בלעדי
מחירון דיכוי ההפגנות נחשף: 35 מיליון שקל למשאיות, 7 מיליון שקל לגדרות הפרדה
נתונים שנמסרו לתנועה לחופש המידע חושפים כמה עלו אמצעים שבהם המשטרה נעזרת בין השאר בהפגנות, גם לשיטה שנויה במחלוקת לכיתור מפגינים. המשאיות והגדרות משמשות לעוד צרכים ולטענת המשטרה לא "ניתן להפריד" בין ההוצאות. המשטרה: "המשאיות נועדו להכוונת תנועה ומניעת אירועי פח"ע"
משאיות שחוסמות צירים ומעברים ומשמשות לכיתור מפגינים, הנשכרות מחברת ע.ר.ד. הובלות, וגדרות הפרדה ולחץ שנשכרות מחברת קשת במות – אלה שני הספקים העיקריים שעמם התקשרה משטרת ישראל להשכרת ציוד ואמצעים, המשמשים אותה בהפגנות. בין השאר, המשטרה נעזרת באותן משאיות וגדרות כדי להוציא לפועל את פרקטיקת ה"קטלינג" (כיתור מפגינים) המפוקפקת, שהמפגינים טוענים שנועדה לדיכוי ההפגנות נגד הממשלה.
מה העלות המדויקת של השימוש באותן משאיות וגדרות לטובת ההפגנות? אין לדעת בדיוק, כי המשטרה לא מספקת תשובות ספציפיות בעניין, גם לא בתשובתה לבקשת חופש מידע. אולם מתשובתה לתנועה לחופש המידע עולה כי שווי מכרזי ההתקשרות עם שני הספקים האלה מגיע ליותר מ־42 מיליון שקל מאז 2020. עם זאת, חשוב לציין שמדובר בשווי ההתקשרות הכולל עם שני הספקים להשכרת גדרות הפרדה ולחץ ומשאיות למגוון שימושים - ולא רק להפגנות. על כן המשטרה הסבירה בתשובתה כי מדובר ב"הוצאות מעורבות" וכי "לא ניתן להפריד זאת", ומדגישה ש"ההסכמים אינם ספציפיים לנושא שבבקשה" – כלומר הבקשה לקבל מידע על עלויות הנוגעות להפגנות, חסימת צירים, כיתור מפגינים וכו'.
אותן "הוצאות מעורבות", הכוללות גם את השימוש בשירותים לטובת הפגנות ומחאות, מפורטות בתשובת המשטרה, ומהן עולה כי חברת קשת במות, שזכתה באוגוסט 2023 במכרז (לתקופה של שנה ועוד 3 שנים אופציה) לאספקת גדרות הפרדה ולחץ לטובת "תיחום קהל באירועים המוניים", קיבלה מהמשטרה עד כה 7.2 מיליון שקל. כאמור, מדובר בסכום עבור שימושים שונים שהמשטרה עושה בגדרות באירועים שונים, ולא רק להפגנות.
וכך גם לגבי המשאיות, שהמשטרה שוכרת ושנעשה בהן בין השאר שימוש לחסימות צירים בהפגנות: חברת ע.ר.ד הובלות, שזכתה בספטמבר 2020 במכרז לשכירת משאיות לצורך אספקת שירותי הובלה, מנוף וסבלות (לתקופה של שנה ו־4 שנים אופציה), קיבלה מהמשטרה 35.3 מיליון שקל עבור השכרת המשאיות. גם פה, ניתן להניח שהשימוש במשאיות בהפגנות הוא רק חלק מפעילות המשאיות באופן כללי ביום־יום.
יש לציין שאין כל טענה נגד הספקים שהוזכרו, אשר ניגשו למכרזים של המשטרה וזכו בהם, ומספקים לה ציוד ושירותים באופן שוטף.
התנועה לחופש המידע פנתה למשטרה בבקשה לקבל מידע בנושא אחרי שבספטמבר נחשף בדיון בוועדת הכספים בכנסת על ידי נציג אגף התקציבים במשרד האוצר כי המשטרה הוציאה ב־2024 כ־12 מיליון שקל עבור שכירת משאיות, שבהן היא עושה שימוש כדי לחסום צירים בהפגנות. הנתון נחשף בעקבות התעקשותה של ח"כ נעמה לזימי לקבל את המידע. נציג האוצר ענה לה בדיון כי "בנוגע למשאיות שחוסמות, ב־2024 הוקצו לזה 12 מיליון שקל", אלא שבהמשך לזימי לא קיבלה מענה לשאר שאלותיה בעניין.
על רקע זה התנועה לחופש המידע ביקשה לקבל את המידע המלא על כל התקשרויות המשטרה לשם רכישה, השכרה, הצבה, אחסון או שינוע של אמצעים לחסימת צירים לשם כיתור מפגינים או מפירי סדר. בנוסף, ביקשה לקבל את כלל הנהלים, הפקודות, חוות הדעת וכדומה, שנוגעות לאופן השימוש המשטרתי באמצעים לחסימת צירים, לשימוש באמצעי כיתור ולטיפול בהפרות סדר. נדרשו כמה פניות למשטרה והגשת השגות על המידע שהתקבל כדי לקבל תשובות, וגם הן היו חלקיות בלבד.
"המשטרה מסתירה את הנתונים המלאים על ההתקשרויות ועלויות האמצעים לפיזור ולחץ על המפגינים – גם מוועדת הכספים של הכנסת", אומר לכלכליסט מנכ"ל התנועה לחופש המידע עו"ד הידי נגב. לדבריו, "רק לאחר ניהול הליך נרחב אנחנו מגלים כעת את הספקים והעלויות. עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור מתבזבזים על פרקטיקת ה'קטלינג' – השמת לחץ ודוחק לקיבוץ המפגינים, פרקטיקה ספק חוקית, שכל מטרתה להרתיע מפגינים ולהביא לאפקט מצנן על זכות המחאה". עו"ד נגב טוען ש"נוהל השימוש בשיטת הקטלינג על ידי המשטרה חייב להיות חשוף ושקוף לציבור – ובקרוב בית המשפט ייאלץ להכריע בסוגיה בעתירה שהתנועה לחופש המידע תגיש בעניין".
בינתיים, כחלק ממיצוי ההליכים לקראת העתירה, התנועה שלחה השגה נוספת למשטרה על המענה החלקי שקיבלה, וביקשה לקבל את המידע החסר, כולל את הסעיפים שמחקה המשטרה בתשובתה בנימוק של "חשש לגילוי שיטות", כשהעבירה את הנהלים שהתבקשו.
2 צפייה בגלריה
המפכ"ל דני לוי. "מתבצעת היערכות מקדימה להפגנות הכוללת הצבת מחסומים פיזיים"
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
השימוש של המשטרה במשאיות לחסימת דרכי מעבר בהפגנות ולתיחום ו"כליאת" המפגינים בתוך שטח מצומצם, באופן שמאפשר לה לשלוט בקהל - דבר שיכול להיעשות גם באמצעות שרשרת אנושית של שוטרים, סוסים או ניידות משטרה – הוא פרקטיקה ידועה בעולם של כיתור מפגינים שמכונה "קטלינג".
המונח מתבסס על התרגום למילה kettle – קומקום, שבו מים מורתחים עד שהם מבעבעים ומשתחרר קיטור. כך הדימוי לגבי המפגינים – הם נבלמים בשטח התחום עד שהם חייבים ל"שחרר קיטור" ולצאת באופן מבוקר. הסבר אחר הוא שכך המשטרה גורמת לשטח "לבעבע" ולהתלהט, וזו למעשה פרובוקציה שנעשית כדי לייצר עימות ולהפליל את המפגינים.
כשמשטרת ירושלים נקטה בטקטיקה זו בימי מחאת בלפור ב־2020, האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט ודרשה ממנו להורות על הפסקת השימוש המשטרתי בפרקטיקה, שבמקומות אחרים בעולם נמתחה עליה ביקורת משפטית חריפה. באגודה הזהירו אז, ושבים ומזהירים כעת, ש"הפרקטיקה מתבצעת באופן אקראי כעונש וכאמצעי קולקטיבי לשליטה, על ידי משאיות שהשכרתן עולה הון תועפות לציבור, סוסים או כוח אדיר של שוטרים – וכולאת מפגינים שמתגודדים בטווח מצומצם ודחוק, בהם עוברי אורח, כולל קשישים וילדים. הפרקטיקה של עיכוב המוני של מאות אנשים במכלאות היא בלתי חוקית ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכות להפגין, בחופש התנועה, בבריאותם ובכבודם. נראה שתכליתה של השיטה היא דיכוי הפגנות ומפגינים".
במוצאי השבת של 8 במרץ, בהפגנה נגד הממשלה באזור קפלן ודרך בגין גם משטרת מחוז תל אביב השתמשה בפרקטיקת הקטלינג, זאת בהמשך לשימוש שהמשטרה עשתה עוד קודם לכן בהפגנות במשאיות לצורך חסימות. המפגינים גילו במוצ"ש שהמשטרה הציבה משאיות גדולות שחסמו את אזור ההפגנה ותחמו אותו באופן שיצר, לטענתם, "צוואר בקבוק" מסוכן שגרם לדוחק חמור, עד כדי כך שברשת פורסמו תיעודים של מפגינים מבוגרים זוחלים מתחת למשאיות כדי לצאת מאזור ההפגנה שהפך לצפוף יותר ויותר ככל שמספר המפגינים עלה.
בעקבות אירוע זה שלח השבוע מערך עוטף עצורים, עורכי הדין המייצגים בהתנדבות את אנשי המחאה נגד הממשלה, מכתב למפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי, שבו הודיע על הכוונה לפנות לערכאות משפטיות "בגין חוקיות השימוש במשאיות לחסימת צירי תנועה במהלך ההפגנה, אשר הביא לסיכון ממשי של חיי אדם ופגיעה קשה בזכות המחאה של האזרחים".
לטענת עו"ד גונן בן יצחק במכתב ללוי, "הצבת המשאיות נעשתה בניגוד מוחלט לכל היגיון בטיחותי ותוך התעלמות מוחלטת מהיקף המפגינים הצפוי. ההחלטה להפעיל חסימות מסיביות התקבלה ללא שיקול דעת ראוי, ללא תכנון למניעת דוחק, וללא מתן מענה מספק בזמן אמת כשנצפו סימני המצוקה הראשונים".
הוא דורש את הפסקת השימוש במשאיות כאמצעי חסימה בהפגנות וקביעת נהלים חדשים להתמודדות עם הפגנות המוניות. בין השאר הציע המערך "חלופות אפקטיביות", למשל שימוש במחסומים ניידים קלים, המאפשרים גמישות בהתאם לנסיבות המשתנות בשטח ויכולים להיפתח במהירות במקרי דוחק, הצבת כוחות שיטור בכמות מספקת, תכנון מסלולי הפגנה ונקודות כינוס מרובות כדי לפזר את המפגינים על פני כמה מוקדים על מנת למנוע היווצרות דוחק או שימוש בטכנולוגיות ניהול קהל מתקדמות.
מהמשטרה נמסר: "לצד החובה לאפשר את חופש הביטוי ומימוש זכות המחאה, על המשטרה לשמור על ביטחון הציבור ומשכך מתבצעת היערכות מבצעית מקדימה וקפדנית, הכוללת בין היתר הצבת מחסומים פיזיים לרבות משאיות שנועדו להכוונת תנועה ומניעת אירועי פח"ע. מענה למכתב שהועבר למפכ״ל ייענה בהתאם לפונים".
