פרשנות
ניצחון פוליטי, הפסד ציבורי: כך הפכה קרן העושר לקרן העושק
למרות התנגדות היועצת המשפטית לכנסת, הממשלה מפנה כספי אזרחים למימון אינטרסים פוליטיים במקום שתשרת באופן נקי וענייני את הדורות הבאים
אזרחי ישראל יכולים לרשום הפסד נוסף: ממשלתם בזזה את קרן העושר, והפכה אותה לקרן העושק. אותה קרן שנזרקה כפרוטות הישג למוחים בעת מתווה הגז, זו שהממשלה התקשטה והתהדרה בה כקרן שתשרת באופן נקי וענייני את האינטרס של הדורות הבאים, משרתת מזה השנה השלישית אינטרסים פוליטיים וסעיפים שראוי היה לתת להם מענה במסגרת תקציב המדינה, ולא לממנם דרך הקרן לאזרחי ישראל - במעין טריק סמוטריצ׳י שמאפשר לא להגדיל את הגירעון ולהשתמש בכספי ציבור כקופה קטנה.
היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, הסבירה בבירור כי ההצעה לא עומדת בלשון החוק. לא מטרותיה ומרבית סעיפי המימון שהוצגו בה, ובוודאי שלא רמת הפירוט שניתנה לחברי הכנסת. היא זעקה, צעקה, אבל זכתה להתעלמות. בממשלת נתניהו כמו בממשלת נתניהו, חברי הכנסת הוזנקו להצביע מבלי שהציבור יודע לאן יוקצו מיליונים - תוך צפצוף על החוק, הייעוץ המשפטי והציבור.
זהו מחדל שזועק לשמים. משאבי הטבע של אזרחי ישראל מנוצלים יום יום עבור אינטרסים של חברות מסחריות, והטבע נהרס. רק השבוע תקף מבקר המדינה את כלל זרועות השלטון הנוגעים בדבר על שכשלו בפיקוח על מפעלי ים המלח, המייצרים הונם מכרייה ומכירת משאבי ציבור. המדינה איבדה משילות בנגב, הפקירה שטחי ענק לזיהום של חברה תעשייתית, תוך התעלמות ממיליוניום שניתן היה לגבות בזמן שיוקר המחיה הולך ועולה - ונופל על כתפי האזרחים. כעת החליטה הממשלה לגזול מאותם אזרחים גם את כבשת הרש – הכסף שהיה אמור לחזור אליהם מניצול אותו הטבע. כי למה לממן מיזמים חדשניים אם אומת ההייטק יכולה להזרים עוד קצת כסף לישיבות.
