ניתוחפרשת ירי הנורים: בהחלטה לשחרר למעצר בית נטמן הזיכוי מסעיף הטרור
ניתוח
פרשת ירי הנורים: בהחלטה לשחרר למעצר בית נטמן הזיכוי מסעיף הטרור
ביהמ"ש זיכה את יורי הנורים עפר דורון, גל דורון, אתי יפה ואמיר שדה, מהצמדת סעיף הטרור בידי רשויות האכיפה, ובראשן פרקליט המדינה עמית איסמן. בין אם האמין בכך או שחפץ לאזן עם סעיפי הריגול החמורים בפרשת פלדשטיין, הסימטריה בין הפרשות שנועדה כביכול לאזן את "פשעי" הימין והשמאל, הובילה לשימוש מסוכן בחוק הפלילי. החלטת השופט פלאח חשובה לירידה מהעץ הזה
החלטתו המפורטת של השופט ד"ר זאיד פלאח מהמחוזי חיפה לשחרר את ארבעת יורי הנורים עפר דורון, גל דורון, אתי יפה ואמיר שדה למעצר בית באיזוק אלקטרוני מניחה למעשה את הבסיס לפסק הדין שיגיע בהמשך: זיכוי מסעיף הטרור שהצמידה המדינה לרשלנות השיגור, שהסתיים בנפילת נור דולק בחצר בית ראש הממשלה בקיסריה.
"הגעתי למסקנה", כותב השופט בהחלטתו היום, "לפיה אמנם קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים עברו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש), אך אין ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים בכך, שמעשה הפזיזות באש הוא מעשה טרור".
נדמה שבכך הקיץ הקץ על החלטתן האומללה של רשויות האכיפה ובראשן פרקליט המדינה להצמיד את סעיף הטרור לטיפשות הילדותית של המעשה ולרשלנות שנלוותה לתפעולו. הבעיה כאן שניתן היה להפריד את השכל הישר מניתוח משפטי שאיפשר לאיסמן למסגר את המעשה כ"טרור". בין אם האמין בכך ובין אם חפץ לאזן עם סעיפי הריגול החמורים בפרשת פלדשטיין. הסימטריה שבניפוח ההדדי בין שתי הפרשות שנועד כביכול לאזן את "פשעי" הימין והשמאל הובילה לשימוש עקום ומסוכן בחוק הפלילי. החלטת השופט פלאח היא תחנה חשובה בירידה, יש לקוות, משני העצים הללו.
פלאח פירק את אישום הטרור באמצעות המבחן המשולש שיש להוכיח כדי שמעשה הפזיזות והרשלנות (פזיזות באש) שנעשה על ידי ארבעת הנאשמים יהיה מעשה טרור: מניע - קיומו של מניע אידאולוגי; מטרה - קיומה של מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או לאלץ את הממשלה לעשות מעשה או להימנע מעשייתו; סיכון - קיומו של סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם. למעט המניע האידיאולוגי שלל השופט את קיומם של שני המבחנים האחרים.
כדי להרגיע את זעמו הצפוי של הימין מההחלטה מגייס השופט את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיה אין לייחס עבירת טרור לעבירות שבוצעו במסגרת המחאה נגד ההתנתקות. בנוסף, קובע השופט שלא התקיימה כאן דרישת החוק, במבחן המטרה, לפעולה שנועדה "לאלץ" את הממשלה לעשות מעשה. לשיטתו המעשה הנוכחי נופל לגדר "הפעלת לחץ" על הממשלה כפי שנעשה במסגרת המחאה. "אחרת כל מחאה, מכל סוג שהיא", כותב פלאח, "שתתלווה אליה עבירה נוספת כגון אלימות - עלולה להיכנס תחת המעטה של "מעשה טרור", והמדרון החלקלק עלול להוביל לתוצאות אפלות".
בסיכום סעיפי האישום מוצא השפט שיש ראיות לכאורה לפזיזות באש, לשיבוש מהלכי משפט, לניסיון הצתה (בכפוף לחולשה ראייתית בסעיף זה. אבל – "אין ראיות לכאורה, שמעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש) הוא "מעשה טרור", כהגדרתו בחוק".
השופט מפרט את עברם של הארבעה, שהוא לא רק נקי אלא עמוס בהצטיינות ותרומה לחברה, למדינה ולביטחונה. הוא מציין את החרטה העמוקה שהביעו ואת שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירה. והוא מוסיף פיסקה חשובה: "מדינת ישראל היא מדינה חזקה ואיתנה, ואם ירי טילים בליסטיים לעברה, ע"י אויב, לא בנקל יכלו לגרום לממשלה לשנות את עמדתה, אז על אחת כמה וכמה, לא יוכלו לעשות זאת שני זיקוקים, שנורו לכיוון בית ראש הממשלה, וזאת מבלי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו לכאורה ע"י המשיבים".
