פרסום ראשון
העליון הכריע: תאגידים בינלאומיים יכולים להיתבע בישראל דרך החברות הבנות שלהם
השופט גרוסקופף קבע בפסק דין תקדימי, כי תאגידים בינלאומיים לא יוכלו להסתתר מאחורי מבנה תאגידי מורכב . המשמעות: צרכנים ישראלים יוכלו לתבוע חברות זרות הפועלות בארץ גם אם אין להן נוכחות משפטית רשמית
בית המשפט העליון קבע השבוע כי חברות ענק בינלאומיות יכולות להיתבע בישראל באמצעות חברות הבת המקומיות שלהן, במקרים בהם התביעה נוגעת לפעילות עסקית המתבצעת בישראל.
בפסק דין שניתן על ידי השופט עופר גרוסקופף, נקבע כי המצאת כתבי תביעה לחברת פיליפ מוריס ישראל תקפה גם עבור חברות האם הזרות שלה - פיליפ מוריס שוויץ ופיליפ מוריס אינטרנשיונל. עו"ד אריאל דובינסקי שלא ייצג בתיק מסביר כי "החלטה זו מהווה נקודת ציון משמעותית ביכולתם של צרכנים ישראלים לתבוע תאגידים בינלאומיים, ומבהירה כי חברות רב-לאומיות אינן יכולות להסתתר מאחורי מבנה תאגידי מורכב כדי להימנע מהתדיינות בבתי משפט ישראליים".
בתיק הנוכחי, באוקטובר 2022 המבקשים, הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פיליפ מוריס ישראל, פיליפ מוריס שוויץ ופיליפ מוריס אינטרנשיונל מארה"ב בטענה כי הן מנצלות כביכול את מעמדן בשוק הסיגריות הישראלי וקביעת מחירים מופרזים ולא הוגנים כביכול.
המבקשים המציאו את כתבי הטענות למשרדיה של פיליפ מוריס ישראל – הן עבורה והן עבור החברות הזרות, ואולם היא סירבה לקבל אותם עבור פיליפ מוריס שוויץ ופיליפ מוריס אינטרנשיונל. המבקשים הגישו בקשה להכיר בהמצאת כתבי הטענות כהמצאה תקפה לפי תקנה 163 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין". במסגרת הבקשה נטען כי פיליפ מוריס ישראל והחברות הזרות מתנהלות כקבוצה מלוכדת בעלת אינטרסים משותפים וזהים, ולכן ניתן לראות בה כנציגתן לעניין כתבי הטענות. החברות הזרות התנגדו לבקשה, וטענו, בעיקר, כי פיליפ מוריס ישראל איננה נציגתן לעניין זה. בפברואר 2024 רשם בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי המצאת כתבי הטענות לחברות הזרות נעשתה כדין.
פיליפ מוריס לא השלימה עם ההחלטה והחברות הזרות הגישו באפריל 2024 ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בת"א שדחה את ערעורן וקבע כי הקשר בין פיליפ מוריס ישראל והחברות הזרות אינו מתמצה רק בשליטה תאגידית וקבלת דיבידנדים, אלא שהוא חורג מכך ומצדיק הכרה בפיליפ מוריס ישראל כנציגתן לעניין כתבי הטענות.
החברות הזרות הגישו בקשת רשות ערעור לעליון במסגרתה טענו כי פיליפ מוריס ישראל אינה נציגתן בעניין נשוא כתבי הטענות, שעה שהן לא היו מעורבות בכל הקשור למכירת מותגי הסיגריות בישראל, לרבות בקביעת מחיריהם. בתוך כך, נטען כי ה"עניין" נשוא כתבי הטענות הוא תמחור הסיגריות בישראל – ולא "תחום הסיגריות" באופן כללי, כפי שצוין בהחלטת הרשם. השופט עופר גרוסקופף דחה את בקשת רשות הערעור וקבע, כי "קיימת גם קיימת לחברת האם הזרה פעילות בתחום הסיגריות בישראל, וזאת באמצעות פעילות חברת הבת הישראלית הנעשית בשמה ובעבורה... עוד יובהר, כי העובדה שניתן לרכוש סמכות בינלאומית ביחס לחברת האם הזרה באמצעות המצאה לחברת הבת הישראלית, אין משמעה כי קיימת גם עילת תביעה על פי הדין הישראלי כלפי חברת האם הזרה. לעניין זה נדרש, כמובן, לבחון האם עילות התביעה הנטענות מתייחסות לפעולות או למחדלים שניתן לייחס לחברת האם (ולא רק לחברת הבת)". כעת, לאחר החלטת העליון, התביעה תוכל להתנהל גם נגד חברות האם הזרות. את המבקשים שהגישו את הבקשה לייצוגית מייצג עו"ד תומר לוי. את החברות הזרות מקבוצת פיליפ מוריס ייצגו עוה"ד דרור ורסנו וגבי פוקשנר ממשרד ארנון.
