כלכלת אוזמפיק: כך משנות התרופות להרזיה את הכלכלה בעולם
כלכלת אוזמפיק: כך משנות התרופות להרזיה את הכלכלה בעולם
אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו הפכו בשנים האחרונות לשחקנים מרכזיים בטיפול בהשמנה. התרופות הללו, המבוססות על טכנולוגיה המדמה את פעולתו של הורמון בשם פפטיד דמוי-גלוקגון-1 (GLP-1), למעשה פועלות להמרצת הפרשת האינסולין ולוויסות תחושת הרעב. במקור פותחו התרופות לטיפול בסוכרת מסוג 2, אך מאז התגלה שהן יעילות גם בטיפול בהשמנה, ובתוך שנים ספורות הן סייעו למיליוני אנשים ברחבי העולם לעצב מחדש את גופם ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים הנלווים למחלת ההשמנה. בשנים האחרונות מתקיים דיון ער על תופעות הלוואי האפשריות והחשיבות של ליווי ומעקב רפואי בנטילתן.
חלק מרשתות המזון וחברות האלכוהול מביעות דאגה לנוכח הירידה בתיאבון והפיחות בביקוש למוצריהן. החששות הללו אינם משוללי יסוד: מחקר חדש מאוניברסיטת קורנל גילה כי משקי בית שבהם לפחות אדם אחד נוטל תרופות להרזיה מוציאים כ-6% פחות על מזון מדי חודש, בתוך שישה חודשים מתחילת השימוש בתרופות. ההוצאות על חטיפים מלוחים ירדו ב-11%, ועל מאפים מתוקים ב-9%. מנגד, חלה עלייה בצריכת פירות וירקות, מה שמרמז על שינוי בהרגלי התזונה של משקי בית אלו.
מעבר לשינויים בשוק המזון, קיימות הזדמנויות רווח חדשות בענפים אחרים. הירידה המהירה במשקל יוצרת ביקוש למלתחה חדשה. לדוגמה, חברת השכרת הבגדים Rent the Runway דיווחה על עלייה בכמות הלקוחות העוברים למידות קטנות יותר – מגמה שבלטה במיוחד בהשוואה ל-15 השנים האחרונות. חברות תעופה עשויות לחסוך סכומים משמעותיים בהוצאות הדלק, וחברות ביטוח צפויות להקטין את הסיכון הפיננסי הקשור לתחלואה ותמותה מוקדמת.
ישנן יותר ויותר עדויות על כך שרבים מהמשתמשים בתרופות לירידה במשקל החלו להשקיע בתחביבים חדשים – לעיתים על חשבון מפגשים חברתיים שהתמקדו בעבר באוכל או אלכוהול. חלק מהמטופלים מעידים כי הם מרגישים שיש להם יותר אנרגיה וביטחון עצמי לנסות דברים חדשים.
בדנמרק, הביקוש האדיר לתרופות ההרזיה, בעיקר מצד הלקוחות האמריקאים, הביא לזרימה מסיבית של דולרים אמריקאיים והתחזקות הקרונה הדנית. כדי לשמור על יציבות המטבע ביחס לאירו, הבנק המרכזי של דנמרק נאלץ להוריד את שער הריבית, מה שהוביל להוזלת המשכנתאות במדינה.
נתונים עדכניים מארצות הברית מגלים כי אחד מכל שמונה מבוגרים כבר ניסה תרופות לירידה במשקל. בישראל אמנם טרם פורסמו סטטיסטיקות דומות, אך המחסור החוזר בתרופות ההרזיה ושגשוג השוק השחור מעידים על ביקוש הולך וגובר. קופות החולים החלו להציע כיסוי חלקי במסגרת הביטוחים המשלימים, ומבוטחים מעל גיל 12 שיעמדו בקריטריונים יוכלו לרכוש תרופות אלו בהשתתפות עצמית של 50%.
ההוצאה הפרטית לבריאות צפויה לעלות מאחר שהתרופות אינן בסל הבריאות. כבר עתה ההוצאות על שירותי בריאות פרטיים בישראל גבוהות יחסית ועומדות על 10%-15% מההכנסה הפנויה של משק הבית, לעומת 4.5%-8% בממוצע בעולם.
השקעה לעתיד או עומס על כלכלת הבריאות בהווה?
בארצות הברית מתמודדות חברות ביטוח עם אתגרים כלכליים ניכרים, וחלקן כבר הפסיקו לכסות תרופות אלו מחשש לפשיטת רגל. לאחרונה, ממשל ביידן הציע לחייב את תוכניות Medicare ו-Medicaid לכסות תרופות GLP-1, במהלך שצפוי לעלות כ-35 מיליארד דולר. בישראל, אם ייכנסו התרופות לסל הבריאות, המדינה תעמוד בפני אתגר דומה.
חשוב לזכור שהשמנה היא מחלה כרונית, והוצאה על הטיפול בה עשויה לחסוך בעתיד עלויות גבוהות הנובעות מבעיות בריאותיות אחרות, במיוחד בקרב צעירים. דילמה זו עומדת בפני ממשלות וחברות ביטוח בעולם: האם להשקיע סכומים משמעותיים כעת, מתוך תקווה לחסוך בהוצאות בריאות עתידיות.
למרות התוצאות המשמעותיות שהציגו התרופות לטיפול בהשמנה – הן במחקרים קליניים והן הלכה למעשה במרפאות – תרופות ה-GLP1 אינן פתרון קסם. הן מחייבות מעקב רפואי צמוד וליווי של צוות רב מקצועי, רפואי ותזונתי. ללא עמידה בתנאים אלו, התועלת מהתרופות עלולה להצטמצם, ולעיתים אף להוביל לתופעות לוואי וסיבוכים. מה שכבר ברור הוא שתרופות ההרזיה אינן רק כלי לטיפול בהשמנת יתר, אלא גם גורם שמשפיע על כלכלת הבריאות, הן ברמת הפרט והן ברמה הלאומית.
ד"ר רז הגואל הוא רופא מומחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה
