המשנה ליועמ"שית: מתווה הגיוס של כ"ץ מתעלם מצורכי המשק; ראש אכ"א: צריך סנקציות משמעותיות
המשנה ליועמ"שית: מתווה הגיוס של כ"ץ מתעלם מצורכי המשק; ראש אכ"א: צריך סנקציות משמעותיות
עו"ד גיל לימון תקף בוועדת החוץ והביטחון את עקרונות חוק ההשתמטות של שר הביטחון: "המתווה שהשר הציע לא נותן מענה לשוויון בנטל". ראש אכ"א האלוף בר כליפא:"נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות שפוגשות את הפרט וישפיעו עליו"
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, תקף בחריפות את עקרונות חוק ההשתמטות של שר הביטחון ישראל כ"ץ. "ראשית היקפי הגיוס שהוצגו על ידי השר נמוכים באופן משמעותי מצרכי הצבא ומיכולת הקליטה של הצבא", אמר בוועדת חוץ וביטחון שדנה בפטור מגיוס. ראש אכ"א האלוף דדו בר כליפא אמר בוועדה ש"נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות שפוגשות את הפרט שישפיעו עליו".
עו"ד לימון מנה שורה ארוכה של כשלים במתווה כ"ץ. לדבריו, הכוונה של כ"ץ להגיע ליעד של 50% בעוד 7 שנים "לא ברור אם מקיימת את חובת השוויון". כשל נוסף: העקרונות מתעלמים מחוות הדעת של גורמי המקצוע, האוצר וצרכי הצבא ולכן מתעלמים ממה שהם קובעים על צרכי המשק והצבא. כשל נוסף: "ההצעה מביאה להחזרת המימון הממשלתי של תלמידי הישיבות בלי הוכחה של עמידה ביעדי גיוס. מאז תחילת המלחמה למרות צורכי הגיוס שיעור המתגייסים החרדים נמוך ביותר. לא ברור למה נקודת המוצא היא השבת מימון". הוא הבהיר ש"העקרונות המוצעים לא מציעים ערבות לשינוי אמיתי".
בין היתר תקף בחריפות את הלוליינות המשפטית שמציע שר הביטחון שיוטלו סנקציות אישיות על פי יעדים קהילתיים. "לא ברור מה הבסיס המשפטי לסנקציות אישיות על פי אי עמידה קהילתית ביעדים. לא הוצגו הסדרים משפטיים. המתווה שהשר הציע לא נותן מענה לשוויון בנטל". כמו כן הוא תקף את העובדה שלא בוצעה עבודת מטה ממשלתית סדורה. "תהליך הגיבוש לוקה תהליכית. פגם תהליכי חמור".
"היועצת המשפטית הבהירה לשר הביטחון שהמציאות הביטחונית וצרכי הצבא השתנו ללא הכר. כשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה להגברה משמעותית של הנטל על חיילי סדיר ואנשי מילואים, החוק החדש צריך לענות למציאות הביטחונית. החוק לא יכול להיות הצהרת כוונות או שחזור מתווי חקיקה שנכשלו בעבר ואין בכוחם למלא את הצבא". הוא הדגיש שבניגוד להצעת החוק שמדברת על יעדים כלליים "חובת גיוס אישית מאפשרת למדינה לעשות שימוש בכלי אכיפה אישיים. המתווה של כ"ץ לא ייתן מענה לחובת שוויון וצרכי הצבא".
בר כליפא הוסיף ש"ככל שנגייס את אחינו החרדים – אני משוכנע שמה שאנחנו מכינים במסלולי הגיוס יאפשר לגייס בהצלחה. שמנו מיליונים. אנחנו משקיעים משאבים אדירים בסגלים שהכשרנו. נרחיב ככל שידרש". לדבריו, "אני חושב שיש מכנה משותף לכל היושבים בחדר. כולנו אמרנו ב-7.10 שמה שהיה לא יהיה. כולנו מבינים את הצורך. אני ביום הראשון למלחמה קברתי 98 אנשים. קברתי 155 אנשים במלחמה. אנחנו צריכים בין 6,000 ל-7,000 לוחמים. אני צריך סדר גודל של 10,000 כי צריך גם תומכי לחימה קדמיים".
הוא הדגיש: "אנחנו נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות שפוגשות את הפרט כדי שזה באמת ישפיע. אני ודאי לא מוסמך לתת רעיונות לסנקציות אבל סנקציות שלא פוגשות את הפרט הן לא באמת סנקציה כמו סנקציה בדמות הרכב שלו, הלימודים שלו, העיסוק שלו. אני מניח שהבית הזה יודע לעשות מה שהוא צריך". "המחירים במקרה שלא יגיעו בכלל, הם ברורים על המילואים, הסדירים, על השחיקה. המחירים ברורים אני לא צריך לפרט אותם.
"אם תאמרו לי מחר בבוקר לגייס את כל הציבור החרדי אני אגיד לכם שאני צריך זמן להקים מתקנים, סגלים ועוד, מאידך אם תתנו לי זמן אני כובש את תימן. אנחנו עושים מאמץ מטורף, כביר, אני משוכנע שככל שנתקדם ונצליח לגייס את אחינו החרדים, הם יתגייסו אלינו. מה שאנחנו מכינים להם, יאפשר לגייס אותם בהצלחה. שמנו מיליונים, אנחנו משקיעים משאבים אדירים ונרחיב ככל שיידרש".
לדבריו, "צורך המעיד על מילוי השורות זה דבר אחד והוא ניבט מבתי החולים ובתי העלמין. הצורך לבניין כוח מרחיב כדי לבנות צבא שידאג שמה שהיה לא יהיה, הוא צורך אחר ואת זה לא אעשה בדיון פתוח". מהדברים האלה משתמע שהצרכים שצה"ל מציג לוועדה הם חלקיים ובעצם הצרכים גדולים בהרבה.
שר הביטחון ישראל כ"ץ, אמר בתשובה לשאילתה ממליאת הכנסת: "בעוד כמה עשרות שנים החרדים יהיו שליש מתושבי המדינה (תחזית שלפי מכוני המחקר כבר לא נכונה עובדתית. ש"א) אנו חייבים שהחרדים יהיו משולבים בשירות ביטחוני משמעותי ובכלכלת מדינת ישראל. מבחינתי יש שני עקרונות – הראשון זה גיוס צבאי משמעותי לצה"ל. והשני – שמירה על עולם התורה. זה מפעל אדיר שבעיניי הוא חלק מהיותנו מדינה יהודית עם זיקה ומסורת". הוא טען ש"יש פה הזדמנות לייצר הסכמה רחבה. אני הודעתי בוועדה שאם אראה תוך כדי החקיקה שאני לא יכול להשיג את אחד משני היעדים – אני מפסיק את החקיקה".
לדבריו, "כל שנה יהיה צריך לעמוד ביעדים שתיקבע הוועדה, לא בעוד כמה שנים. יהיו סנקציות על המוסדות. גם אם חלק מהישיבות יעמדו ביעד, מאחר שמתייחסים לחרדים בקהילה - כל הישיבות יקבלו סנקציות – אם הן לא יעמדו ביחד ביעדים שנקבעו. בנוסף, הפרט שלא לומד ולא משרת – אני אטיל עליו סנקציות. מי שאומר שאני יודע לגייס 100 אחוז – בבקשה שיגייס. החוק מאפשר היום. אבל היום לא עומדים אפילו ביעד של 4,800".
כ"ץ טען ש"הסיכוי האמיתי ליצור מפנה ומהפכה בעניין הגיוס זה בהסכמה ובהידברות. יש פה שעת רצון שלא הייתה בעבר. יש גם דבר מדהים – אסור ליועצת המשפטית של המשרד לדבר איתי על חוק הגיוס. היא לא יכולה. אני הבאתי עקרונות, ידונו בהם במסגרת החוק הקיים ואני מקווה שהתוצאה תהיה אפקטיבית – שירות צבאי אמיתי של אלפים".
ינון אזולאי מש"ס: לא ניתן לחנך לשרות צבאי
מוקדם יותר בדיון אמר ח"כ ינון אזולאי מש"ס שמפלגתו לא תאפשר חינוך לגיוס במוסדות החינוך שלה. אזולאי אמר את הדברים בתגובה לדברי ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד שאמר שיש לחנך לשירות צבאי. ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הוסיף ש"הם מחנכים את הילדים החרדים שהם מצילים את עם ישראל"
ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד אמר בתגובה ש"חינוך לפרזיטיות זאת הבעיה. פרזיטיות זה אנטי חינוך. כשאבא של הנכדים שלי לא בבית אתה פוגע בחינוך של הילדים שלנו". דוידסון אמר ש"בואו נטפל בנושא החינוך. אבקש דיון בוועדת החינוך כדי לראות איך ישראל משפיעה על הילדים כדי שבעוד עשר שנים הם ירצו להיות לוחמים". ח"כ מאיר כהן מיש עתיד אמר ש"אני מת על זה שאנחנו החילונים משרתים ואנחנו תמיד צריכים להתנצל".
ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הגיב, "איך אתה חושב שציבור שמיום היוולדו מחנך את הילדים שבדרך שאבא שלו מחנך אותו הוא מציל את עם ישראל. זו לא תחרות חינוך. איך אתם חושבים שאפשר לעשות את זה בחקיקה? אף אחד לא עשה שום דבר שיביא גיוס, גם כשהיתה אפשרות לדחיית שירות. אף אחד לא הביא תוצאה. מוכרים חלומות. יכול להיות שיש אנשים שהמטרה הראשונה שלהם זה להפיל את הממשלה".
