 שלימדו על כך שהמשק ממשיך לצמוח ולהתאושש מהמלחמה גם ברמת ריבית זו. עם זאת, אין ספק כי הורדת ריבית בעת הזו היתה יכולה להועיל משמעותית לכלכלה, נזכיר, כי למרות שהצריכה הפרטית בסוף הרבעון הרביעי גבוהה מזה של ערב המלחמה, הרי שהתוצר, התוצר העסקי, ההשקעות, וההשקעות לבניה למגורים, עדיין נמוכים מהרמה ערב המלחמה (ובודאי שהם נמוכים מרמת המגמה ארוכת הטווח, ש"ט).
החלטת הריבית הנוכחית מושפעת משמעותית גם מהמתרחש בעולם, האינפלציה בארה"ב חזרה להרים ראש, אחרי שהיא הגיעה ל-2.4% בלבד בספטמבר היא עלתה בינואר 25 ל-3%, בגוש האירו האינפלציה עלתה גם ל-2.5%, אחרי שהגיעה לרמה של 1.7% בלבד בספטמבר, גם ביפן האינפלציה הגיעה ל-4%, בבריטניה ל-3%. עליות האינפלציה הללו הביאו גם לעליה בציפיות האינפלציה במקומות רבים בעולם, ובעולם מתחיל להתפתח חשש כי הורדת ריבית מהירה מדי תביא להתפרצות מחודשת של האינפלציה, חששות אלו גם עומדים ברקע ההחלטה של הבנק המרכזי שלא להוריד את הריבית.
