יש 80 אלף משתמטים חרדים, ואפילו 4,800 לא יתגייסו השנה
יש 80 אלף משתמטים חרדים, ואפילו 4,800 לא יתגייסו השנה
שופטי בג"ץ הביעו היום את הזעזוע מהיקף הצעירים החרדים שלא מתגייסים, וגם את התסכול שלהם מכך שהיעד השנתי של הצבא: 4,800 - כל כך נמוך, ואף הוא לא יושג. עכשיו עליהם להחליט אם להורות למדינה להוציא צווי התייצבות לכל הצעירים החרדים. בכיר בצבא מבהיר שמה שצריך זה סנקציות יותר קשות על המשתמטים
היום בדיון בבג"ץ בנושא השתמטות הצעירים החרדים, ושלשום בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת באותו נושא בדיוק, התברר באופן חד־משמעי לכל הנוכחים כי לא יתגייסו 4,800 חרדים השנה. אם יתגייסו 3,000 מתוך 80 אלף צעירים חרדים משתמטים, זו תהיה הפתעה לטובה.
השופטים לא הסתירו את תסכולם. ראש ההרכב נעם סולברג, מהשמרנים בשופטי בג"ץ, אמר שהמספר של 80 אלף צעירים שחייבים בגיוס אבל לא מתגייסים "מזעזע". סולברג המנוסה בוודאי הבין שזו תהיה הכותרת של הדיון.
ביוני 2024 קבע בג"ץ שיש לגייס את הצעירים החרדים שאיבדו את מעמד דחיית השירות של תלמידי ישיבות ושאסור להמשיך לממן אותם. אבל מאז הוציא צה"ל רק עשרת אלפים צווי התייצבות. שופטי בג"ץ נעם סולברג, דפנה ברק ארז ודוד מינץ קיימו היום דיון בעתירות של התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית ותנועת אמא ערה להוצאת צווי התייצבות לכלל 80 אלף המשתמטים החרדים. הדיון משקף את שני היקומים הנפרדים המתקיימים זה לצד זה בירושלים. ביקום של הכנסת ומשרד ראש הממשלה עושים הכל כדי להעביר חוק השתמטות ולגייס כמה שפחות חרדים. ביקום של בג"ץ מתקיימים דיונים שעוסקים בשאלה איך שמים קץ להשתמטות או לפחות מצמצמים את היקפה.
לחרדים לא משתלם לעמוד ביעדים
סולברג הדגיש בדיון שיעד הגיוס שקבע הצבא של 4,800 צעירים חרדים בלבד בשנת הגיוס הנוכחית הוא "מאוד לא לשביעות רצוננו". אבל גם הבהיר ש"אנחנו לא רואים איך יתגייסו 4,800. אתם מסבירים למה לא נגיע ליעד. ההיענות לצווים כל כך מועטה. השאלה מה אמצעי האכיפה. צריך להבטיח שיתגייסו 4,800", אמר סולברג. לממשלה שכל כך נחושה להעביר חוק השתמטות כדאי לשים לב לעמדת השופטים. השאלה הקובעת בנושא חוק ההשתמטות היא האם כשיוגשו העתירות נגדו, השופטים ינקטו צעד חריג ויוציאו צו ביניים שימנע את יישומו. היום לנוכח העמדות התקיפות של השופטים, צו ביניים כזה נראה קרוב מתמיד.
2 צפייה בגלריה
שופטי בג"ץ בדיון בעתירות הגיוס, היום. מימין: דוד מינץ, נעם סולברג, דפנה ברק ארז
(צילום: רפי קוץ)
השופטת דפנה ברק־ארז ביטאה את חוסר האמון ביכולת של צה"ל לעמוד אפילו ביעד הכל כך נמוך של 4,800, כששאלה את מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד אבי מיליקובסקי מה קורה אם לא עומדים ביעד. האם, למשל, צריך להשלים את החסר בשנה הבאה. היא הסבירה שאם צריך להשלים, זה נותן לחרדים תמריץ לעמוד ביעד של השנה. מיליקובסקי הפנה את השאלה לאיש שהוא האחראי של צה"ל לענייני גיוס והשתמטות חרדים, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל (תומכ"א) תת־אלוף שי טייב. טייב אמר שהיכולת של הצבא להשלים פערים מיעדים של שנים קודמות מוגבלת ל־25%-20% מהפער, פשוט כי יש גבול לכמה הוא יכול להגדיל יחידות. כלומר לחרדים משתלם לא לעמוד ביעדים.
התשובה הוגשה עם שחר
אם מישהו היה צריך להבין מה היחס של הקואליציה הזו לגיוס חרדים, זה בא לידי ביטוי בכך שבאופן מאוד נדיר העדכון של המדינה לבג"ץ הוגש לפנות בוקר, כך שלשופטים ולצדדים לא היתה הזדמנות אמיתית ללמוד אותו. זה קרה אחרי שהפרקליטות ביקשה וקיבלה מבג"ץ 11 דחיות. מיליקובסקי לא נתן הסבר חוץ מהאמירה ש"עבדתי ימים ולילות". יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא דווקא כן הציע הסבר. "שר הביטחון ישראל כ"ץ הורה למערכת הביטחון להסתיר מבית המשפט העליון את עמדת צה"ל שהוא יכול לגייס כל כמות של חרדים משנת הגיוס 2026". לדבריו, אחרי 11 הדחיות "העמדה של צה"ל צורפה רק כי דרשנו מהיועמ"שית לפתוח בחקירה".
עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את תנועת אמא ערה, ציין שבאופן מאוד מוזר מי שמנהלת את כל התהליך של תשובת המדינה היא היועצת המשפטית לממשלה. הוא לא ציין את זה אבל כדאי לזכור שמדובר בממשלה שעושה הכל כדי להתעלם מהיועצת המשפטית שלה. ברנע אמר שלמרות פסק הדין של בג"ץ שהורה על גיוס הצעירים החרדים, "הממשלה לא באירוע. הממשלה היתה צריכה להתכנס ולהחליט איך היא מבצעת את פסק הדין. החלטה שתקבע מה הצורך הביטחוני, כמה חיילים חסרים ואיך משלימים את החוסר. הממשלה לא קיבלה שום החלטה". הסיבה לכך היא כמובן שהממשלה נחושה להעביר חוק השתמטות שימנע את הצורך בגיוס החרדים.
צורכי האמת של הצבא גדולים בהרבה
סביר להניח שתשובת המדינה לבג"ץ זו שהוגשה לפנות בוקר לא הסבה הרבה נחת לשר כ"ץ. התשובה מדגישה כי "בצה"ל קיים צורך משמעותי בתוספת כוח אדם לשורותיו, ומשכך גיוס חרדים לצה"ל מגלם בעת הזו צורך ביטחוני מובהק. בראש ובראשונה לגיוסם של חיילים בתפקידי לחימה". פרקליטות המדינה מודה כי "יעד הגיוס של 4,800 חרדים לשנת הגיוס הנוכחית אינו הולם את צרכי הצבא ואינו עומד בערך השוויון". זה לא יעזור לאישור של חוק השתמטות.
השופט סולברג הדגיש שיעד הגיוס שקבע הצבא - 4,800 צעירים חרדים בלבד בשנת הגיוס הנוכחית הוא "מאוד לא לשביעות רצוננו. ההיענות לצווים כל כך מועטה. השאלה מה אמצעי האכיפה"
ברקע תחושת הייאוש הכללית עמדו המספרים שמסרה המדינה היום בבוקר השכם לבג"ץ ושלשום לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. כיוון שצה"ל מקפיד לא לפרסם נתונים מסודרים על גיוס החרדים, המפגשים שלו עם הרשות המחוקקת והשופטת הן ההזדמנויות העיקריות של אזרחי ישראל להבין כמה המצב גרוע. כאמור יש 80 אלף צעירים חרדים בגילאי 27-18 שמשתמטים. לפני שנה היו רק 65 אלף אבל בינתיים נוסף מחזור. עמדת הצבא היא "כי בשנת הגיוס 2024 (יולי 2024 עד יוני 2025) יוכל לקלוט 4,800 מתגייסים חרדים, בשנת הגיוס 2025 — 5,760 ומשנת הגיוס 2026 לא צפויה להיות כל מגבלה על יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל, זאת, כמובן, בהינתן שיועמדו לרשות צה"ל היקף המשאבים הנדרשים".
העמדה הזו של הצבא בעצם מבהירה מראש שהכוונות של כ"ץ להעביר חוק שיגייס רק כמה אלפי חרדים בשנה מציבה את חוק השתמטות במצב ברור של חוק לא חוקתי, שרומס את עיקרון השוויון ללא כל הצדקה. גרוע מכך, הקואליציה וחברים בה דיברו שוב ושוב על כך שהם יפעלו בהתאם לצורכי הצבא. עוד מכה הם קיבלו כשטייב אמר שלשום בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ש"הצורך הכולל שהוגדר בתחילת הדרך עמד על כ־10,000 חיילים, כאשר הנתונים העדכניים מצביעים על צורך בכ־12 אלף חיילים, מתוכם 7,000 לוחמים". הוא הסביר את הגידול בצורך בעלייה בכמות הנפגעים. אבל חשוב להבין שהצורך הזה מבוסס על הארכת השירות הסדיר וגיוס מילואים אינטנסיבי, כלומר הצרכים האמיתיים של הצבא גדולים בהרבה.
דרושות סנקציות יותר משמעותיות
בשלישון הראשון של שנת הגיוס (7-10.2024) התגייסו 916 חרדים. הצבא מבליט את העובדה שזה הרבה יותר מ־500 בשלישון הראשון בשנתיים הקודמות. אבל זה הרבה פחות מהיעד שהוא הציב לשלישון הזה - 1,300. כדי לעמוד ביעד השלישון הראשון נשלחו 3,000 צווים, בשל האיסור שהוציאו הרבנים החרדים, התייצבו רק 413 מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים), אבל התגייסו בינתיים רק 70. יתר 846 המתגייסים הגיעו במסלולים אחרים. שאר המתייצבים קיבלו פטור או שנמצאו בשלבי גיוס".
טייב הסביר בדיון בוועדה לביקורת המדינה מה באמת הצבא צריך עכשיו. כרגע הסנקציה שמופעלת ביחס לפרט שלא התייצב היא הכרזה כמשתמט. "הסנקציה שפועלת עליו כמשתמט היא איסור יציאה לחו"ל. הוא יעצר בנתב"ג או אם הוא נפגש עם המשטרה". בדיון בבג"ץ התברר לשופטים שגם את הסנקציות החלשות האלו לוקח חצי שנה להפעיל. "הסנקציות לא חזקות מספיק", אמר טייב לחברי הוועדה לביקורת המדינה, "צריך לעשות סנקציות יותר משמעותיות". ואם ראש תומכ"א כל כך מיואש עד שהוא מסתכן בזעמם של אנשי הקואליציה ואומר את האמת על הצורך בסנקציות אמיתיות, המצב באמת קשה.
