פרשנות
מחדל הפסיכולוגיה הציבורית נמשך גם להסכם השכר שנחתם היום
למרות המחדל הקשה של שירותי בריאות הנפש שהורעבו, והתורים העצומים, רק שנה וחצי מפרוץ המלחמה נחתם הסכם השכר של 5,000 הפסיכולוגים בשירות הציבורי. את היחס למקצוע מבטאת גם העובדה שבהודעה על ההסכם מצוטטים 8 פוליטיקאים ובכירים (גברים) אבל שום פסיכולוג או פסיכולוגית
רק שנה וחצי אחרי פרוץ המלחמה וחשיפת המחדל הגדול של הרעבת הפסיכולוגיה הציבורית נחתם היום (ה') הסכם השכר של הפסיכולוגים הציבוריים. הרפורמה תחול על כ-5,000 פסיכולוגים ופסיכולוגיות בשירות הציבורי – ובמרכזה העלאה משמעותית בשכר שיכולה להגיע ל-40% לפסיכולוג מומחה. לא פחות חשוב - מבנה השכר החדש יצור אופק מקצועי וניהולי.
תנאי ההעסקה של הפסיכולוגים הציבוריים לא עודכנו במשך 46 שנים מה שהביא לנטישה של המקצוע, לתורים ארוכים ולמחדל החמור של הטיפול בנפגעי ה-7.10. פסיכולוגים הרוויחו שכר מעליב שעמו לפעמים על כ-6,000 שקל לחודש, מה שללא ספק ביטא זלזול עמוק בחשיבות הפסיכולוגיה לשירות הציבורי. באוגוסט כבר הזדרזו האוצר לחגוג את סיכום ההסכם ולקצור יבול כותרות. אבל אפילו אז לקח לו עוד 8 חודשים להגיע לחתימה. אף אחד לא מחכה 8 חודשים כשמדובר במורים שיכולם להשבית את המשק, אבל מדינה בטראומה יכולה לחכות.
בינתיים התפרסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הכישלון והקריסה של מערכות בריאות הנפש אחרי ה-7.10 בעקבות הרעבת הפסיכולוגיה הציבורית. 38% מהציבור מדווחים על מצוקה נפשית ברמה בינונית או חמורה אבל המערכת הציבורית טיפלה בחצי השנה הראשונה של המלחמה ב-0.6% מהם בלבד. כלומר, רק אדם אחד מכל 63 נזקקים קיבלו טיפול מקופות החולים ומרכזי החוסן. רק 8% ממפוני העוטף ו-4% מילדי שדרות קיבלו טיפול מהמערכת הציבורית. התגובה של משרד הבריאות לדו"ח היתה התקפה פרועה על הסקר שערך המבקר כאילו יש מישהו בישראל שלא מכיר את המחדל. המש אפילו האשים את המבקר בפגיעה בחוסן הנפשי הלאומי.
צריך להיות ברור גם אחרי ההסכם, שכר היסוד של הפסיכולוגים יעמוד על 11-17 אלף שקלים בלבד, הרבה פחות ממה שהם יכולים להשתכר בשוק הפרטי. זה פחות או יותר בסדר גודל של שכר מורים. אף אחד לא יבוא בגלל השכר הזה. אבל לפחות זה כבר לא עלבון ויחד עם משכורת ממוצעת שנייה אפשר להתפרנס. לא חייבים בן או בת זוג בהייטק. לשירות הציבורי יש יתרונות משלו למי שרואים במקצוע שליחות: הטיפול באוכלוסיות חלשות ובמקרים הקשים והאפשרויות הנרחבות למחקר. יש לקוות שההסכם באמת ימלא את השורות.
כמו שההסכם התעכב במשך שנה וחצי כיוון שלפסיכולוגים אין שום יכולת להשבית מערכות שחשובות במשק, כך גם ההודעה עליו של משרדי הממשלה וההסתדרות ביטאה את היחס אליהם. יש בהסכם 8 תגובות של פוליטיקאים ופקידים, כולם גברים ושום תגובה של פסיכולוג או פסיכולוגית. זה ללא ספק מעלה את השאלה האם הפסיכולוגיה היתה זוכה ליחס מזלזל שכזה אם לא היתה הופכת למקצוע צווארון ורוד.
ולכן תובא פה דווקא תגובת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית שבראשו שתי פסיכולוגיות ולא שולב בהודעה הרשמית. "הפורום מברך על חתימת הסכם השכר לאחר 46 שנים שבהן המדינה לא עדכנה את שכר הפסיכולוגים ואת תנאי העסקתם. אנו רואים בהסכם זה פריצת דרך משמעותית למדינה שלמה שהפכה פוסט טראומטית. משמעותו הישירה תהיה השבת פסיכולוגים למערכת הציבורית אחרי שנטשו אותה בגלל הזנחת תנאיהם במשך שנים, ובכך יביא לקיצור זמני ההמתנה". לו יהי.
