מאוימים מתעשיית ה-AI? אל תחכו לרגולציה
ההודעה על הקפאת הדירקטיבה האירופית שאמורה היתה להסדיר את האחריות המשפטית של מערכות בינה מלאכותית, מחזקת את ההפנמה בקרב גופי תוכן ומדיה כי שיווי המשקל בתחום עשוי להגיע מהסדרה פרטית של רישיונות ושיתופי פעולה, ולא מרגולציה
ההחלטה הטריה של הנציבות האירופית למשוך את הדירקטיבה שנועדה להסדיר באופן ישיר את אחריותן המשפטית של חברות הבינה המלאכותית (The AI liability directive) עוררה סערה והפתיעה רבים. יש הטוענים כי מהלך זה מסמל שינוי כיוון בגישת המאסדר האירופי, ממגמה של קביעת מסגרת משפטית ברורה להטלת אחריות על מערכות AI שגרמו לנזק, למגמה של שקט תעשייתי עבור יצרני הטכנולוגיה החדשה. הבשורה הגדולה בדירקטיבה המתוכננת הייתה בעיצוב כללים של נטלי ראייה משפטיים והטלת חובות שקיפות על חברות AI, באופן שהיו מקלים משמעותית על ניהול הליכים משפטיים כנגדן, וכפועל יוצא מכך גם על קבלת סעדים מתאימים. כידוע, מכשול עיקרי העומד בפני גורמים שהגישו תביעות משפטיות כנגד חברות AI הוא הקושי בהוכחת הקשר בין מוצר המידע או התוכן הסופי שמחולל הבינה המלאכותית מספק למשתמשיו, לבין המידע או התוכן שנאסף או הועתק מהאתרים של אותם גורמים שהגישו תביעות, זאת במיוחד לאור דימוי "הקופסה השחורה" של למידת מכונה. לכן קשה להפריז בחשיבות שיש בחקיקת חזקות ראייתיות לקיומו של קשר סיבתי כאמור, ובהשלכות הנובעות מכך על השוק כולו.
דירקטיבה זו היא רק חלק ממסגרת רגולטורית רחבה יותר של האיחוד האירופי בתחום הבינה המלאכותית, שנועדה לא רק לספק רמת ודאות משפטית גבוהה יותר בדבר המותר והאסור, אלא גם להטמיע מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות AI מבחינה אתית וכיו"ב.
ההחלטה בדבר משיכתה של הדירקטיבה המתוכננת (שעוד עשויה להשתנות), נובעת כנראה בשל אי הסכמות פוליטיות בין מספר מדינות חברות באיחוד המבטאות גישות שונות ביחס לתעשיית ה-AI, ולובי חזק שטוען כי חקיקה מגבילה מדי תביא את היזמים והמשקיעים בתחום לנטוש את אירופה לטובת ארה"ב וסין. יש הטוענים כי החקיקה הקיימת מייצרת אסדרה נאותה ומספקת בתחום הבינה מלאכותית, ובכלל זה הדירקטיבה בענין אחריות על מוצרים (Product Liability Directive) בכלל, שהוראותיה ברות תחולה גם על יצרניות ומשווקות מוצרי בינה מלאכותית.
גם ללא דירקטיבת האחריות על חברות AI, כל מדינה באיחוד עדיין תהא רשאית לקדם חקיקה מקומית משלה בנושא, אך בתסריט כזה רמת הודאות המשפטית ביבשת תהיה נמוכה באופן טבעי, ויש לכך מגרעות ברורות.
עסקים רבים, בעיקר בתעשיית התוכן והמידע, חשים מאוימים, ובצדק, על ידי טכנולוגיות למידת מכונה ובינה מלאכותית, הן משום שנותרו חשופים לנטילת תוכן ומידע המהווה את עיקר קניינם הרוחני, והן משום התקשותם להתאים באופן מהיר כל כך את המודלים העסקיים שלהם לדפוסים ולביקושים המשתנים בשוק ביחס לצריכת תוכן ומידע.
המתנה לרגולציה מיוחלת שתאפשר להותיר על כנו שיווי משקל בשוק שמבטיח אופק ותזרים הכנסות מוכר, עלולה להתברר כטעות אסטרטגית. הפנמת מצב זה צריכה להביא את מקבלי ההחלטות בגופים הרלוונטיים לאמץ גישה פרו-אקטיבית בענין זה, ולשקול אפיקי פעולה חלופיים שיבטיחו את השתלבותם בעידן הבינה המלאכותית.
כך למשל, אחד השינויים הגדולים שמביא עימו עידן הבינה המלאכותית בתחום האינטרנט, הוא המעבר ממנועי חיפוש, למנועי תשובות. בעוד שאתרי תוכן וגופי מדיה למדו לחיות עם מנועי החיפוש, ואף לבסס מודלים עסקיים בסביבה זו של "תוצאות החיפוש", המעבר למנוע תשובות, שומט במידה רבה את הקרקע מתחת לרגליהם. שינוי דרמטי בתעבורת הגולשים ובדפוסי צריכת התוכן, עלול להפוך שחקנים ותיקים בשוק להרבה פחות רלוונטיים ולדחוק אותם לשוליים.
יחד עם זאת, התקשרות עם גופי AI ברישיונות שימוש או בהסכמי שת"פ למיניהם, אסור שתעשה בחופזה ללא בחינה פנימית מקדימה בארגון מהו הערך והבידול שיש לתוכן ולמידע שמחזיק הארגון, וזאת מנקודת הראייה של עולמות למידת המכונה. למשל, ניתוח זהותם וטיבם של התכנים ש"נקצרים" או "מגורדים" (scraping) על ידי מחוללי הבינה המלאכותית, עשוי לסייע בהבנת שווי השוק שלהם. חשוב להבין כי מידע אמין, מקצועי וערוך היטב, הוא בעל ערך רב ומבוקש במיוחד על ידי חברות AI.
כדאי לזכור גם כי חוסר ודאות משפטית אינו פועל רק לרעת גופי התוכן והמדיה, ועשויים להיות לו גם יתרונות עבורם. חברות AI לוקחות בחשבון, ומי שלא תעשה זאת תאלץ לעשות כן במוקדם או במאוחר, את האפשרות כי יידרשו להתמודד עם תביעות משפטיות פורצות דרך בתחום, לרבות בעניין אופן פעולתן ושליחת "זרועותיהן" לאתרים אחרים. הסיכון המשפטי הזה עשוי להיות מתומחר בהתאם, לרישיונות בעלי ערך כספי רב. בדרך זו, גם ללא הסדרה בחקיקה, עשויה להתגבש בשוק הסדרה פרטית, תוך גיבוש סטנדרטים ופרקטיקה שיהפכו מקובלים לא רק בין השחקנים השונים, אלא גם בעיני הערכאות המשפטיות שיידרשו לדון בהליכים משפטיים בגזרה זו.
מגוון הרישיונות וסוגי החוזים האפשריים בהקשר זה הוא לא מבוטל, ועודנו מתגבש ומתפתח בימים אלו. הוכחה לכך שהביקוש בשוק להסדרה מסוג זה הולך וגובר, ניתן לראות בצמיחתן של חברות המשמשות כמעין מתווכות בין גופי תוכן ומדיה, לבין חברות למידת מכונה ובינה מלאכותית, המסייעות לצדדים אלו להגיע ביניהן להסכמים מתוחכמים ויעילים יותר. כך יכולים ארגוני וגופי תוכן ומדיה לראות באופק גם אפשרות ליצירת שיווי משקל עסקי חדש, שבו ימצאו מודל מוניטיזציה עדכני, בין אם חלוקת הכנסות עם מנוע התשובות ובין אם גביית תשלום על אימון מכונה, בין אם בשותפויות אשר ישדרגו את איכות מוצריהם על ידי הטמעת פיתוחי AI, ובין בדרכים אחרות. מכל מקום, אל תחכו לרגולציה.
מאת עו"ד דור ליאונד, שותף (עוסק בדיני זכויות יוצרים, מדיה ואינטרנט), זאב ליאונד ושות'
d&b – לדעת להחליט
