"כמו הלאמה": האם הסכם הפסיכולוגים יצליח להפוך טיפול נפשי לשירות בסיסי?
תוספת שכר חסרת תקדים של 40%, מסלולי קריירה מובנים והשקעה של רבע מיליארד שקל - כך מנסה המדינה להחזיר את הפסיכולוגים לשירות הציבורי. האם "הלאמת" המערך תצליח לשנות דפוסים של עשרות שנים?
ההסכם שנחתם עם הפסיכולוגים הוא בהרבה מובנים חסר תקדים. לא רק בגלל שהוא קובע תוספת שכר ממוצעת של 40% (!) - שיעור לא זניח בלשון המעטה - אלא גם משום שהוא יוצר אופק לטווח ארוך לפסיכולוגים במערכת הציבורית.
"בריאות הנפש היא הנושא החשוב ביותר במערכת הבריאות", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, במסיבת העיתונאים שבה הציג את הרפורמה שתקפיץ את שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי ב־40%. בר סימן טוב הגדיר את הרפורמה כ"תהליך הלאמה" של מערך הפסיכולוגיה שכיום כמעט כולו מתנהל בשוק הפרטי, תוך הפיכת שירות רפואי בסיסי למוצר מותרות רק עבור אלו "שיש להם".
ואמנם, כאשר צוללים אל תוך המספרים, ניתן לזהות הלימה בין ההצהרות לבין הסכומים - וזה לא דבר של מה בכך בימים אלו. לא בכדי, גם גבי פרץ, הפסיכולוג הראשי במשרד הבריאות, וגם הפורום לפסיכולוגיה בירכו על ההסכם.
וזו אולי השורה התחתונה: יש להתעלם מכל ההצהרות של הפוליטיקאים הציניים שקפצו על העגלה (אין מדובר על שר הבריאות עצמו שממשיך לקדם את המערכת) ולזקק את המהות - מדובר במהלך חיובי שבאמת מחזיר את הכבוד לפסיכולוגים ומזמין אותם לשוב לשירות הציבורי.
פסיכולוג יוכל לבחור האם הוא רוצה להקדיש את מירב זמנו לעבודה קלינית, לניהול או להדרכה, כאשר מגבשי הרפורמה בנו לכל אחד מהמסלולים מעטפת שכר הולמת שמאפשרת זאת. ההסכם גם מתמרץ את אלו שירצו להקדיש את רוב זמנם לשירות הציבורי (מענק היקף משרה), מספק מענק חופשה לצורך לימודים, ממשיך לתמרץ כלכלית לימודים (תוספת תואר שלישי) וגם תוספת לזמינות. יש כאן כמה אלמנטים שאפשר ללמוד מהם גם להסכמים הבאים.
למרות כל זאת, אותו בר סימן הודה ביושר כי בסופו של דבר כגודל התוספת - גודל האתגר. כלומר, התוספת התקציבית הנאמדת בכרבע מיליארד שקלים היא חסרת תקדים ואמורה להתחיל לטפל במצבה העגום של מערכת בריאות הנפש הציבורית שנחשף לאחר טראומת ה-7 באוקטובר.
מסתבר שכבר 46 שנים לא היה שינוי משמעותי במערך השכר של הפסיכולוגיה בשירות הציבורי, ולכן התוספת הגדולה שכעת סוכם עליה היא מרמת שכר מאוד נמוכה שלא היתה רחוקה משכר מינימום. בד בבד יש לומר כיהלכה למעשה רק ב־2015 המדינה קיבלה אחריות על בריאות הנפש והחלה לתקצב אותו באופן סדור. בסך הכל לפני עשור.
כמו בכל רפורמה, המבחן האמיתי של רפורמת הפסיכולוגים תהיה מבחן התוצאה: האם הפסיכולוגים ישובו בהמוניהם לשירות הציבורי כמו המטרה המוצהרת של הרפורמה. היעד הוא לא רק להעניק פיצוי הולם לפסיכולוגים בשירות הציבורי אלא ליצור שינוי מבני יסודי. את התשובה האם מדובר במענה הולם ניתן יהיה לקבל רק בעוד שנה או שנתיים.
