ניתוח
סמוטריץ’ וגפני מפילים הקיצוץ הרוחבי זה על זה. שניהם אשמים
הצעת האוצר לביצוע קיצוץ רוחבי נוסף של 3 מיליארד שקל מפנה אצבע מאשימה כלפי יו”ר ועדת הכספים שתוקע מהלכי מיסוי על שולחן הוועדה. אלא שגם האוצר בהתנהלותו הכושלת וגם גפני בכספיו הקואליציוניים אחראים למחדל
האוצר פרסם שלשום הצעה להחלטת ממשלה עם קיצוץ רוחבי של כ־3 מיליארד שקל. הצורך בקיצוץ הרוחבי נומק בכך ש־16 צעדי התכנסות שתוכננו לתקציב 2025 לא אושרו בכנסת. אבל מי שהעיף מבט ברשימת 16 הצעדים שם לב כי האוצר הכניס רק צעדים שהיו אמורים להיות מאושרים בוועדת הכספים, זאת אף שישנם צעדים אחרים דרמטיים שטרם אושרו ונוגעים לוועדות אחרות (כמו קיצוץ השכר במגזר הציבורי, יום הבראה, והעלאת מס ביטוח לאומי).
הסיבה היא שמאחורי החלטת הממשלה ישנו גם ניסיון ללחוץ על יו”ר ועדת הכספים משה גפני ולייחס לו את הקיצוץ הרוחבי המתקרב, כדי לגרום לו לאשר עוד ממהלכי המיסוי שעומדים על שולחן הוועדה. רמז נוסף לכך שהקיצוץ נועד להפעיל לחץ תקשורתי, ניתן ללמוד מכך שהידיעה על הקיצוץ הרוחבי הגיעה למשרדי הממשלה רק אחרי שהגיעה לתקשורת. גם הפירוט השיטתי של כל צעדי ההתכנסות שלא אושרו איננו אופייני לממשלה ולאוצר, ומלמד על כך שיש ניסיון גם להפעיל לחץ וגם להפנות את האש כלפי גפני.
“הכנסת סוברנית”
הפניית האש הזו כלפי גפני עבדה. בעיצומו של חג שושן פורים נאלצו דובריו של גפני להוציא הבהרה שמתנערת מייחוס הקיצוץ הרוחבי להתנהלותו של גפני ושל ועדת הכספים. בתגובה הם כתבו כי "ועדת הכספים העבירה צעדי מיסוי רבים וקשים, לצורך התכנסות מסגרות התקציב. אך חברי הוועדה ערכו תיקונים במתווים שהועברו על ידי האוצר, כדי להקל על הציבור ולמנוע פגיעה משמעותית בו. העבודה נעשתה בשיתוף של חברי אופוזיציה וקואליציה, ובמסגרת הדיונים הוסכם שלא לאשר חלק מהצעדים שהובאו. הכנסת סוברנית להחליט על הליכי החקיקה. הצעדים שלא אושרו הם צעדים שההשפעה שלהם שולית על התקציב ביחס לצעדים שאושרו בוועדה". בסוף התגובה העניינית הוסיפו אנשי גפני את העקיצה הבאה: "תמוה שגורמים עלומים במשרד האוצר בחרו לתקוף את יו"ר הוועדה במהלך ימי הפורים".
ואיפה נמצאת האמת? איפשהו באמצע. הצורך בקיצוץ הרוחבי נובע מהתנהלות לא מיטבית גם של הממשלה וגם של הכנסת, גם של סמוטריץ' וגם של גפני. חלק מהצעדים שירדו מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר, ירדו עוד לפני שהגיעו לוועדת הכספים. כך לדוגמה קרה עם מהלך איחוד העוסקים (ביטול הטבה המאפשרת לחברות עם קשרי בעלות להתאחד לדיווחי מע”מ) שהיה אמור להביא הכנסות של כ־650 מיליון שקל, אך הוא ירד בהסכמות בין המגזר העסקי לבין יו"ר הקואליציה אופיר כץ. גם הירידה בהכנסות בהיקף של כ־850 מיליון שקל מרווחים כלואים אינה אשמת ועדת כספים. האוצר ידע שהוא ייאלץ לתקן מעט את החקיקה, ולהפסיד מעט הכנסות. ובכלל, עצם העובדה שבמקום צעדי מיסוי שלא עוברים בכנסת מביאים קיצוץ רוחבי ולא קיצוץ חכם יותר או מס אחר, מלמד על כך שמלכתחילה האוצר פעל בצורה בלתי מיטבית. האוצר היה אמור להגיע עם סל צעדים רחב יותר, ולקחת בחשבון שחלק מהצעדים לא יאושרו.
גפני מצפצף על המאבק בהון השחור
מנגד, הניסיון של גפני להסיר אחריות ולהגיד כי כל הצעדים שלא עברו משקפים את עצמאותה של הכנסת, ו”הסכמות בין אופוזיציה לקואליציה”, רחוק מן האמת. גפני מתנגד באופן עקבי להעמקת המלחמה בהון השחור, וחלק משמעותי מהצעדים שהאוצר מנה שם קשורים לעולם המלחמה בהון השחור, דוגמת מהלך ה”דלקנים” (חוק המחייב עוסקים עצמאיים להתקין דלקן ברכב) שנמצא על שולחן הוועדה כבר משנה שעברה. גפני גם סירב ומסרב באופן מסורתי להטיל חובת דיווח על שכר דירה, וחובת דיווח על פלטפורמות להשכרה כמו Airbnb. מעבר לכך, גפני התנגד להטיל מס יסף על הכנסות ממכירת דירת מגורים (שחייבת במס שבח) אף שמדובר במהלך שיניב 400 מיליון שקל בשנה ואמור לפגוע בעיקר בשכבות הגבוהות.
במקביל, בסביבת ועדת הכספים מבהירים שחלק מהצעדים שהאוצר שם ברשימה כצעדים שלא עברו צפויים לעבור בימים הקרובים. אם אכן כך יקרה, הרי שהקיצוץ הרוחבי יהיה קטן יותר. אבל ייתכן בהחלט שהפרסום על החלטת ממשלה לקיצוץ רוחבי נוסף יהיה הזרז המכריע שיגרום לגפני לאשר את מהלכי המיסוי האחרונים הללו. לסיום, חשוב להזכיר כי גפני זכאי לביקורת לא רק בכובעו כיו”ר ועדת כספים, אלא גם כמי שעומד בראש מפלגה חרדית שהתעקשה על כספים מגזריים בהיקף רחב גם בזמן מלחמה.
עצם הרצון של הממשלה לעמוד בתקרת הגירעון של 4.9% ולא לפרוץ אותו בשום פנים ראוי לשבח, גם אם זה ידרוש קיצוץ רוחבי. עם זאת, העובדה שנאלצנו להגיע לקיצוץ רוחבי, ולא לקיצוץ נבון יותר, ולא להגדלת הכנסות באמצעות מלחמה בהון השחור, או הגדלת הכנסות באמצעות מסים יעילים כלכלית, היא אשמתם המשותפת של כלל חברי הקואליציה, ובראשם הקברניטים הכלכליים, גפני וסמוטריץ'.
