דו"ח המבקרנמל אשדוד משתרך מאחור - וגורם לנזק של מיליארדים למשק
דו"ח המבקר
נמל אשדוד משתרך מאחור - וגורם לנזק של מיליארדים למשק
לפי דו"ח המבקר, הנמל לא עומד בתחרות בינלאומית ומקומית - זמן ההמתנה בו מ-2017 ועד 2021 בפריקת מכולות, מטען כללי וצובר חופנים עלה מ-8.8 ל-17.3 שעות; מתוך 14 נמלים, הנמל דורג אחד לפני אחרון בזמן השהייה ב-2021; נמל אשדוד: נכון להיום אנו מקבלים את כל המטענים ללא המתנות
דו"ח המבקר המתפרסם היום בדק את נמלי ישראל בשנים 2023-2022 ומצא כי פעילות נמל אשדוד לא מספקת שירות מהיר ללקוחות - חברות הספנות - ולא עומדת בתחרות ובזמני ההטענה והפריקה כפי שמקובל בנמלים דומים לו בארץ ובעולם. עוד עולה מהדו"ח כי לתפקוד הנמל יש קשר ישיר לפגיעה בכלכלת ישראל.
המבקר בדק את כלל נמלי ישראל כולל נמל חיפה, אך ב-10 בינואר 2023 הושלם תהליך הפרטת חברת נמל חיפה, ו-100% ממניותיה הועברו מהמדינה למשקיע פרטי, כך שלמעשה רק נמל אשדוד נותר בבעלות המדינה. הבדיקה בוצעה בחודשים אוגוסט 2022 עד אפריל 2023 וכללה בין היתר ניתוח של פעילות הנמלים בישראל בשנת 2021, שהושפעה מפגיעה בשרשרת האספקה העולמית בעקבות משבר הקורונה.
כאמור, לפי הממצאים בתחילת שנת 2021 נרשמה עלייה תלולה במספר האוניות הנמצאות בהמתנה בשערי הנמלים, עד לשיא של 77 אוניות ממתינות בחודש מאי 2021. במחצית השנייה של שנת 2021 נרשמה מגמת ירידה, אולם בסוף שנה זו החלה שוב מגמת עלייה, עד כדי שיא של 82 אוניות במאי 2022. מספר האוניות הממתינות הגבוה ביותר בשנים 2021 ו-2022 היה לרוב מחוץ לנמל אשדוד.
עוד עולה מהדו"ח, כי בכל ארבעת מדדי השירות שנבדקו בנמל אשדוד - משך זמן ההמתנה הממוצע של אונייה; משך זמן השהייה הממוצע של אונייה; התפוקה הממוצעת לשעת עבודה; אחוז ההיענות לביקוש לידיים - חלה הרעה בשנים 2022-2018 לעומת שנת 2017, מצב שיש לו השפעה שלילית על טיב ורמת השירות וגורם לייקור עלויות ההובלה, המגולגלות בסופו של דבר על הצרכנים הסופיים ומביאות לעליית יוקר המחיה. עוד נמצא, שההרעה במדדי השירות החלה כבר בשנת 2018, כשנתיים לפני פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020.
בביקורת עלה כי זמן ההמתנה הממוצע בשעות נמצא מאז שנת 2017 ועד שנת 2021 במגמת עלייה בשלושת סוגי המטענים (מכולות, מטען כללי וצובר חופנים). כך למשל זמן ההמתנה בנמל אשדוד משנת 2017 ועד 2021 בפריקת מכולות עלה מ-8.8 ל-17.3 שעות. זמן השהייה בנמל אשדוד משנת 2017 ועד 2021 בפריקת מכולות, מטען כללי וצובר חופנים גדל מ-34 ל-53.6 שעות; מ-93 ל-196.8 שעות; ומ-159.5 ל-570.6 שעות, בהתאמה. בשנים 2022-2017 בנמל אשדוד ירדה התפוקה לשעת עבודה במטען הכללי וצובר החופנים מ-136 ל-116 טונה לשעת עבודה; ומ-258 ל-195 טונה לשעת עבודה, בהתאמה.
בהשוואה בינלאומית שערך משרד מבקר המדינה, על בסיס מחקר של הבנק העולמי בשיתוף חברת Standard & Poor's (S&P), וכן על בסיס נתוני האו"ם, נמצאו ביצועים נמוכים מתמשכים של נמלי ישראל במדדי זמני השהייה בנמלים ביחס לנמלים במדינות אחרות שנבדקו, וזאת בכל סוגי המטענים העיקריים שנבדקו: מטען יבש כללי, צובר חופנים ומכולות. נמל אשדוד דורג במקום האחד שלפני האחרון בדירוג הכללי בשנת 2021 לפי זמן שהייה בתוך קבוצת ההשוואה (במקום ה-13 מתוך 14 נמלים). הביצועים הנמוכים ביחס לקבוצת הנמלים שנמצאו בהשוואה מקשים על היבואנים והיצואנים להתחרות וגורמים לפגיעה כלכלית במשק. גם ברמה המקומית נמל אשדוד לא עמד בתחרות מול הנמלים המסחריים: "רק 15.1% מהגרעינים המיובאים נפרקים בנמל אשדוד, הגם שהביקוש לגרעינים מתחלק בין הצפון לדרום בשיעורים של 55% ו-45% בהתאמה, וזאת עקב שירות ירוד בתחום זה בנמל אשדוד, עיכובים בהפעלת מסוע הגרעינים ולטענת חברת נמל אשדוד מחסור בנהגי משאיות.
בין הסיבות שגרמו להתנהלות הבעייתית של הנמל ציין המבקר את ההסכמים עם עובדי הנמל ואת השיטות המקובלות לתמרוץ עובדים. כך נמצא, כי ככל ששעות הפריקה מאוחרות יותר הנמל מקצה לכך פחות ופחות צוותי פריקה וטעינה. כן נמצא, כי חלק גדול מעובדי התפעול לא שובצו כלל לעבודה בפריקה וטעינה, "הדבר עלול להצביע על ניצול לא יעיל של המשאב האנושי, ואף להשליך על התור התפעולי של האוניות. בשנת 2021, שאופיינה בפגיעה בשרשרת האספקה העולמית, גם החלה עלייה תלולה במספר האוניות הממתינות".
לפי המבקר, ההשלכות לסטנדרט הפעילות של הנמל הן בין היתר פגיעה בתוצר בשל אובדן יצוא; שיבושים באספקת תשומות ובעקבות כך ירידת תפוקות במגזרי התעשייה, הבניין והחקלאות; פגיעה בצריכה הפרטית כתוצאה מהתייקרויות של מוצרים; אפשרות לפגיעה בתעסוקה ככל שנפגעים ענפי המסחר, היצוא והייצור; פגיעה במוניטין של יצואנים ויבואנים ישראלים; והשתת עלויות נוספות על היבואנים והיצואנים.
על פי חישובי אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר וחישוב נוסף שביצע משרד מבקר המדינה, אומדן הנזק השנתי של הפגיעה ביצוא כתוצאה מהגודש בנמלים בשנת 2021 במונחי תוצר היה כ-5.1 מיליארד שקל; אומדן הנזק השנתי של הפגיעה ביבוא מוצרי השקעה היה כ-3.9 מיליארד שקל; אומדן הנזק השנתי של הפגיעה ביבוא מוצרי צריכה במונחי תוצר היה כ-4.8 מיליארדי שקל; ותוספת של 0.1% לאינפלציה בשנה מלאה. יצוין ששיעור האינפלציה בשנת 2021 היה 2.8%.
מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "ההשוואה לנמלים האחרים אינה עומדת בכללי השוואה אובייקטיביים. מדובר בחתך של 8% מהמטענים בלבד כאשר מטענים אסטרטגיים, כגון מכולות ורכבים לא המתינו כלל ואלו מהווים 85% מפעילות הנמל - זאת כאשר במדינות המערב מטענים אלו סבלו מהמתנות של עד חודש ימים. מצורף בזאת דירוג הנמל במגזין Dynaliners מהחשובים בעולם הספנות, מהדורת שנת 2023 המתייחס לשנים 21-20.
"נמל אשדוד מדורג בו מקום 106 ו-109 בהתאמה. הדירוג בחר 140 נמלים מובילים מתוך אלפי נמלים וטרמינלים באיגוד הטרמינלים העולמי - IAPH. איגוד זה הגדיר במבוא שלו לשנת 2021 את משבר הקורונה כגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת 2023 בואך 2024 הנמל מקבל את סך כל מטעניו ללא המתנות כלל. חשוב לציין שהדו"ח אשר מתייחס לנתוני שנת 2021/22 התקבל אתמול בלילה והחברה תלמד אותו ותמנה צוות לשיפור הביצועים. חברת נמל אשדוד עוסקת בשיפור מתמיד והנתונים לשנת 2023 מוכיחים זאת".
