פרסום ראשון
כבר 15 שנה חלק מ-OECD: מזכ"ל הארגון יגיע לישראל להגיש את הדו"ח השנתי
ל"כלכליסט" נודע כי מתיאס קורמן צפוי להגיע בחודש הבא לישראל. במוקד הדו"ח: יוקר המחיה. הביקור הקודם של נציגי הארגון ב-2023 בוטל ברגע האחרון על רקע ההפיכה המשטרית
מזכ"ל OECD, מתיאס קורמן, צפוי להגיע לישראל בעוד מספר שבועות כדי להגיש את הדו"ח השנתי על כלכלת ישראל (בין ה-1 ל-3 לאפריל) ובתוך כך לציין 15 שנה של ישראל בארגון, כך נודע ל"כלכליסט". ב-OECD אישרו את הפרטים אך מסרו כי מועד הנסיעה טרם נסגר.
הדו"ח מתפרסם כל שנתיים כאשר בשנת 2023 נציגי ה-OECD היו אמורים גם להגיע לישראל להשקת הדו"ח הקודם אך הביקור בוטל ברגע האחרון. גורמים שמעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי הביטול נבע על רקע ההפיכה המשפטית שהשיקה הממשלה כמה חודשים לפני, שעוררה חששות בקרב גורמים בינלאומיים לגבי השפעתה על הדמוקרטיה והכלכלה בישראל. באותם ימים גם שוגרו מכתבים של כלכלנים יהודים בולטים מהעולם (בעיקר ארה"ב) כולל כמה שזכו בפרס נובל שהזהירו בפני ההשלכות של ההפיכה על הכלכלה והחברה בישראל.
ישראל הפכה למדינה ה-32 שהצטרפה לארגון ב-2010, לאחר תהליך שנמשך כשלוש שנים, בהן נבחנה התאמתו של המשק לסטנדרטים הבינלאומיים בתחומי המאקרו ובנושאי מדיניות, מיסוי, תחרותיות ורגולציה, מזכ"ל הארגון באותם הימים אנחל גוריה הדף לחצים בינלאומיים, בעיקר מהצד הפלסטיני, שלא לקבל את ישראל לאגון כדי למנוע את שיפור התדמית שלה. גוריה גם ביקר בארץ אחרי ההצטרפות הרשמית של ישראל.
ההצטרפות של ישראל לארגון העניקה מעין "חותמת איכות" לכלכלה שסייעה למשוך השקעות זרות, תרמה לשיפור דירוג האשראי של ישראל באותה תקופה אך בעיקר סייעה לאמץ מדיניות מתקדמת בתחומים רבים והציבה "מראה" וכלי השוואה בינינו לבין מדינות מפותחות.
כך למשל, הסקירות והמחקרים של ה-OECD הם אלו שהציפו בעיות עומק של הכלכלה והחברה בישראל כגון הידרדרות של מערכת החינוך (באמצעות מבחני פיז"ה), ההידרדרות בכוח האדם הרפואי והזינוק החד ביוקר המחיה של ישראל. ל"כלכליסט" נודע כי הדו"ח שיתפרסם בתחילת אפריל מתמקד בדיוק בנושא הזה.
בנובמבר האחרון נחשפו ב"כלכליסט" נתונים מעודכנים על יוקר המחיה בקרב חברות הארגון לפיהם בסיום השנה הראשונה של ממשלת נתניהו־סמוטריץ' שהכריזה על טיפול עומק ביוקר המחיה - סל הצריכה הישראלי נותר השלישי הכי יקר במערב כאשר בשלוש השנים 2023-2021 רמת המחירים של הצריכה הפרטית בפועל (AIC) - המשתנה המייצג את סל הצריכה של משקי הבית - גדל ב־1% בכל שנה: 138 נקודות ב־2021, 139 נקודות ב־2022 ו־140 נקודות בשנה שחלפה. הנתונים חיזקו את המגמה רבת השנים: ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם המערבי-ובכלל. יתרה מזו, הפער בין ישראל למדינות שנמצאות במיקום הגבוה ביותר - שוויץ ואיסלנד — הצטמצם. אם ב־2020 הפער בין ישראל לשוויץ היה 25 נקודות, ב־2021 הוא ירד ל־18 נקודות, שנה מאוחר יותר הוא כבר עמד על 14 נקודות ובשנה שעברה הפער הצטמצם ל־8 נקודות בלבד.
מאחר שהדוחות של ה-OECD הם ביקורתיים במהותם (מטרתם לשפר את המדיניות ואת התוצאות בכל פרמטר כלכלי-חברתי) ראש הממשלה בנימין נתניהו –ובעיקר שר האוצר סמוטריץ'- החלו להפחית בחשיבות הארגון ובדוחותיו. בין ההמלצות הבולטות של הארגון בעושר האחרון: צמצום הפערים הסוציו-כלכליים על רקע רמת אי-השוויון הגבוהה בישראל מהממוצע ב-OECD, לרבות הכנסת החרדים לשוק העבודה; הגדלת השקעות בתשתיות לרבות בתחבורה ציבורית ובדיור על רקע המחסור החריף לעומת שאר המדינות; הרחבת בסיס המס וצמצום פטורים שונים שלדבריהם מובילים לחוסר יעילות כלכלית; הפחתת הרגולציה שבישראל נחשבת לאחת המסורבלות ופוגעניות בעולם המערבי. ב-15 השנים האחרונות, בהן נתניהו כיהן כראש הממשלה, הממשלות התעלמו מהמלצות הארגון כאשר היתה זו דקווא ממשלת השינוי שביצעה חלק מהמלכים.
