בלעדי
תלושי שכר מזויפים נחסמו, ומספר הבקשות להנחה במעונות שנדחו - הוכפל
לראשונה נבדקו השנה הבקשות להנחות במעונות יום מול נתוני ביטוח לאומי - מה שמנע הגשת תלושים מזויפים וגרם ללחץ גדול בציבור החרדי. התוצאה: שיעור הבקשות שנדחו כמעט הוכפל מ־28% ל־55% וחסך למדינה כחצי מיליארד שקל
מהלך סיכול ההונאות בהנחות במעונות היום של משרד העבודה והחשב הכללי במשרד האוצר הצליח מעל לכל הציפיות. שיעור הבקשות להנחות שנדחו הכפיל עצמו מ־28% ל־55%, ושיעור מקבלי ההנחות ברמה הגבוהה ביותר צנח מ־39% ל־22%. משמעות הנתונים הוא חשד סביר שעשרות אלפי הנחות הוצאו בשנים קודמות במרמה, וחיסכון של קרוב לחצי מתקציב ההנחות, שמסתכם בכחצי מיליארד שקל, למדינה. כך עולה מנתוני משרד העבודה, שהגיעו לכלכליסט. נתונים אלה מצדיקים את הבהלה בציבור האברכים, שעליה דווח בכלכליסט, מכך שלא ניתן יהיה להגיש השנה תלושים מזויפים.
המדינה מסבסדת את מעונות היום באמצעות הנחות להורים שנעות בין 400 שקל ל־2,300 שקל. ההנחות ניתנות לפי מבחן של הכנסה לנפש, שתפור לממדי האוכלוסייה החרדית ובמיוחד למשפחות אברכים. תקציב משרד העבודה למימון הנחות במעונות יום עומד על קצת יותר מ־1.2 מיליארד שקל בשנה, על פי מחקר של הכלכלן גבי גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 55% מסכום ההנחות, שהם 678 מיליון שקל, ניתנים לציבור החרדי, 39% (480 מיליון שקל) ליהודים שאינם חרדים, ו־6% בלבד לערבים (68 מיליון שקל). זאת אף ש־56% ממשקי הבית השולחים את ילדיהם למעונות הם של יהודים שאינם חרדים; 34% של חרדים – בערך פי 2.5 מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע ממספר הילדים הגבוה; ו־9% בלבד לערבים – הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע מהמחסור הקשה במעונות יום בחברה זו.
על פי המחקר, 83% מהמשפחות החרדיות השולחות ילדים למעונות זכאיות להנחה, אבל רק 53% מהמשפחות היהודיות הלא־חרדיות ו־47% מהערביות. ההנחה הממוצעת למשפחה חרדית היא 2,200 שקל, לעומת 1,500 בלבד למשפחה יהודית לא חרדית ו־1,400 שקל למשפחה ערבית.
עד השנה בוצע חישוב ההנחות לפי תלושי שכר שהגישו ההורים. משרד העבודה הנהיג השנה לראשונה בלחץ החשב הכללי יהלי רוטנברג משיכה של נתוני השכר מביטוח לאומי. היתרון העצום של השיטה הוא שהמעסיקים אמורים לדווח לביטוח לאומי על כל אגורה ששילמו לשכירים, וממילא אין יותר משמעות לתלושים על סכומים נמוכים יותר, שהחרדים היו נוטים להגיש. מבחינת רבים מההורים מדובר בייעול גדול שחוסך בירוקרטיה של איסוף תלושים. אלא שבציבור החרדי השינוי התקבל ברגשות מעורבים. קבוצת הווטסאפ החרדית הפופולרית הפרגוד דיווחה ש"יש שמועה בקרב ציבור האברכים שמשנה זו הם מסונכרנים עם מערכות אחרות ומזהים תלושים לא מקוריים" (כלומר מזויפים — ש"א). הקבוצה שיתפה גם את ההודעה שמקבלים ההורים ממשרד העבודה. העיסוק בנושא משקף נורמה נפוצה יחסית בציבור החרדי, שלפיה להונות את המדינה זה לגיטימי.
כזכור עיכב שר העבודה יואב בן צור מש"ס את מתן ההנחות בארנונה לכלל הציבור עד סוף נובמבר כדי לכפות המשך מתן הנחות ל־6,700 אברכים משתמטים. בסופו של דבר הושגה פשרה בבג"ץ, שההנחות שלהם יוארכו עד סוף פברואר והן עומדות להתבטל בחודש הבא. לכן הוגשו הבקשות להנחות השנה באיחור והנתונים מתייחסים לכשני שלישים מהבקשות. מסיבה זו, כלכליסט מתייחס לנתונים באחוזים כמשמעותיים יותר מאשר לנתונים המספריים.
על פי הנתונים שהגיעו לכלכליסט, ב־2024 הוגשו 137 אלף בקשות להנחות. ב־2025 צפויה הגשה של 126 אלף. 111 אלף בקשות כבר הוגשו ו־82 אלף כבר נבדקו והחישובים כאן מתייחסים רק לבקשות שנבדקו. אם ב־2024 נדחו 38 אלף בקשות בלבד שהם 28% מתוך 137 אלף בקשות, השנה כבר נדחו 50 אלף בקשות שהן 55% מתוך 82 אלף בקשות שנבדקו. בהנחה שזה יהיה שיעור הדחיות הסופית, הרי שעד סוף התהליך יידחו 70 אלף בקשות.
אם ב־2024 זכו 53 אלף משקי בית, שהם 39% ממגישי הבקשות להנחה המקסימלית (דרגה 3), הרי ב־2025 קיבלו אותה עד כה רק 20 אלף משפחות, שהן 22% ממגישי הבקשות שנבדקו. בהנחה שזה גם יהיה שיעור מקבלי ההנחה המקסימלית בסיום בדיקת הבקשות, הרי שיאושרו 27 אלף הנחות בדרגה המקסימלית – חצי מאשר בשנה שעברה. שווי ההנחה המקסימלית נע בין 1,400 ל־2,300 שקל (תלוי בגיל הפעוט).
על פי חישובי כלכליסט, מדובר בצניחה חופשית מ־73% בקשות מאושרות ל־45% בלבד. במונחי השנה שעברה זה אומר ש־70 אלף בקשות היו נדחות במקום 38 אלף, כלומר מדובר בחשד להונאה בהיקף של עשרות אלפי משקי בית. משמעות הנתון הזה היא שמספר ההנחות צפוי לרדת ב־37%, ונתון זה לבדו מלמד על חיסכון צפוי של כ־450 מיליון שקל. אבל כאמור יש גם ירידה משמעותית בכמות ההנחות הגדולות שיינתנו. אפשר, אם כן, לצפות לירידה של יותר מחצי מיליארד שקל כתוצאה מרפורמה פשוטה של שימוש במחשבים.
