דעההשתמטות כתשלום מס - הגיחוך בחקיקה ללא סנקציות אישיות
דעה
השתמטות כתשלום מס - הגיחוך בחקיקה ללא סנקציות אישיות
כפי שחוק מס הכנסה ללא סנקציות אישיות יוביל לקריסת מערכת המיסוי, כך חוק השתמטות בלעדיהן יוביל לערעור תחושת השוויון החברתי ולפגיעה באמון הציבור במערכת החוק והמדינה. חוקים חזקים המשלבים סנקציות אישיות אפקטיביות הם הכלי המרכזי להבטחת חברה צודקת ושוויונית
חוקים שמבקשים להסדיר סוגיות קריטיות בחברה אך נמנעים מהטלת סנקציות אישיות יוצרים מצב אבסורדי שבו החוק מאבד מכוחו. חוקי השתמטות מצה"ל ללא סנקציות אישיות דומים באופן מובהק לחקיקה בתחום מס הכנסה שאינה כוללת עונשים כלפי מעלימי מס. בשני המקרים, החוק מתעלם מהצורך באחריות אישית, פוגע באמון הציבור, ומוביל להחלשת הנורמות החברתיות.
חוק ללא סנקציות: מתכון בדוק להשתמטות
חוק שאינו מטיל סנקציות אישיות על הפרתו, הוא למעשה המלצה ולא חובה. חוק השתמטות שמגדיר אי-גיוס כעבירה אך אינו מלווה בעונשים, מעביר מסר שהפרת החוק אינה חמורה. באופן דומה, חוק מס הכנסה ללא סנקציות מאפשר למעלימי מס לפעול ללא חשש מתוצאות.
חובות אזרחיות, ובהן חובת השירות הצבאי וחובת תשלום מיסים, הן חלק מהותי מהחיים במדינה דמוקרטית. אין לקבוצה או פרט ליהנות מזכויות שהמדינה מעניקה מבלי שיתחייבו לעמוד גם בחובות שהיא מטילה.
ממש כשם שגביית מס מהאזרח דורשת סנקציות אישיות המבטיחות את תשלום המס כחלק מהשוויון, כך גם אי-עמידה בחובת השירות הצבאי מחייבת אמצעי אכיפה אישיים. בג"ץ כבר הבהיר בעבר, כי חקיקה שאינה כוללת סנקציות אפקטיביות פוגעת בערך השוויון, ובפועל יוצרת העדפה פסולה כלפי קבוצות מסוימות.
חוק ההשתמטות החדש: האם ישתנה המצב?
לפי הדיווחים האחרונים, שר הביטחון ישראל כץ והסיעות החרדיות הבטיחו להציג השבוע נוסח חדש לחוק ההשתמטות, שמטרתו להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות ביחס לחובת הגיוס. המתווה המוצע צפוי לכלול יעדים גמישים לגיוס החרדים, אשר ייקבעו בהחלטת ממשלה במקום עיגון בחוק, תוך הימנעות מסנקציות אישיות למשתמטים. במקום זאת, הוצע להטיל סנקציות "קהילתיות" על אי-עמידה ביעדי הגיוס.
הצעה זו, לטעמי, לא תעמוד במבחן בג"ץ. מתווה המבוסס על סנקציות קהילתיות בלבד אינו מיישם את ערך השוויון בנטל, ועשוי להיחשב כאפליה פסולה. ההיסטוריה מלמדת שחוקים ללא סנקציות אישיות אינם אפקטיביים ואינם מצליחים לשנות נורמות חברתיות או להרתיע מפני עבירות.
אמון הציבור כמפתח לחוק חזק
חקיקה נטולת סנקציות אישיות פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ובמדינה בכלל. כאשר חוקים כמו חוקי הגיוס או המיסוי אינם נאכפים כראוי, נוצרת תחושה שמערכת החוק אינה הוגנת או אפקטיבית. מי שנושא בעול השירות הצבאי מרגיש מנוצל לעומת המשתמטים, בדיוק כמו שאזרח המשלם מסים רואה כיצד מעלימי מס נהנים ללא עונש.
תחושת אי-השוויון הזו מערערת את היסודות שעליהם מבוססת החברה ומובילה לתופעות נוספות של אי-ציות לחוק.
פגיעה במוסר ובחינוך הציבורי
חוק ללא סנקציות אינו רק כשל משפטי, אלא גם כשל מוסרי וחינוכי. הוא משדר מסר שאי-עמידה בחובות אינה נחשבת למעשה חמור. במקרה של חוקי הגיוס, ההשתמטות הופכת ל"בחירה אישית" במקום עבירה. באופן דומה, חוק מס הכנסה ללא עונשים מייצר לגיטימציה להעלמות מס.
המדינה, שמעבירה מסר כזה, פוגעת באזרחים שומרי החוק ומעודדת נורמות שליליות שמהוות איום על הלכידות החברתית.
התוצאה
חקיקה ללא סנקציות אישיות מסוכנת לחברה, הן מבחינת הצדק והן מבחינת המוסר הציבורי. בדיוק כפי שחוק מס הכנסה ללא סנקציות אישיות יוביל לקריסת מערכת המיסוי, כך חוק השתמטות ללא סנקציות יוביל לערעור תחושת השוויון החברתי ולפגיעה באמון הציבור במערכת החוק והמדינה. חוסר האכיפה מעביר מסר שהחוק אינו חובה אלא בגדר המלצה, ומעודד התנהגות נצלנית ופוגענית כלפי כלל החברה.
חוקים חזקים וברורים, המשלבים סנקציות אישיות אפקטיביות, הם הכלי המרכזי להבטחת חברה צודקת ושוויונית. הם מבטיחים שכל האזרחים, ללא יוצא מן הכלל, יישאו בנטל וימלאו את חובותיהם. רק באמצעות חקיקה כזו ניתן לשמור על אמון הציבור, הלכידות החברתית והסדר הציבורי.
עו"ד עופר צור הוא שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד GNY גורניצקי ושות'
