פרשנותמי שמצהיר על גיוס של 4,800 חרדים השנה סתם זורק מספרים
פרשנות
מי שמצהיר על גיוס של 4,800 חרדים השנה סתם זורק מספרים
עברה כבר יותר מחצי משנת הגיוס ורק 900 חרדים התגייסו לצה"ל. גם אם יעבור חוק השתמטות הסיכוי להגיע להיקף של 4,800 מגוייסים הוא אפסי. המשחק עם המספרים הוא ישראבלוף שנועד להראות שנעשה תהליך והמצב לא תקוע
מספרים על גיוס חרדים קל לזרוק. לגייס חרדים זה קשה. וכך כשבמשא ומתן בין שר הביטחון לצה"ל מדברים על כך שהצבא יכול לגייס 4,800 חרדים השנה, כדאי לזכור שמדובר בשנת הגיוס 2024 שמסתיימת ביוני הקרוב. עד סוף אוקטובר לפי המספרים שמסר צה"ל לוועדת חוץ וביטחון גוייסו 900, כלומר צריך לאתר עוד 3,900. ובמילים אחרות: צה"ל יכול לגייס 4,800 חרדים השנה אם הם יגיעו בעצמם. אבל הם לא. אנשי הפרקליטות כבר יכולים להתחיל לכתוב את העדכון עם כל התירוצים וההתפתלויות שמסבירים את הכישלון לשופטי בג"ץ.
כמובן זה היה שונה לגמרי אם הרבנים החרדים היו מפרסמים קריאה שמי שלא לומד צריך להתגייס, אבל את הקלישאות הנבובות האלו שומרים החרדים לראיונות בכלי תקשורת חילונים. בתוך הבית הם מדברים כמו חבר מועצת החכמים של ש"ס יצחק יוסף שאמר, כזכור, שגם מי שמתבטל אסור לו להתגייס. במילים אחרות גם אם יעבור חוק השתמטות, החרדים לא יגישו לצה"ל שום סיוע ויצפו שהוא ימצא את החרדים שלו בעצמו. הם מצידם ישימו לו רגלים.
ההבדל העיקרי בין ימי שר הביטחון יואב גלנט לימי ישראל כ"ץ מבחינת החרדים, הוא שאצל גלנט הכל היה תקוע. אצל כ"ץ לא בטוח שיושג חוק השתמטות אבל לפחות מבחינת החרדים - החל תהליך השתמטות. כלומר גלנט לא רצה קומבינה וכ"ץ מחפש את הקומבינה בכל פינה אפשרית.
ממורמרים נוטים לקיצוניות
המצב שבו רבני הספרדים נוקטים עמדות הרבה יותר קיצוניות מהרבנים האשכנזים בנושא ההשתמטות הוא מצב חדש ומעניין והוא נובע דווקא מהמתינות הספרדית. לרבנים הספרדים ברור שאם יהיו יעדי גיוס הם יתמלאו במיוחד בספרדים שלא רואים בעיה ערכית בגיוס. בש"ס לא מוטרדים במיוחד ממכתב הרבנים הספרדים שפורסם ביום רביעי ובו התקפה על עצם המשא ומתן שמנהל מטעם המפלגה השר לשעבר אריאל אטיאס.
מסבירים שם שבמועצת חכמי התורה יש שני מעמדות אלה שסופרים אותם ואלה שלא. השניים החתומים על המכתב שייכים לאלה שלא. אלה שמתייעצים איתם הם זקן חברי המועצה הרב משה מאיה, הרב אברהם סלים והרב הראשי לשעבר יצחק יוסף. העניין הוא שיוסף עצמו נוקט עמדות קיצוניות.
מקור בש"ס הסביר שההבדל הוא שהרבנים הבכירים מתנגדים לגיוס נושרים במצב שמעמד בני הישיבות אינו מוסדר. במצב שבו יש חוק השתמטות והידברות עם הצבא על המסלולים החרדים, הם יהיו גמישים יותר. זה גם מה שאפשר ליו"ר ש"ס דרעי להפגין אופטימיות יחסית בנושא העברת חוק השתמטות.
ומה יעשה הרב יצחק יוסף? זו שאלה מצוינת בעיקר כשהוא מאוד לא מרוצה מכך שלא מונה לנשיא מועצת החכמים, ואנשים ממורמרים נוטים לקיצוניות.
מחלוקת על הסנקציות
צוואר הבקבוק של תהליך חוק ההשתמטות הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין שהוא יריב שקשה לתקוף. הוא ענייני, הוא לא אנטי חרדי, הוא מוכן לפשרות כואבות לציבור החילוני ולכולם ברור שהוא מתעניין בנושא עצמו ולא בקידום או במאבק מול נתניהו. כלומר אין שום דרך לערער על האמינות שלו בנושא גיוס החרדים. והוא נחוש שהפעם תתגייס באמת כמות משמעותית של חרדים.
מיד פעם משמיע גורם חרדי אנונימי קריאה להדיח את אדלשטיין. אבל האמת היא שזה מאוד קשה. אדלשטיין הוא לא גלנט. הוא לא בעימות עם נתניהו. אם הוא יודח יהיה ברור שזה בגלל ההשתמטות. הוא יהפוך לקדוש מעונה והקואליציה תצטייר כדוהרת להשתמטות בכל מחיר. וזה עוד לפני שמחשבים אם יש סיכוי שבג"ץ לא יוציא צו ביניים נגד החוק ברגע שתגיע אליו עתירה בנושא. וצריך לזכור גם שאחרי אדלשטיין יש מחנה של חברי כנסת דתיים שהציבור שלהם הרבה יותר זועם מהחילונים על האטימות החרדית.
אדלשטיין כבר הבהיר שיהיה מוכן להתגמש במספרים, למשל להסכים ל־4,800 השנה אם תהיה עלייה מהירה אחר כך. מזכיר הממשלה יוסי פוקס לעומת זאת אמר ביום חמישי שבהצעת החוק יהיה גיוס של 10 אלפים בשנתיים הקרובות ועלייה ל־50% תוך שבע שנים. זה נראה פער שאפשר להתפשר עליו אם החרדים ישתפו פעולה.
לכן נראה שהמחלוקת האמיתית לא תהיה על המספרים אלא על הסנקציות שיגבו אותם. הצבא הבהיר לשר כ"ץ שהדרך היחידה שיעמוד ביעדים הוא אם יהיו סנקציות אישיות משמעותיות. סנקציות אישיות משמעותיות זה בדיוק מה שגדולי התורה האשכנזים והספרדים יתקשו להסכים לו ועלולים לשבור עליו את הכלים.
ולכן, בסוף, חוזרים לבעיית היסוד של תהליך ההשתמטות: אדלשטיין והמחנה שלו נחושים להביא חוק שיגייס הרבה יותר חרדים ויקל על מערך המילואים. החרדים שואפים לעוד חוק שקר־כלשהו עם קומבינה הרבה יותר משוכללת. כלומר השיפור מבחינתם צריך להיות בקומבינה לא בגיוס.
מדובר בשני קווים מקבילים. רק אם אחד הצדדים יתקפל בבושת פנים, הם יכולים להיפגש.
