נשחקים בסופרכך מושפעים המוצרים בישראל משינויים במחיר השינוע הימי
נשחקים בסופר
כך מושפעים המוצרים בישראל משינויים במחיר השינוע הימי
ישראל נחשבת ל"מדינת אי" כשהרוב המכריע של הסחורות שמגיעות אליה נפרקות בנמלי הים. המשמעות: סחורות ומוצרים ישראליים רגישים במיוחד לשינויים במחירי השינוע הימי שידעו תהפוכות רבות בחמש השנים האחרונות - ממגפת הקורונה ועד מתקפות החות'ים
נהוג לומר כי מבחינה כלכלית, ישראל היא מדינת אי, ש־99% מהסחורות שמגיעות אליה נפרקות בנמלי הים באשדוד, חיפה ואילת, ורק 1% מגיע מהמדינות השכנות או באמצעות שילוח אווירי. המשמעות של נתון זה היא שסחורות ומוצרים ישראליים רגישים במיוחד לשינויים במחירי השינוע הימי.
עם זאת, יש לציין כי במוצרים רבים השינויים במחירי השינוע יכולים להיות זניחים לחלוטין ולהגיע לאחוזים בודדים ואף פחות מזה. כלל האצבע הוא שככל שהמוצר גדול יותר, זול יותר ומגיע מיעד רחוק יותר, כך מחירי השינוע משפיעים עליו יותר. לצורך העניין יהלומים או סמארטפונים פחות יושפעו משינויים במחירי השינוע לעומת מקררים או מזון מהמזרח.
צים מרוויחה מהמשבר
בחמש השנים האחרונות מחירי השינוע הימי ידעו תהפוכות רבות, כאשר נקודת השיא השלילית התרחשה על רקע "משבר שרשרת האספקה" שאירע בעקבות מגפת הקורונה. בזווית הישראלית, משבר שרשרת האספקה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בתור ה"פקק בנמלים" כאשר עשרות רבות של אוניות המתינו לפריקה מול חופי אשדוד וחיפה.
באותו זמן מחירי השינוע העולמיים של מכולות קפצו מ־1,500 דולר בממוצע ל־11 אלף דולר. בישראל השינוי היה אף יותר גבוה ויבואנים דיווחו על מקרים שבהם משלוח ממזרח אסיה שעלה בעבר כ־2,000 דולר הגיע לסכומים של עד 20 אלף דולר. היו גם מי שהרוויחו מהמשבר — ענקית הספנות צים הפכה לחברה הישראלית עם הרווח הנקי השנתי הגבוה ביותר מאז ומעולם: שנתיים רצופות עם רווח של כ־4.6 מיליארד דולר.
משבר שרשרת האספקה והפקק בנמלים דעכו לאיטם במהלך שנת 2022, ועד תחילת 2023 המחירים חזרו לרמה של טרום משבר הקורונה (וצים חזרה להפסיד).
החות'ים מקפיצים את המחירים
למרות זאת, בשנה האחרונה המחירים שוב חזרו לעלות בגלל מלחמה אחרת — חרבות ברזל. שבועיים לאחר פרוץ המלחמה החלה המיליציה החות'ית בתימן לתקוף את ישראל עם כטב"מים וטילים, ולאחר מכן תקפו אוניות רבות שעברו דרך מצר באב אל־מנדב בים האדום — גם כאלו שלא היה להן שום קשר עם ישראל.
בזווית הישראלית הדבר מנע מעבר של אוניות לנמל אילת, אך ברמה הגלובלית המתקפות החות'יות הובילו למשבר שינוע נוסף שמנע מאוניות לעבור דרך תעלת סואץ וכפה עליהן להקיף את כל יבשת אפריקה ולשחזר את מסלולי השיט של המאה ה־19. אומנם המחירים בינתיים הגיעו רק למחצית הסכום של אותו שיא מפוקפק של משבר הקורונה, אך כל עוד לא ניתן פתרון למתקפות החות'יות, נדמה שהמצב החדש יישאר בטווח הנראה לעין.
עליית מחירי השינוע בתקופת משבר הקורונה הובילה את חלק מהיבואנים לבחור באלטרנטיבה היקרה אך המהירה יותר של שינוע אווירי, מה שהביא את חברת אל על להגדיל את פעילותה בתחום. ההימור של אל על השתלם כאשר בשנה האחרונה מתחרות רבות שלה (ובראשן טורקיש איירליינס) הפסיקו לפקוד את נתב"ג, וכך החברה הפכה לגדולה ביותר גם בתחום המטענים ולא רק בתחום הנוסעים. בתחילת המלחמה דווח על כך שהחברה הזניקה את מחירי השינוע האווירי ביותר מ־100%.
