דעהשנת 2025 תחייב הורדות ריבית זהירות ואיטיות
דעה
שנת 2025 תחייב הורדות ריבית זהירות ואיטיות
זו תהיה שנת מבחן ליכולת של הבנקים המרכזיים להוליך לירידת מדרגה של הריביות במדינותיהם בדרך להבאתן לרמות הנורמליות שלהן. שנת 2025 תעמוד בסימן ירידה הדרגתית ומהוססת של האינפלציה, ותחייב הורדות ריבית תלויות נתונים ועם מרווחים גדולים
2025 בפתח ושנה זו תאתגר את הכלכלה הגלובלית, בדגש על המשקים המפותחים.
זו תהיה שנת מבחן ליכולת של הבנקים המרכזיים להוליך לירידת מדרגה של הריביות במדינותיהם בדרך להבאתן לרמות הנורמליות שלהן.
מדובר ברמות שתאפשרנה מיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשקים השונים ללא היווצרות לחצי מחירים מחודשים.
בשל עוצמת העלאות הריבית בסבב הקודם וההשפעה בפיגור שלהן על מיתון הפעילות הכלכלית והתעסוקתית – ודרך זה על מיתון והאינפלציה - קשה ומורכב להכריז על הגעה ליעד והבנקים המרכזיים למודי הניסיון יצטרכו להמתין, לנקוט זהירות ככל הניתן וכפועל יוצא להוריד הדרגתית את הריבית, תוך ניסוי וטעיה ומדיניות תלוית נתונים.
כפי שהודה יו"ר הבנק הפדראלי של ארצות הברית בעצמו, קשה מאוד להעריך אם, מתי ועד כמה תרד הריבית ורמת אי הוודאות האופפת את ההחלטות החשובות הללו גדולה.
בינתיים, בפתח השנה החדשה, השגת היעד הראשי של יציבות מחירים נראית קרובה יותר מכפי שהייתה אך לפני שנה-שנתיים, אך עדיין לא קרובה מספיק ולא זו בלבד – נראה כי תהליך ההתכנסות נבלם, לאחרונה.
לפי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ומחקר כלכלי (OECD), בחודש אוקטובר ובחודשים האחרונים האינפלציה דורכת במקום. היא עומדת, בממוצע, על 4.5%.
מדובר בנתון שגבוה פי ¼2 מרמת היעד המקובלת למדינות מפותחות.
עיון בנתונים מעלה שתי התפתחויות שליליות:
• קצב האינפלציה עלה קלות בהשוואה לספטמבר (4.4%), לאחר 4 חודשי ירידה.
• יותר מדינות דיווחו על עליית האינפלציה (16) מאלו שרשמו ירידה (14).
זאת ועוד, מסתבר כי מחירי האנרגיה ירדו 0.5% ב-12 החודשים האחרונים וכל שינוי כיוון שלהם כלפי מעלה עלול להעלות שוב את קצב האינפלציה.
למעשה, האינפלציה הבסיסית של מדינות OECD, זו שלא לוקחת בחשבון את סעיפי האנרגיה והמזון ולכן משקפת טוב יותר את הביקוש המקומי וכוח הקנייה של הצרכנים, הייתה גבוהה יותר מהאינפלציה הכללית ועמדה על 5%, פי ½2 מרמת היעד.
חשוב לציין כי יש שונות גדולה בין המדינות ובטורקיה, במיוחד, האינפלציה עומדת על 48.6%. לגבי שאר המדינות, המנעד נע בין קולומביה (5.4%+) לקוסטה ריקה (0.8%-).
ובינתיים, גם צמיחת התוצר של מדינות OECD מדשדשת ולא שבה לרמות הרגילות מלפני מספר שנים. למעשה, מאז הרבע האחרון של 2022, לאחר ההשתחררות מהקורונה, ועד הרבע השלישי השנה, קצב צמיחת התוצר נע בין 1.7% ל-1.9% (כל רבע לעומת הרבע המקביל שנה קודם) וכמובן שבמונחים לנפש מדובר בהתקדמות איטית מאוד.
גם כאן השונות גבוהה ודווקא מדינות גוש האירו מזדחלות עם צמיחת תוצר שנתית שלא עלתה על 1% מאז הרבע השני של 2023.
למזלן של מדינות OECD, ארה"ב, כמו ארה"ב, צומחת בין 2.3% ל-3.0% בשבעת הרבעים האחרונים ומטה את הכף כלפי מעלה.
מה השורה התחתונה? הצמיחה לא מספיק גבוהה בעולם וזה משתקף בנתוני הצמיחה, מה שמייצר לחץ על הבנקים המרכזיים להוריד את הריביות, שעדיין גבוהות משמעותית משהיו לפני התפרצות האינפלציה. לחץ זה כבד במיוחד במדינות אירופה, שם גם צמיחת התוצר אפסית. מנגד, האינפלציה לא קרובה מספיק לרמות היעד, היא עדיין תלויה מאוד בשוקי הסחורות ולאחרונה דיווחו יותר מדינות שהיא שבה לעלות מאשר שהמשיכה לרדת.
במצב דברים זה, נראה כי שנת 2025 תעמוד בסימן ירידה הדרגתית, אך מקוטעת ומהוססת, של האינפלציה, מה שיחייב הורדות ריבית זהירות, איטיות ובמרווחים גדולים. השווקים עלולים להתאכזב.
המדיניות תלוית הנתונים תימשך, מה שיגרור הרבה רעש בשווקים, בעיקר סביב נתוני אינפלציה, החלטות ריבית, עדכוני תחזיות ונאומים מרכזיים של בכירים בפד, בבנק המרכזי של אירופה, יפן, בריטניה ועוד.
למצער, זו תהייה שנה שבה עדיין לא ניתן יהיה לשלול היפוך מגמה וחזרה לעליות ריבית.
רונן מנחם כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
