ריאיוןנגיד בנק ישראל: "פרמיית הסיכון ירדה - גם כי הקשיבו לנו"
ריאיון
נגיד בנק ישראל: "פרמיית הסיכון ירדה - גם כי הקשיבו לנו"
פרופ' אמיר ירון סבור כי השיפור בחלק מנתוני המשק נובע מהאחריות הפיסקאלית שנקטה הממשלה בהתאם להמלצות הבנק, ואולם הוא מבהיר: "ההתאוששות היא הדרגתית וייקח זמן לסגור את הפער; אסור לממשלה לסטות מהקו האחראי שבו היחס חוב-תוצר יירד אחרי 2025"
"בראיית זום אאוט, המצב המאקרו-כלכלי בישראל משתפר. אנחנו רואים התעוררות בצד הביקושים, אם זה בכרטיסי האשראי, ואם זה בפעילות ההייטק. העברת התקציב בממשלה וצעדי המיסוי בכנסת הביאו להורדת פרמיית הסיכון. אמנם הפרמיה עדיין ברמה גבוהה ביחס לטרום המלחמה, אבל רואים פה שיפור, והמשקיעים רואים פה שיפור, וזה בא לידי ביטוי בשער החליפין ובמרווחי האג"ח. ואלו כמובן תוצאות חיוביות. אבל יכולים להיות אירועים גיאו-פוליטיים שיאתגרו את המצב הביטחוני" - כך אמר הערב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בריאיון ל"כלכליסט" לאחר פרסום ההחלטה להותיר את הריבית על כנה, בשיעור של 4.5%.
אמרת במסיבת העיתונאים כי להוריד עכשיו ריבית זה "כמו לכבות שריפה עם נפט". אבל מה אתם רואים קדימה?
"בראייה קדימה, אנחנו רואים שיפור של הביקושים. אנחנו גם מתכללים את ההתאמות התקציביות שמטילות איזשהו נטל על משקי הבית (כלומר, המסים העשויים לצנן את הביקושים, ש"ט). יקח זמן למגבלות ההיצע לדעוך (כלומר, יש פחות מוצרים ושירותים שזמינים לרכישה בגלל המלחמה, ש"ט), וזו בעצם השאלה כאן. כמה מהר עקומת הביקוש תזוז, ומצד שני - באיזו מהירות עקומת ההיצע תזוז. אבל אלו סוגיות של הטווח היותר בינוני.
"בטווח המיידי אנחנו נראה אינפלציה עולה, וחלק מזה זה באופן ישיר על ידי צד המיסוי. אבל אחרי המחצית השנייה של השנה - האינפלציה תתמתן. וזו הדינימקה שראינו בתרחיש הבסיסי שלנו".
אילו הנחות קבעתם בתרחיש הבסיסי?
"אנחנו מניחים לחימה עם עצימות מסוימת ברבעון הראשון, ואחר כך מעבר לעולם שהוא יותר ביטחון שוטף. אנו חוזים, אגב, יותר ימי מילואים ממה שצפינו בתחזית האחרונה באוקטובר.
"סביב כל זה יש אי-ודאות מאוד גבוהה. יכולים להיות תרחישים גיאו-פוליטיים שיקפיצו אותנו, ותיתכן תזוזה מהירה של הביקושים (כלומר, עלייה חדה בביקושים בשל סיום המלחמה, ש"ט). ואולי תהיה ירידה איטית יותר במגבלות ההיצע, ואז נראה אינפלציה גבוהה ודביקה יותר. וייתכן שנראה התמתנות מהירה יותר בפרמיית הסיכון ובסיכונים הגיאו-פוליטיים - וזה יתבטא גם בשער החליפין ובשיפור מהיר יותר של האינפלציה".
מה זה אומר מבחינת הסיכוי להורדה או העלאה של הריבית?
"זה אומר שצריכים להיות מבוססי נתונים. האי-ודאות מאוד גבוהה. יצאנו מתרחיש בסיסי, הכלול בתחזית שפורסמה היום, ולפיו תהיה הורדת ריבית אחת או שתיים במחצית השנייה של 2025. אבל אם האינפלציה תתמתן מהר יותר נוכל לפעול בכיוון אחד, ואם נראה את האינפלציה עולה ודביקה נצטרך להשאיר את הריסון המוניטרי לזמן ארוך יותר".
אתם מדגישים שהאינפלציה צפויה לעלות בחודשים הקרובים, האם אתם לא חוששים שההדגשה הזו יכולה להאיץ עליות מחירים? לתת רעיונות לכל מיני שחקנים בשוק?
"השאלה היא האם במסגרת עדכוני המע"מ, הארנונה וכו' נראה העלאות מחירים נוספות. אני סבור, באופן די זהיר, שתהיה פה עליית מחירים. מה יהיו סדרי הגודל שלה? נצטרך לחכות ולראות. אבל אני לא סבור שזו אמירה שהיא 'Self Fulfilling' (מגשימה את עצמה, ש"ט)".
במובן מסוים, התמריץ והדחיפות של הממשלה לפעול במדיניות נכונה כלכלית לטווח ארוך יורד כשהנתונים הכלכליים משתפרים.
"צריך להבין שהנתונים הטובים, כמו ירידת פרמיית הסיכון, הם לא רק בגלל ההתפתחויות הגיאו-הפוליטיות. זה נובע גם מכך שהממשלה הראתה אחריות פיסקאלית. בתקציב 2024 המעודכן עמדנו על כך שצריך ועדה לבחינת תקציב הביטחון, ושצריך לעשות התאמות פיסקאליות של אחוז תוצר. והדבר הזה בוצע אז. וגם לגבי תקציב 2025, אני מתבטא מהאביב שחייבים להמשיך להראות את האחריות הפיסקאלית ולעשות התאמות נוספות של לפחות 30 מיליארד שקל. וההתאמות נעשו באופן מאוד משמעותי. הנתונים בצד הזה של פרמיית הסיכון טובים בין היתר כי הקשיבו.
"מהצד השני, אסור להתבלבל. המשק מתאושש, אבל מתאושש בהדרגה. יש פער לא מבוטל מקו המגמה (התוצר ברמה נמוכה מהרמה ערב המלחמה, ש"ט) ויקח זמן לסגור אותו. ובוודאי ובוודאי שגם אם אנחנו אומרים שהמצב משתפר, הממשלה לא צריכה לסטות מהקו האחראי שבו היחס חוב-תוצר יירד אחרי 2025. הדיבידנדים של האחריות הזו מתבטאים בפרמיית הסיכון, באג"ח השקלי, ויסייעו גם למשקיעים לחזור לישראל".
בחרת להתייחס במסיבת העיתונאים לרפורמה המשפטית, ואמרת כי 'חיוני שלא לקדם כעת שינויים חוקתיים ללא הסכמה רחבה'. מה הביא אותך להתבטא בנושא הזה כעת?
"אנחנו עדיין בסביבת אי-ודאות מאוד גדולה. העמידות של המשק עומדת לצידנו, אבל ברור שלא צריך להוסיף עוד רכיבי אי-ודאות. לכן, יש פה אמירה כללית בפן הכלכלי. השנה קיבלו פרס נובל בדיוק בנושא הזה, הקשר ההדוק בין החוזק והעצמאות של מוסדות לבין צמיחה ושגשוג כלכליים. ולכן זה לא משהו שהמשק זקוק לו עכשיו".
