פרשנותמצג השווא של סמוטריץ': נתוני 2024 חלשים מהציפיות וממשיכים להפתיע לרעה
פרשנות
מצג השווא של סמוטריץ': נתוני 2024 חלשים מהציפיות וממשיכים להפתיע לרעה
בינואר חזו באוצר כי ההשקעות הגולמיות במשק יעלו ב־0.3% וכעת התחזית היא שהן יירדו ב־12.5%; זו רק דוגמה אחת לתכנון שגוי של התקציב בתוך המלחמה; גם תחזית הגירעון הנמוך נובעת מהפתעה זמנית בהכנסות המדינה
הממשלה צפויה לאשר היום תוספת של 33.18 מיליארד שקל להוצאה הממשלתית בתקציב המדינה לשנת 2024, מדובר ב־6.8% מתקציב המדינה לשנת 2023. 18 מיליארד שקל במקום כספי הסיוע האמריקאי שהתברר שלא יהיה ניתן לנצל אותם ב־2024; 13.4 מיליארד שקל למימון התמשכות המלחמה בעזה, ולמימון חלקי של המבצע בלבנון; וכ־1.8 מיליארד נוספים נוספים למימון הוצאות הריבית על החוב הממשלתי. בתוך אותה החלטה צפויה הממשלה גם לאשר את הגדלת תקרת הגירעון מ־6.6% ל־7.7%.
1. הגדלת הגירעון הצפויה הפכה למוקד עניין ברשתות החברתיות, זאת מכיוון שבהגדלת התקציב הקודמת (בספטמבר) שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התערב על בקבוק וויסקי שהגירעון לא יעבור רף של 6.6%. סמוטריץ', מבחינתו, הסביר כי אמירתו באותה עת התבססה על שתי ההנחות שהדרג המקצועי באוצר ציין כל העת: כספי הסיוע האמריקאיים יגיעו ב־2024 ולא תתפתח חזית צפונית. ואכן, שר האוצר ופקידי האוצר דאגו להכניס להחלטת הממשלה את ההבהרה הבאה: "יצוין, כי ללא הגדלת התקציב המוצעת עבור מערכת הביטחון, הגירעון בסוף שנת 2024 היה צפוי לעמוד על 6.1%".
ההבהרה השקטה הזו מנסה לשמור על אמון הציבור והשווקים ולומר: פריצת הגירעון נלקחה בחשבון מראש, והיא נובעת משינוי משמעותי במציאות. סמוטריץ' תרגם את ההבהרה הזו למשפט הבא: "שורה תחתונה — כלכלת ישראל איתנה ומתנהלת טוב משציפינו". אלא שלאמיתו של דבר, גם סמוטריץ' וגם פקידי האוצר בהבהרה שלהם לא מספרים את התמונה המלאה של הגירעון, וממילא, גם לא את התמונה המלאה של כלכלת ישראל.
2. הגירעון ללא התוספת האחרונה היה עומד על 6.1% ולא על יותר מ־6.6% בגלל הפתעה בצד הכנסות המדינה. בעת בניית תקציב המלחמה בינואר 2024 הוערכו ההכנסות ב־449.1 מיליארד שקל ובאוקטובר האחרון ההכנסות הוערכו ב־474.2 מיליארד שקל, גידול של כ־25 מיליארד שקל. ללא ההפתעה החיובית הזו, הגירעון היה עולה מעבר ליעד גם בלי התוספת האחרונה לתקציב הביטחון. מבחינת האוצר, המלחמה "הפתיעה אותנו" ולכן איננו אשמים בגירעון העולה. אבל אם משחקים "בלי הפתעות", אז אנא תזכירו שאלמלא ההפתעה של הגידול בהכנסות המדינה, הגירעון היה מזנק מזמן מעל התקרה שנקבעה.
שאלה מתבקשת: גם הגירעון יורד, גם ההכנסות עולות (שני צדדים של אותו מטבע), אז על מה בעצם הביקורת? ובכן, התשובה היא שחוץ מהכנסות המדינה כל נתוני המאקרו בשנת 2024 מפתיעים לרעה. הגידול בהכנסות המדינה כשלעצמו הוא כמובן חיובי, אבל אם בדרך כלל "הפתעות בהכנסות המדינה" מלמדות על צמיחה בתוצר העסקי, הרי שהפעם המצב הוא הפוך. כל נתוני המאקרו הישירים מעודכנים שוב ושוב כלפי מטה. ההפתעה בהכנסות המדינה בעיקר לימדה את הכלכלנים באוצר ובבנק ישראל כי יש קושי לחזות את הכנסות המדינה בזמן המלחמה, וכי הקשר בין "תוצר" לבין "הכנסות" איננו פשוט כל כך.
3. כדאי להתעכב על ההפתעות השליליות בכל מה שקשור למאקרו־כלכלה. לשם ההדגמה, אתמקד רק בתחזיות הכלכלן הראשי באוצר, שניתן להניח שהציפיות של שר האוצר סמוטריץ' מושפעות מהן. בינואר 2024 התחזית היתה לצמיחת תוצר של 1.6% במהלך 2024, כעת התחזית היא ש־2024 תסתיים בצמיחה של 0.4% בלבד; בינואר התחזית היתה כי ההשקעות הגולמיות במשק יעלו ב־0.3% וההשקעות בנכסים קבועים יעלו ב־0.8%, כעת התחזית היא שהם יירדו ב־12.5% וב־13.5% בהתאמה; בינואר התחזית היתה כי הצריכה הציבורית תצמח רק ב־4.5%, כעת התחזית שהיא תצמח ב־13%; בינואר התחזית היתה כי היצוא יעלה ב־0.6%, כעת התחזית שהוא יירד ב־7%; בינואר התחזית היתה שהאינפלציה תעמוד על 2.5%, וכעת התחזית שהיא תעמוד על 3.8%.
שורת הנתונים הללו, הם הם הנתונים היסודיים שרלבנטיים לאיכות החיים של אזרחי ישראל (צמיחת התוצר ואינפלציה) לאורך טווח (השקעות ויצוא), והנתונים הללו במצב מדאיג. זו שגיאה חמורה של האוצר ושל השר להתלהב מכך ש"ללא המלחמה, הגירעון היה נמוך". ראשית, יש מלחמה. שנית, התכנון של התקציב התברר כשגוי. ושלישית, והכי חשוב, גם הגירעון הנמוך ההיפותטי, הוא נמוך בשל הפתעה בהכנסות המדינה, שברור לכל כי היא זמנית. שכן הכנסות המדינה הן משתנה שבטווח הארוך וברמה הכללית נגזר מרמת התוצר של המשק, גם אם איננו יודעים להסביר את המשוואה המדויקת בזמן מלחמה.
4. בתדרוך עיתונאים שסמוטריץ' קיים לפני למעלה משבועיים הוא נזף בממונה על התקציבים יוגב גרדוס, על נטייתו לתאר את התמונה המלאה של הכלכלה הישראלית ואמר "אני לא נגד להציג את האתגרים, אבל אני לא מכיר מנכ"ל של חברה שמדבר רק על מה דפוק בה. אני מצפה מאנשי האוצר בכל התבטאות שלהם, שישווקו את החברה כחברה טובה". העיתונאים העירו לסמוטריץ' כי אזרחי ישראל הם בעלי המניות בחברה שנקראת מדינת ישראל, והדיווחים חייבים להיות הוגנים ומלאים כולל הנקודות הכואבות.
המציאות איננה "שכלכלת ישראל מתנהלת בצורה טובה משציפינו", אלא ש"נתוני כלכלת ישראל ב־2024 חלשים ממה שצפינו", זו מציאות שניתן להתמודד איתה. אנו לא צריכים את ההגנה של שר האוצר שלנו. בוודאי לא הגנה כזו.
