עבודה סוציאלית בעידן הנתונים: הזדמנות לשינוי חברתי
השבוע נציין את יום העובדות הסוציאליות – יום שמוקדש להכרה במי שנמצאות ונמצאים בחזית המאבק למען חברה שוויונית ומיטיבה. בצל המשבר המתמשך מאז אוקטובר 2023, תפקידה של העובדת הסוציאלית חשוב מאי פעם, כגורם מקצועי לפתרון אתגרים חברתיים ולבניית חוסן קהילתי.
חשיפה לאלימות, אובדן, שיקום, פינוי יישובים וגיוס למילואים הם רק חלק מהגורמים שהציפו את מערכת הרווחה בעומס חסר תקדים. כמו החברה הישראלית עצמה, עובדות ועובדים סוציאליים מצאו את עצמם נדרשים לתגובות מהירות וגמישות למצוקות עמוקות בהיקפים שטרם נראו.
התמזל מזלנו ואנו חיים בעידן שבו עומדות לרשותנו טכנולוגיות מידע ותקשורת המסייעות לנו להגיב, לתקשר ולארגן מידע באופן מהיר ויעיל. טכנולוגיית ענן, תוכנות מסרים מידיים וכלי בינה מלאכותית זמינים לשימוש ציבורי, ועוזרים בפיתוח המגזרים השונים.
למרות ההיצע הרחב, קיים פער עמוק בין השימוש הגובר בטכנולוגיה בתחומים אחרים לבין הדרך שבה היא באה לידי ביטוי בעבודה הסוציאלית. נשאלת השאלה - האם טכנולוגיה יכולה להיות כלי שמקדם שוויון, או שהיא דווקא מגדילה פערים חברתיים?
טכנולוגיה: מכשול או מקפצה?
בחודש שעבר, בין מבול הידיעות הקשות שעימן אנו מתמודדים בשנה וחצי האחרונות, פורסם ברחבי המדיה אייטם בלתי אופייני: "בגיל 69 ביל גייטס מודה: "יובל נח הררי צדק, ואני טעיתי".
לפני כעשור, בספרו 'ההיסטוריה של המחר', נח הררי הזהיר מפני עתיד אפשרי שבו ״האליטה תשדרג את עצמה באמצעות טכנולוגיה, וההמונים יישארו להירקב״. בזמנו התנגד מייסד מייקרוסופט לאמירה, אך לאחרונה חזר בו ואמר כי ״הררי עושה עבודה מצוינת להראות כיצד אנו עשויים להגיע לעתיד העגום הזה. אבל אני יותר אופטימי ממנו שהעתיד הזה לא נקבע מראש״, כתב גייטס.
כמי שעוסקת בחדשנות חברתית, גם אני מאמינה שהעתיד שלנו עדיין ניתן לעיצוב. אם טכנולוגיה תישאר נחלתם של מעטים – היא תעמיק פערים. אך אם נשכיל לרתום אותה לטובת כלל החברה, היא יכולה להפוך למנוע לשינוי. זה נכון במיוחד בתחום העבודה הסוציאלית, שבו ניתוח נתונים יכול לשפר משמעותית את המענים הניתנים לקבוצות מוחלשות, בשגרה ובחירום.
כיום, מחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ משתמשות במערכות מידע פנימיות כדי לנהל את הידע הקיים על הפונים והשירותים הניתנים להם, אך אלו אינן מחוברות למערכות אחרות כמו חינוך, בריאות, גבייה ותכנון. איסוף, סנכרון וניהול של ידע מאפשרים למידע חיוני להגיע למי שצריך אותו בזמן הנכון.
שימוש נכון במערכות מידע מתאימות ובנתונים יכול לאפשר מיפוי צרכים מדויק יותר של האוכלוסייה באמצעות הבנה טובה יותר של מגמות חברתיות וזיהוי אוכלוסיות בסיכון בזמן אמת.
באמצעות שימוש בנתונים בעת שגרה, שירותי הרווחה יוכלו, למשל, לבצע איתור גורף של תושבים בני הגיל השלישי הנמצאים בסיכון, דוגמת עריריים הנעזרים בכיסא גלגלים, כדי להעניק להם סיוע סוציאלי באופן אקטיבי ('Reaching Out'). בזמן חירום המערכת תסייע לאתר תושבים לפי כתובות סמוכות למקור סכנה, למשל מוקד שריפה, כדי להזהירם ולסייע בפינויים מהאזור.
בנוסף, טכנולוגיית נתונים מסייעת בשיפור תכנון השירותים העירוניים. בחינה מבוססת נתונים של מאפייני האוכלוסייה וצרכיה אל מול המענים הקיימים תאפשר זיהוי פערים שמצריכים פיתוח מענים חדשים - כמו מרכז קהילתי לאזרחים ותיקים באזור בעיר שבו עדיין לא קיים כזה אך יש בו ריכוז אוכלוסייה ותיקה גבוה, או פתיחת מרכז יום לבני נוער עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתפקוד גבוה.
העומס על העובדות והעובדים הסוציאליים יוכל גם הוא לרדת באמצעות מתן גישה מהירה לכלל הנתונים הרלוונטיים, לשם סיוע בהכרת הפונה ולקבלת החלטות מושכלות. כאשר הנתונים נמצאים במקום אחד ומונגשים באופן ידידותי, מקבלי ומקבלות ההחלטות יכולים לפעול בצורה חכמה, מהירה ומדויקת.
אנו חיים בעידן שבו היכולת לאסוף, לנתח ולשתף מידע גבוהה מאי פעם. עם זאת, כדי שהטכנולוגיה תהפוך לכלי שמקדם שוויון ולא למכשיר שמעמיק פערים, עלינו להטמיע שגרות עבודה וחשיבה מבוססת נתונים בתוך מערכות הרווחה.
עובדות סוציאליות הן הרבה מעבר לנותנות שירותים – הן מומחות חברתיות, ויש לצייד אותן בכלים הטובים ביותר לביצוע עבודתן. טכנולוגיה חכמה בשירות העבודה הסוציאלית יכולה להרחיב את מעגלי ההשפעה, להטיב עם נשות ואנשי מקצוע ובכך לשפר את חייהם של יחידים, משפחות וקהילות בחברה הישראלית.
סתיו פילץ היא אנליסטית במחלקת הדאטה והמדידה בקבוצת SFI
