פרשנותהמכשולים שהציב לוין לא צפויים לפוצץ בחירת עמית
פרשנות
המכשולים שהציב לוין לא צפויים לפוצץ בחירת עמית
הוועדה לבחירת שופטים תתכנס מחר לבחור את יצחק עמית לנשיא העליון. על הדרך פוזרו מוקשים כהשחרת עמית כמושחת וחוק הפוליטיזציה בבחירת שופטים. גם אם אלה לא ימנעו את הבחירה הם מבשרים לעמית את הכהונה הקשה בתולדות נשיאי העליון
שני מוקשים רבי עוצמה הטמין שר המשפטים על הדרך שבה תבחר מחר הוועדה לבחירת שופטים את יצחק עמית לנשיא ביהמ"ש העליון. הראשון, חוק לוין־סער לפוליטיזציה מלאה של הליך הבחירה. השני, סיפור החנות הקטנה והלא מטריפה בעליל שירשו האחים גולדפריינד ברחוב אילת, שפורסם בידיעות אחרונות. ההערכה היא שהוועדה תצלח את המכשולים ותבחר בעמית, גם אם לוין לא יציג את המועמדות. הוא הרי לא יוכל לשאת את החרפה הזו של ביצוע פסק דין לא חוקי, לדבריו, של בג"ץ. לכן סביר שיימצא חבר ועדה אחר שירים את הנטל הזה. "רב הנסתר על הגלוי", אומר חבר ועדה באשר לדרך ניהול הישיבה מחר. לוין הבטיח שעד השעה 23:59 ליום ה־16 בינואר שקצב בג"ץ, תתקיים ההצבעה. "למרות כל תרגיליו", אומר חבר הוועדה, "עד כה הוא לא שיקר ועמד בהבטחותיו".
התוצאה, לפני שניגע במוקשים, היא שלאחר שנה ושלושה חודשים יהיה נשיא קבוע לעליון וראש לרשות השופטת. צעד שחשיבותו בעיקר סימבולית. במאזן הדמוקרטי יש שלוש רשויות שוות ערך, ולא ראוי שאחת מהן תונהג בידי ממלא מקום, הסטטוס המוחלש שחביב במיוחד על הממשלה. וזאת, למרות שמ"מ בעליון איננו בובה שתלויה על חוט הממנה, כמו שאר המ"מים בשירות הציבורי. בנציבות שירות המדינה למשל. מצד שני שדרוג התואר לא יפחית כהוא זה מהמוטיבציה של שר המשפטים להמשיך ולהתעלל ולגמד את הנשיא הנכנס. החל בהימנעות מכל שיתוף פעולה, דרך הכפשתו החוזרת כאנטי לאומי/ציוני/יהודי שפוגע בביטחון המדינה, וכלה בפרסומים החדשים על השחיתות שנבראה השבוע כדי לדחות ולעכב את המינוי.
עמית ואחיו ירשו מהוריהם שני נכסים ברחוב אילת. נשוא סיפורנו הוא חנות קטנה שמושכרת בכ־2,000 שקל בחודש ומיועדת לשדרוג במסגרת עסקת פינוי־בינוי. עמית, שביקש להרחיק עצמו לחלוטין מהסביבה הזו, חתם לאחיו על ייפוי כוח כללי־נוטריוני שמשמעותו: לא רוצה לדעת כלום מהסיפור הזה. וכך אכן קרה. לא הוא ולא אחיו לא ידעו על ההליכים שנקט היזם. בדיוק כמו שהיזם ועורכי הדין לא ידעו שבעל מחצית החנות, יצחק גולדפריינד, הוא השופט עמית. אגב, אם עמית רצה להרוויח משמו ומעמדו – למה שיסתתר מאחורי גולדפריינד, השם שהועתק להליכים מנסח הטאבו. עמית ידע רק על ההליך הפלילי כי כתב האישום נשלח אליו לאחר שתעודת הזהות הובילה אליו את מנסחי האישום. ולמה נמחק? כי תכלית אישום שכזה שעיריות מגישות בסיטונות היא לדרבן דיירים לתקן מפגעי בטיחות. בעירייה הבינו שאם יש שופט בנתבעים צריך אישור של היועץ המשפטי לממשלה, וחבל על הזמן כי תכלית ההליך, הסרת המפגע, לא תלויה בו ויספיקו לכך עשרות הדיירים האחרים, כולל אחיו. התוצאה הסופית היא שלא רק עמית הוסר אלא גם כל היתר, לאחר שהוסר המפגע. והדרישה שעל עמית היה לפסול עצמו מלדון בעיריית תל אביב? זה כמו לדרוש משופט שספג דו"ח חנייה מהעירייה לפסול עצמו מלדון באותה העירייה.
אם נניח לפרטים ונסתכל על התמונה הגדולה – המטרה היא להשחיר את עמית כמעורב בשחיתות. לא שחיתות ולא קרוב לזה. עשרות אלפי ישראלים עברו את ההליך של פינוי־בינוי. ולמעט חברי הנציגות או הוועד בכל פרויקט, הם אינם מודעים להליכים שנוקט היזם. קל וחומר עמית שמראש ובכוונת תחילה הרחיק עצמו מכל ידיעה כזו. ולא מדובר כאן במיזם נדל"ני אישי נקודתי שנבנה למענו. נכון, עוד כמה שנים הוא ייהנה מהשבחת החנות, אבל לא הוא היעד של האירוע אלא הקבוצה שמונה עשרות בעלי נכסים.
ויש את הצעת החוק החדשה, מתווה לוין־סער, לבחירת שופטים. לוין ורוטמן מבקשים לקצר את דרכה לחקיקה באמצעות הרכבתה על הצעת החוק שכבר מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה המקורית היא שהקואליציה בלבד תבחר שופטים ועכשיו מדובר במתווה מתון יותר, אבל גרוע לא פחות. מתון, כי עכשיו הקואליציה והאופוזיציה בוחרות ביחד שופטים, ולא הקואליציה בלבד. וגרוע, כי בחירת שופטים בידי פוליטיקאים בלבד היא מתכון לאסון כאשר כובד המשקל בבחירה עובר מאיכות המועמד לאיכות הלובינג שיעשה בקרב הפוליטיקאים. ויש כאן שאלה חקיקתית, פרוצדורלית אך גם מהותית: האם מתווה לוין־סער הוא רק תיקון שניתן להרכיבו על הצעת החוק הנוכחית או שמדובר בחוק חדש שצרך לעבור את כל שלבי החקיקה מהתחלה? השאלה הזו הופנתה ליועצת המשפטית של הכנסת שטרם השיבה עליה.
הוועדה לבחירת שופטים תתכנס מחר תחת העננות והעננים שזורע מעל ראשה, ומעל ראשו של עמית, שר המשפטים שלא נח לרגע ממלאכת הטמנת המוקשים מתחת רגליהם. לעת הזו נדמה שהרוב שמצדד בעמית אינו מתרגש, לפחות לא מפרסומי הפינוי־בינוי. וכל שנותר הוא לראות איך ינהלו את הדיון ב"הסתייגויות". גם אם אלה יוסרו ועמית ייבחר, לוין ומכונות הרעל ימשיכו להדהד את "השחיתות" שלו מעל כל במה אפשרית.
צריך רק לקוות שכוחו יעמוד לו להתמודד עם הרעשת הסחי הזו, עם חוסר שיתוף הפעולה המתמשך מצד השר ועם הפוליטיזציה של בחירת השופטים שצפויה בחקיקה החדשה. בעבר אמר הנשיא בדימוס אהרן ברק ששנות נשיאותה של אסתר חיות היו הקשות והמאתגרות ביותר אי פעם לנשיא בעליון. שנות עמית צפויות להידרדר לשיאים חדשים ככל שיימשכו המאמצים להכרעת הרשות השופטת בניצוח שר המשפטים הנוכחי. ניצוח וחלילה לא ניצחון.
