בג"ץ הכריע: השר לביטחון לאומי לא יוכל להתערב בחקירות המשטרה
בג"ץ הכריע: השר לביטחון לאומי לא יוכל להתערב בחקירות המשטרה
9 שופטי העליון אומנם קבעו כי אין לפסול את החוק להשתלטות השר לביטחון לאומי על המשטרה, אך העניקו לו פרשנות מגבילה - שתשאיר את המצב כפי שהיה לפני כן. 5 מהם פסקו בדעת רוב: הסעיף שעניינו בסמכות השר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות - דינו להיפסל. בן גביר תקף: "בג"ץ דורס את רצון הבוחר"
בג"ץ קבע הבוקר (יום ה') פה אחד כי אין לפסול את "חוק בן גביר", שמרחיב את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומגביר את מעורבותו בחקירות משטרה - ומקנה לו בפועל את ניהולה על חשבונו של המפכ"ל. עם זאת, חמישה מתשעת שופטי העליון שדנו בעתירות נגד החוק פסקו על חודו של קול כי יש לפסול עניינו בסמכות השר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. התיקון, נזכיר, היה חלק מההסכמים הקואליציוניים עם הקמת הממשלה.
לקריאת פסק הדין - לחצו כאן
דעת הרוב, שעליה נמנים ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון בדימוס עוזי פוגמן, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון הנוכחי יצחק עמית, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף והשופט יחיאל כשר, קבעה כי הסעיף שמקנה לשר סמכות לקבוע מדיניות בתחום החקירות "פוגע בזכויותיו החוקתיות של החשוד, והוא אינו צולח את פסקת ההגבלה (שמגבילה את יכולת רשויות השלטון לקבל החלטות ולאמץ חוקים הפוגעים בזכויות חוקתיות - נ"ב)". דעת המיעוט, שעליה נמנים השופט נעם סולברג, השופט יוסף אלרון, השופט אלכס שטיין והשופטת גילה כנפו-שטייניץ, מצאה כי "לא נפל בסעיף פגם במישור החוקתי".
בנוגע ליתר סעיפי החוק, כמו למשל היות המשטרה נתונה למרות הממשלה, וכי מפכ"ל המשטרה יפעל "בהתאם להתוויות המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר" קבעו השופטים כי אין בכוחם של הסעיפים לבטל את עצמאות המשטרה והמפכ"ל, בניגוד לעמדת העותרים, וכי החוק "מסמיך את השר להתוות מדיניות כללית ועקרונית בלבד, ואוסר על התערבות אופרטיבית בעבודת המשטרה".
השופטים מדגישים כי לנוכח הפרשנות השיפוטית, "הרי שיחסי הממשלה והמשטרה לא ישתנו ולמעשה יהיו כשהיו". כך שאומנם השופטים לא פסלו את סעיפי החוק, אך העניקו להם פרשנות שמשאירה את המצב באופן הזהה לזה שהיה לפני שחוקק החוק.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מיהר להגיב על ההחלטה ותקף את השופטים: "בג"ץ שוב הופך את עצמו את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".
בחודש יוני האחרון דן בחוק בג"ץ, בהרכב של תשעה שופטים. לדיון הגיע גם מפכ"ל המשטרה לשעבר יעקב שבתאי, שאז עוד כיהן בתקפיד - והביע "חשש כבד לעתיד משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית". באותו דיון, אמר נציג הייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד ענר הלמן, כי "החוק צריך להדיר שינה מכל אזרח ישראלי. לא סתם שבפקודת המשטרה כמעט ולא נוגעים. כל נגיעה בה מעלה שאלות גדולות הנוגעות לתפקוד המשטרה במדינה דמוקרטית".
באותם דיונים בבג"ץ השמיעו השופטים ביקורת על הפגמים בחוק, החוסרים והסכנות הפוטנציאליות שעולים מהתיקון. "האזרח לא יכול לישון בשקט", העיר השופט יצחק עמית, כיום ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. השופטים גם ביקרו את הקטנת מעמדה של היועמ"שית, שכן לפי החוק החדש הסכמתה או היוועצות בה לא נדרשת בענייני מדיניות ואכיפה.
השופט בדימוס עוזי פוגלמן, לשעבר ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אמר כי "השר, לפי התיקון, קובע את מדיניות החקירות. לא יכולה להיות מדיניות חקירות שלא מובילה להעמדה לדין, וזו כבר סמכות בלעדית של היועצת המשפטית. זו תוצאה בלתי נסבלת. אם מכניסים את השר לחקירות, צריך היה להכניס לתמונה את היועצת. ואת זה לא עשו. במצב הנוכחי אפשר לקבוע מדיניות שלא מובילה להעמדה לדין". ביקורת על החוק נשמעה גם מצד השופטים השמרנים בבג"ץ - בהם השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין. "לא ראיתי בשום מדינה שמערכת המשפט שלה דומה לשלנו סמכות כזו - ששר יכול להתוות מדיניות חקירה", העיר שטיין.
בצמרת המשפטית נתפסים התיקונים הללו בפקודת המשטרה כ"עוכרי דמוקרטיה ליברלית", שפוגעים בזכויות האזרח ומנוגדים לעקרון הממלכתיות. בהרב-מיארה רואה בסוגיה חוק דגל - ופסיקת בג"ץ בעניין נתפסת בעיניה כדרמטית לא פחות, ואולי אף יותר, מזו שהתקבלה בעניין עילת הסבירות - אז החליטו שופטי העליון בצעד תקדימי לפסול תיקון לחוק יסוד: השפיטה.
עיקרי העתירה - וקביעת היועמ"שית
בעתירה, שהוגשה בינואר 2023 על ידי התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, מפלגת העבודה (כיום "הדמוקרטים"), חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ומיקי לוי (שכיהנו כקצינים בכירים במשטרה - נ"ב) וארגונים נוספים, נטען כי התיקון מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה וכי משטרה פוליטית, העושה שימוש בכוחה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים, היא "סממן של משטרים דיקטטוריים".
העותרים, שאל עמדתם הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הזהירו כי התיקונים המוצעים בפקודת המשטרה הופכים למעשה את בן גביר ל"מפכ"ל-על", ומאפשרים התערבות פוליטית פסולה בעבודת המשטרה. ביוני 2023 בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק.
בעתירה נכתב בין היתר כי "כוחה של המשטרה והפוטנציאל לפגיעה קשה ובלתי-מידתית בזכויות אדם דורשים הקפדה על כך שהכוח לא יהפוך לבלתי-מוגבל". העותרים אף דורשים הקפדה על כך שהשימוש בכוח ייעשה למטרה של אכיפת הדין בצורה שוויונית, ושלא ייעשה בו שימוש לקידום מטרות פוליטיות של מי שמחזיק ברגע נתון בהגה השלטון.
מאז נכנס בן גביר לתפקידו, לפני קצת יותר משנתיים, הוא לא מסתיר את העובדה שקידם שוטרים שיישמו את מדיניותו - ובין היתר בגין סיבות אלה נפתחה חקירת מקורבי בן גביר, שטען מנגד כי אין אף מניעה בקידום קצינים בכירים בארגונים השונים על בסיס זה.
לפני שנה, ב-1 בינואר 2024, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה בתגובתה לבג"ץ כי השר בן גביר חרג מסמכותו, וכי התערבותו בעבודת המשטרה מהווה התערבות וניסיון השפעה פסולים. ימים לאחר מכן הוציא בג"ץ צו ביניים שאוסר על השר להתערב במדיניות המשטרה בהפגנות. בג"ץ קבע כי השר חרג מסמכותו וכי עליו להימנע מלתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה.
עוד קודם גם בג"ץ הבהיר כי "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות נגד השלטון". לטענת העותרים, גם לאחר החלטת בג"ץ, השר המשיך להפר את הוראות היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ, ופרסם כי הנחה את המשטרה למנוע הפגנות נגד המלחמה.
