"הצעות החוק של הקואליציה הן כדורים בקנה האקדח שירצח את הדמוקרטיה הישראלית"
פורום המדענים למען הדמוקרטיה מזהיר כי ההפיכה המשטרית דוהרת. 14 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות נמצאות בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ו־4 מוכנות להצבעה
חטופים חוזרים. חלקם חיים וחלקם בארונות. סיפוריהם ממלאים את השיח וקורעים את הלב של כולם, חוץ מאלה שיש להם משהו חשוב יותר לעשות - ניר ברקת ומקדמי ההפיכה המשטרית. "בזמן שליבם של אזרחי ישראל מתרחב מחזרת חטופים ונשבר עם חזרתם של החללים, עסוקה הקואליציה בקידום חוקי ההפיכה המשטרית", אומרת ד"ר יעל שומר, ומתארת את יבול הימים האחרונים: "נכון לשבוע זה נמצאות 14 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות בדיוני ועדות להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ו־4 מונחות כבר עתה, אחרי הוועדה, לקריאה שנייה ושלישית. הממשלה לא קופאת על שמריה גם ברגעים אלה ממש. רק השבוע, קידמה הממשלה שש הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות והניחה שתיים חדשות. בעוד עם ישראל עסוק בחטופים ובקבירת המתים, באבל העצום, הממשלה לא עוצרת בדרדור הדמוקרטיה אל משטר אוטוריטארי".
כל היסטוריון ומתעד שירצו להבין את דרדור הדמוקרטיה בעידן הנוכחי חייב לעבור דרך ד"ר שומר וחבריה מאוניברסיטת תל־אביב - מדעני ומדעניות המדינה למען הדמוקרטיה בישראל - שמנהלים את פרויקט "מעקב החקיקה האנטי־דמוקרטית". מאז קיומה של הממשלה הנוכחית, ובזמן המלחמה הארוכה והנוראה שידעה ישראל, אומרת שומר, הניחה הממשלה, בעצמה או באמצעות חברי הקואליציה, 377 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות (הצעות ממשלה, ועדה, פרטיות). 95 הצעות חוק פרטיות עברו את הקריאה הטרומית, 29 עברו והתקבלו לספר החוקים. "בהן", היא אומרת, "מתן אפשרות לצה"ל ולשב"כ לחדור למחשב האישי, מתן אפשרות לשר הביטחון להכריז על אדם כפעיל טרור ומתן אפשרות למנכ"ל משרד החינוך לפטר עובדי הוראה ללא שימוע, הצעה שמגבילה את הכניסה לישראל ". הצעות חוק למינוי פוליטי של הנציב למינוי שופטים עברה את ועדת חוקה והונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
כמו שמדדי הכלכלה מגיבים בהורדת דירוג האשראי של ישראל, כך הורידו חקיקות אלה את ישראל, במדד הבינלאומי שמדרג את מידת הדמוקרטיות DEM־V, מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית. כלומר, מדמוקרטיה מבוססת זכויות אדם, שלטון חוק והפרדת רשויות לדמוקרטיה שמבוססת על שלטון הרוב בלבד.
לפני חצי שנה הציגה שומר את הנתונים בכנס באוניברסיטת תל אביב. ביום חמישי האחרון בכנס אקדמי נוסף, היא חזרה עם עדכון האזהרה: "שלל הצעות החוק הללו מהוות כדורים בקנה האקדח שירצח את הדמוקרטיה הישראלית". הציבור והתקשורת מתקשים לעקוב. מי זוכר שפעם ביטול הסבירות הדליק את הרחובות והמחאה. היום הציבור התעייף. המלחמה, החטופים, המילואים, האופוזיציה העייפה. וגם האסטרטגיה של החקיקה השתנתה כפי שהסביר ד"ר אורי אהרונסון: הצפה אינסופית של הצעות חוק פרטיות שנועדו לעקוף הכנה מקצועית יסודית, נוסחים עמומים שמתחלפים חדשות לבקרים, זימונים לדיוני הוועדות ממש סמוך לקיום הישיבות כדי שלא יהיה זמן להתכונן. "וגם האיכות ירודה", אמר אהרונסון, "חוק העמותות למשל, מלבד התוכן המקומם, מנוסח כמו נח בשבע שגיאות. אי אפשר יהיה להפעיל אותו בגלל שאנשי מקצוע לא היו מעורבים בניסוחו".
הציבור מתעניין בעיקר בשני חוקים חוק הגיוס־השתמטות וחוק התקציב - שני חוקים שבכוחם להפיל ממשלה. כבר אין לו קשב לפרטי החקיקה האנטי־דמוקרטית שמקדם ציר לוין־רוטמן. היוזמות האלה פרושות לאורך כל חזית "הפרוטוקול ההונגרי" - חקיקה שנועדה לפגוע בשבעת אדניה המרכזיים של הדמוקרטיה: בעצמאות מערכת המשפט; במנהל ציבורי תקין; בזכויות אדם ואזרח; בסדרי בחירות כדי להקשות את החלפת הממשלה הנוכחית; באקדמיה ובמערכת החינוך בכלל; בתקשורת הציבורית והמדיה החופשית. וגם, הצעות חוק המעודדות עצימות דתית.
דינה זילבר, המשנה לשעבר של היועץ המשפטי, הציעה מיון נוסף - נאמנות. חוקים ומינויי נאמנים שנועדו לשרת את השלטון, את ראש הממשלה, את מקורביו. הדוגמאות בשפע: יוסי שלי שהיה מנכ"ל כושל של משרד ראש הממשלה עבר לכהן כשגריר באיחוד האמירויות; חסינות למי שפוגע בביטחון המדינה ומעביד מידע לרוה״מ; יוזמות לטובת הנאשם - חנינה בטרם הרשעה, חוק צרפתי; וגם "נאמנות במשפט" (מינוי יועמ"שים כמשרות אמון), "נאמנות בתרבות" (באמצעות תמיכות), וכמובן "נאמנות לקואליציה" - סבסוד החרדים והפליית הערבים והדרוזים.
מחולל חקיקה נוסף לצד הנאמנות הוא הפטריוטיזם. נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופסור אריאל פורת התמקד בשתי הצעות חקיקה שנזקם, לדבריו, אפילו לא מובן למציעים. למשל, היוזמה שאוסרת על אזרחים ישראלים לפרסם מידע שעלול לסייע לבית הין הבינלאומי בהאג. "החוק הזה", אמר פורת, "יפיל את עקרון המשלימות. אף אחד לא יאמין שמערכת המשפט הישראלית מטפלת באופן עצמאי בהפרות המשפט הבינלאומי. אם ייאסר על פרסומם היא לא תטפל". חוק נוסף שעבר מתחת לרדאר קובע שמי שקרא לחרם על ישראל, או שייך לארגון שקרא לחרם, לא יורשה להיכנס לישראל. "המשמעות היא", אמר פורת, "שפרופסורים אוהדי ישראל לא יוכלו להיכנס אליה אם הם מלמדים באוניברסיטה שהכריזה חרם. בספרד למשל, כל האוניברסיטאות קראו להחרים את ישראל".
עוד השתתפו בכנס באוניברסיטת תל-אביב פרופ' יאיר שגיא, פרופ' ישי בלנק וד"ר מיטל פינטו. ד"ר יעקב בן-שמש הגיע על תקן "עלה התאנה", כדבריו. "הפאניקה שולטת בשיח", אמר, "והסיפור הוא פוליטי. גם אם כל מה שיריב לוין הציע ברפורמה הגרנדיוזית שלו בינואר 23 היה עובר – הדמוקרטיה הישראלית הייתה נותרת על כנה. לא כל כך מהר הורסים דמוקרטיה". וחוץ מזה, הוסיף, ליריב לוין, לשמחה רוטמן ולבצלאל סמוטריץ' יש כוונות דמוקרטיות טהורות. עלה התאנה הפך במהרה לשק חבטות. במגבלות הנימוס האקדמי כמובן. "עזוב את הכוונות, תסתכל על התוצאות", אמרו לו והציגו לו כמה מיוזמות החקיקה. בן-שמש נאלץ להסכים שמדובר בחוקים גרועים. גם אם הכוונות טובות. והן ממש ממש לא. הכוונות גרועות בדיוק כמו החוקים.
