דירקטוריונים תחת זכוכית מגדלת: השלכות הקנס של PwC על רואי החשבון בישראל
לאחרונה פורסם דו"ח חמור של ה-PCAOB המטיל סנקציות חמורות על PwC ישראל בעקבות הפרות בקרת איכות והעברת תשובות לא הולמות במבחנים פנימיים. פרסום הדו"ח הינו בבחינת רעידת אדמה בשוק רואי החשבון הישראלי והבינלאומי. מדובר באירוע שמשליך לא רק על הפירמה עצמה אלא גם על החברות הדואליות, הדירקטוריונים המבוקרים על ידי PwC, ועל עתיד המקצוע כולו.
השלכות על החברות הדואליות והדירקטוריונים המבוקרים הן מרחיקות לכת. חברות הרשומות הן בישראל והן בארצות הברית פועלות תחת פיקוח מחמיר של רגולטורים, ורואי החשבון החתומים על דוחותיהן חייבים לעמוד בסטנדרטים מחמירים של דיווח כספי וביקורת. כאשר אחת מהפירמות הגדולות בישראל נתפסת בהתנהלות בעייתית שכזו, הדבר עלול לערער את אמון הרגולטורים והמשקיעים בחברות שהיא מבקרת. דירקטוריונים, שהתפקיד שלהם הוא להבטיח בקרה פנימית תקינה ושקיפות פיננסית, עשויים למצוא עצמם תחת לחץ מוגבר מצד בעלי מניות וגופים רגולטוריים לדרוש מידע נוסף ולבחון מחדש את בחירת מבקרי החשבונות שלהם. במקרה קיצוני, הדבר אף עלול להביא להחלפת משרד רואי החשבון של חברות מסוימות, במיוחד כאלה עם חשיפה לשווקים זרים שבהם הרגולציה מחמירה יותר.
ההשפעה על שוק רואי החשבון הישראלי אינה מסתכמת רק במוניטין הפגוע של PwC ישראל, אלא עלולה להשליך על כלל הענף. רואי החשבון בישראל כבר פועלים בסביבה רגולטורית הולכת ומחמירה, שבה דרישות הדיווח, השקיפות והציות לתקנים בינלאומיים נמצאים תחת פיקוח הדוק. מקרה כזה מחזק את התחושה שהפיקוח על הענף עלול להחמיר עוד יותר, במיוחד מצד הרגולטורים המקומיים כמו רשות ניירות ערך ולשכת רואי החשבון בישראל. בנוסף, הוא מעורר שאלות מהותיות לגבי שיטות ההכשרה הנהוגות בפירמות ראיית החשבון הגדולות, והאם רואי חשבון חדשים מקבלים הכשרה מספקת שתואמת את הסטנדרטים האתיים והמקצועיים הנדרשים. החשש הוא שהמוניטין של כלל הענף ייפגע, מה שעלול להוביל לירידה בביקוש לשירותי רואי חשבון ישראלים מצד חברות בינלאומיות ואף לגרום לצעירים מוכשרים להסס לפני כניסתם למקצוע.
כדי להבטיח שמצבים כאלו לא יקרו בעתיד, נדרשת חשיבה מחודשת על בקרת האיכות הפנימית בפירמות ראיית החשבון. הפתרון אינו רק עניין של רגולציה חיצונית, אלא גם של תרבות ארגונית המעודדת מצוינות ואתיקה מקצועית. יש להגביר את ההכשרה האתית לרואי חשבון כבר משלב הלימודים, להטמיע קורסים מעמיקים יותר בתחום האתיקה המקצועית ולשלב בחינות המשלבות תרחישים מוסריים מורכבים. בנוסף, יש לחזק את מנגנוני הפיקוח הפנימיים בתוך הפירמות עצמן, כך שהפרות מסוג זה לא יוכלו להתרחש באופן כה רחב. יש צורך בבדיקות פתע של רמות הידע המקצועי, בהחמרת ההכשרה הפרקטית ובהגדלת האחריות האישית של המנהלים הבכירים, כך שהנהלות הפירמות לא יוכלו להתנער מהשלכותיהן של תקלות מערכתיות.
מעבר לכך, חשוב להקים מנגנוני דיווח פנימיים שיאפשרו לעובדים לדווח על התנהלות לא תקינה ללא חשש מסנקציות. יצירת תרבות ארגונית שבה יושרה וביקורת עצמית הן ערכים מרכזיים תוכל לצמצם משמעותית את הסיכון להתנהגות בלתי הולמת. במקביל, הרגולטורים בישראל חייבים לשקול כיצד להחמיר את הביקורת על הפירמות המבקרות, למשל על ידי דרישה לדיווחים תקופתיים על בקרת איכות פנימית, או קיום מבדקים בלתי תלויים בפירמות הגדולות.
הכשרת רואי חשבון באמצעות העתקת תשובות במבחנים פנימיים אינה רק עניין מוסרי, אלא גם סיכון ממשי ללקוחות הפירמות ולשוק ההון כולו. רואה חשבון שאינו עומד בסטנדרטים מקצועיים מסכן את תקפות הביקורת שלו, את החברה המבוקרת ואת ציבור המשקיעים. קבלת תעודת רו"ח חייבת להיות תהליך המחייב ידע מקצועי אמיתי, ולא רק מעבר מכני של בחינות פנימיות. כאשר התהליך הזה נפרץ בדרך לא אתית, יש לכך השלכות רחבות. בסופו של דבר, אם רואי חשבון אינם עומדים בדרישות הידע והאתיקה, התוצאה עלולה להיות שגיאות חמורות בביקורת, הונאות פיננסיות שאינן מתגלות בזמן, ואובדן אמון הציבור בתקפות הדוחות הכספיים של החברות.
מעבר לסוגיות האתיות והמקצועיות, יש כאן גם שאלה של אחריות ניהולית. כיצד קרה שמאות עובדים בפירמה גדולה היו מעורבים בהתנהלות כזו מבלי שהנהלת PwC ישראל הבחינה בכך? האם יש כאן כשל מנהיגותי המחייב הפקת לקחים לא רק בקרב העובדים הזוטרים אלא גם ברמות ההנהלה הבכירות? העובדה שהתופעה הייתה כה רחבת היקף מעלה חששות חמורים לגבי תרבות הארגון בפירמה, והאם הייתה פה עצימת עין מודעת או כשל מהותי במנגנוני הפיקוח. השאלות הללו אינן צריכות להישאר ברמת הדיון התיאורטי – הן חייבות להוביל לשינויים פרקטיים באופן שבו פירמות הביקורת הגדולות פועלות ומפקחות על עצמן.
הסנקציות שהוטלו על PwC ישראל הן קריאת השכמה לכלל הענף. אין מדובר במעידה נקודתית אלא בתמרור אזהרה ברור לגבי הצורך בשמירה קפדנית על אתיקה מקצועית, שקיפות ואיכות הביקורת. על הענף כולו ללמוד מהמקרה ולהבטיח כי אמון הציבור בשירותי ראיית החשבון לא יתערער בשל כשלים מבית. זהו הרגע שבו על הרגולטורים, הפירמות, והעוסקים במקצוע להתבונן פנימה, לשאול את השאלות הקשות – ולפעול בהתאם.
ד"ר שנהב מלול היא רו"ח וד"ר לאקטואריה. חברת סגל בקריה האקדמית אונו, וראש תחום ביטוח חיים בלשכת מערכי השווי והאקטוארים הפיננסים
