מינויים בשירות ההפיכה: השיטה של נתניהו, הביצוע של בן גביר
מינויים בשירות ההפיכה: השיטה של נתניהו, הביצוע של בן גביר
בפסיקת בג"ץ על תיקון פקודת המשטרה נחשפת האסטרטגיה המסוכנת של הממשלה. כפי שלמד מרייגן, רה"מ מבין שהדרך לשנות מדיניות היא באמצעות מינוי האנשים "הנכונים". מלוין ועד קרעי, בן גביר הוא רק חלק ממערך שלם שנועד לפרק את מערכת אכיפת החוק
במהלך עדותו במחוזי הסביר נתניהו לשופטים מה לימד אותו נשיא ארה"ב רונלד רייגן: "פוליסי איז פרסונל ולהפך". אם אתה רוצה לשנות את הפוליסי תחליף את הפרסונל. ברוח זו המליץ לשאול אלוביץ', כפי שהעיד - להחליף את הפרסונל של וואלה. "במקום ה'שמאלנים' ששלטו באתר, תביא אנשים בעלי השקפה ימנית שתואמים לעמדות הימניות שלך, הבעלים של האתר". נתניהו סיפר על חולשתו של אלוביץ', שכוחו לא עמד לו להחליף את הפרסונל, וכך ירדו לטמיון גם החלפת הפוליסי וגם ה"סיקור החיובי" שציפה לקבל באתר.
כאשר הרכיב נתניהו את ממשלת הבלהות שלו, הוא הדגים איך ממנים פרסונל כדי לשנות פוליסי. הדוגמאות רבות, אבל הבולטות הן יריב לוין, שלמה קרעי ואיתמר בן גביר. זהו הפרסונל שנועד לשנות את הפוליסי - במשפט, במשטרה ובתקשורת, בשלושת המשרדים שנתניהו מאשים בהגשת התיקים הפליליים נגדו.
ואכן, שלושת מלאכי ההרס הסתערו בחדווה על היעדים שסומנו להם. קרעי מבקש לקרוע את התאגיד ומחזק את ערוץ 14; לוין השיק את ההפיכה המשטרית, שנועדה להרתיע ולכופף את מערכת המשפט למרות הממשלה; ואת ההצלחה הגדולה מכולם רשם בן גביר. עוד לפני כניסתו ללשכת השר במשרדו הוא גם שינה את השם ל"משרד לביטחון לאומי" וגם הניח הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת המשטרה - הצעה שנועדה להשליט את ה"מדיניות" שלו כדי להופכה למיליציה פוליטית שלו.
גם אם צודקים שופטי המיעוט בבג"ץ, שביקורת חוקתית אמורה להיות אדישה לזהות הפרסונלית של המחוקק, רק פתאים יעניקו את הפטור הזה למחוקק אשר שמו איתמר בן גביר
ביום חמישי האחרון פסק בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד תיקוני בן גביר. נפסל רק סעיף אחד – זה שמסמיך את השר לקבוע "מדיניות" חקירות, תוך דחיקת היועצת המשפטית לממשלה למעמד של "שומעת" בלבד. לא "התייעצות" ולא "הסכמה". את שאר התיקונים הכשירו השופטים תחת התנאי של "פרשנות מקיימת".
כלומר יש לקרוא לתוך החוק החדש (תיקוני בן גביר) את שהושמט ממנו בכוונת מכוון - חובתה המפורשת של המשטרה לפעול באופן ממלכתי וא־פוליטי. בנוסף, קבעו שופטי המיעוט, יש לקרוא את החוק באופן נייטרלי, בלי קשר לזהות השר ומעלליו. כפי שכתב מועמדו של לוין לנשיאות העליון השופט יוסף אלרון: "הטענות כלפי התנהלות השר בן גביר, בין אם הן נכונות ובין אם לאו, אינן רלוונטיות במישור החוקתי".
לעומתו, נתנו שופטי הרוב משקל למעללי השר, כמו גם לסילוק הייעוץ המשפטי מקביעת "מדיניות" החקירות. מפתיע איך השופט סולברג זעם בעת הדיון באולם על הסילוק הזה, ואילו בפסק דינו הלבין אותו. במיוחד לאחר שהבין את התכלית הרוחבית האמיתית של המהלך: להרחיק לחלוטין את היועצת מליבת תפקידה במערכת אכיפת החוק ושמירה על זכויות האדם.
גם אם צודקים שופטי המיעוט, שביקורת חוקתית אמורה להיות אדישה לזהות הפרסונלית של המחוקק, רק פתאים יעניקו את הפטור הזה למחוקק ששמו איתמר בן גביר. כדי לעקוף את האיסור על שר להגיש הצעת חוק פרטית – הניח בן גביר את תיקוניו להכנעת המשטרה עוד לפני מינויו כשר והעביר אותם בתוך 16 יום בלי דיון עומק אמיתי על השלכותיה. את חוק מס דירה שלישית ביטל סולברג על הרבה פחות. שם פסל הליך תקין בהרבה מתיקוני פקודת המשטרה.
המינויים של בן גביר במשטרה הולמים את המינויים של נתניהו בממשלה, והם הולמים את המסקנה שלקח מהנשיא רייגן - הפרסונל הוא הפוליסי. ההפיכה המשטרית האמיתית היא לא בחקיקה, אלא בעיקר במינויים. במינוי ושלטון הגרועים ביותר. בקקיסטוקרטיה שהונחתה עלינו.
