חברות התעופה הזרות: בלי תיקון בחוק שמכיר במצב החירום לא נשוב לישראל
חברות התעופה הזרות: בלי תיקון בחוק שמכיר במצב החירום לא נשוב לישראל
במכתב חריף שנשלח לוועדת הכלכלה ועליו חתומות 20 חברות תעופה זרות נטען כי אם המדינה לא תסדיר את נושא הפיצוי על ביטולי טיסה והלנה, ולא תקטין את החשיפה שלהן לתביעות בהקדם - לא יהיה להן שום תמריץ לשוב לפעול בישראל
המשבר בענף התעופה בישראל מעמיק כאשר חברות תעופה זרות מבטלות כמעט כל יום את הטיסות לישראל וממנה. לאחרונה ענקיות תעופה כמו אמריקן איירליינס האמריקאית, אג'יאן היוונית וקבוצת לופטהנזה הגרמנית הודיעו כי ימשיכו לא לטוס לכאן. חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס מאריכה את ביטול כל טיסותיה לישראל וממנה עד 12 בנובמבר, ואילו אמריקן איירליינס הודיעה כי לא תטוס לכאן עד ספטמבר 2025.
החברות הזרות מסרבות לטוס לישראל בשל חוסר היציבות וחוסר הוודאות שנובעים מהמצב הביטחוני. אבל הסיבה העיקרית של חברות התעופה הזרות לביטול הטיסות היא חשיפה שלהן לאפשרות שיצטרכו לשלם לכל נוסע שטיסתו בוטלה פיצוי ללא הוכחת נזק בסכומים שקבועים בחוק, וזאת למרות שהביטול הוא תולדה של המצב הביטחוני בישראל. החובה שמוטלת עליהן בחוק כוללת פיצוי לנוסעים על ביטולים ואיחורים בטיסות, הענקת טיסה חלופית ושהייה במלונות, שלעתים יכולה להיות ממושכת ויקרה. במקרים רבים אלה חברות לואו קוסט כמו וויז אייר, רינאייר ואיזי ג'ט, שמוכרות כרטיסי טיסה מוזלים ועשויות להיקלע למצב בו הן מחויבות בפיצוי בטיסה חלופית שמחירה גבוה בהרבה מהמחיר שהנוסע הישראלי שילם במקור. בשל כך, בין היתר, מעדיפות החברות הזרות פשוט לבטל את הקו לישראל.
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), שנחקק ב־2012 נועד להסדיר את זכויות הנוסעים ואת חובות חברות התעופה במקרה של שיבוש בהפעלת טיסות מישראל ואליהאולם, בחברות התעופה הזרות טוענים כי ההסדרה והאיזונים הקיימים בחוק נועדו לימי שגרה ולא מתאימים לתקופות חירום ממושכות כמו בתקופת החירום שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום.
רשות התעופה האזרחית (רת"א) מציעה לעשות שינוי בחוק, כך שיהיה בו מנגנון שיתן מענה לתקופות חירום ממושכות. בין היתר, התיקון מבקש לרכך את הדרישה שחברת תעופה תוכיח שעשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה ובכך תהיה פטורה מלתת פיצוי ללקוח. התיקון לחוק כולל גם פטור רטרואקטיבי מתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה שטיסה בוטלה.
סעיף נוסף בתיקון לחוק מתייחס לשירותי הלינה בבית מלון לנוסע שטיסתו בוטלה. התיקון מסמיך את שרת התחבורה להגביל את מספר ימי הלינות שחברת התעופה תהיה מחויבת להלין את הנוסע (אך שיהיו לפחות שני לילות). כן תהיה לה סמכות לתת פטור מפיצוי אם תשתכנע שחברת התעופה התקשתה לתכנן את לוח הטיסות שלה מראש.
בחברות התעופה הזרות סבורים, כי התיקון לחוק אינו מספק ולא נותן מענה להשלכות של מצב החירום. החברות דורשות כי הפטור מפיצוי עבור טיסה שבוטלה, שכרגע חל עבור השבועות הראשונים של המלחמה עד סוף פברואר, יחול רטרואקטיבית מתחילת המלחמה ועד סופה. לטענתן בפועל קיימת שגרת מלחמה שנמשכת הרבה אחרי פברואר 2024.
אבל הבעיה המרכזית של חברות התעופה הזרות נוגעת להחזר הכספי או טיסה חלופית שהן נדרשות לתת. הצעת התיקון לחוק לא נוגעת בהיבט זה. המצב הוא שהיצע הטיסות כמעט אפסי והרבה פעמים לחברת התעופה יש קושי משמעותי ביכולת לאתר ולהסדיר טיסה חלופית עבור נוסע שטיסתו בוטלה, בעיקר אם היא בעצמה הפסיקה לטוס לישראל. לא רק זאת, לעיתים נוסעים מבצעים בעצמם הזמנת טיסה חלופית במחיר גבוה משמעותית מהמחיר המקורי. בהיעדר תחרות בישראל נוצר מצב לפיו אדם שקנה כרטיס ב־300 דולר עשוי לדרוש פיצוי על כרטיס חלופי שעלותו אלפי דולרים. בחברות התעופה הזרות טוענים כי זה מצב הפסדי ובלתי אפשרי עבורן. בחברות טוענים כי בדומה לסוגיית הטיסות החלופיות, גם במקרה של בתי המלון הן נתקלות במקרים בהם נוסעים שיכנו עצמם במלונות יקרים ודרשו פיצוי עבור הלינה.
בנוסף, דורשות חברות התעופה הזרות סיוע מהמדינה בהסדרת הביטוח של פעילותן בישראל, כפי שניתן לחברות התעופה הישראליות. "בהיעדר שינוי רגולטורי הנותן מענה לתקופת החירום נראה שמצופה מחברות התעופה הזרות לפעול בישראל תחת משטר רגולטורי הנועד לימי שגרה", כותבת במכתב לוועדת הכלכלה עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות, פישר (FBC), המייצגת 20 חברות תעופה זרות. היא מוסיפה שחברות בחרו להפסיק את פעילותן בישראל כדי להימנע מההפסדים העצומים.
לדברי קציר, חברות התעופה הזרות מתמודדות חודשים ארוכים עם ריבוי של תובענות ייצוגיות ותביעות קטנות בנושא פיצוי לנוסעים שדורשים את ההטבות שמגיעות להם כיום על פי החוק, שלמעלה משנה לא נעשתה בו שום התאמה למציאות הנוכחית. "במילים פשוטות", ממשיכה עו"ד קציר, "כבר כיום נאלצות חברות התעופה הזרות להתמודד עם השלכות כלכליות משמעותיות, ובהיעדר שינוי ברור בחקיקה, חברות התעופה הזרות נעדרות כל תמריץ לחזור ולהפעיל את טיסותיהן בישראל, שכן מה שעומד לנגד עיניהן הוא הסיכון שיאלצו להיכנס למעגל נוסף של הפרות פוטנציאליות כפויות של החוק, ולהפסדים כספיים רבים נוספים."
אם המדינה לא תסדיר את נושא הפיצוי שלו מחויבות חברות התעופה ולא תקטין את החשיפה שלהן לתביעות בהקדם, לא יהיה להן שום תמריץ לשוב לפעול בישראל, הן לא יתכננו את לוח טיסות הקיץ שלהן מישראל ואליה והמשבר בענף התעופה רק יגבר. היות שהיום אין תחרות מצד החברות הזרות, הצרכן הישראלי נדרש לשלם סכומים לא הגיוניים על כרטיסי טיסה בחברות התעופה הישראליות ששולטות כמעט באופן בלעדי בשמים.
