בלעדיבתחתית המערב: רק 14% מהחשמל בישראל יוצר באנרגיה מתחדשת
בלעדי
בתחתית המערב: רק 14% מהחשמל בישראל יוצר באנרגיה מתחדשת
באיחוד האירופי, לשם השוואה, 48% מהחשמל ב-2024 הופקו ממקורות נקיים – טורבינות רוח ופאנלים סולאריים. תאריך היעד להפסקת השימוש בפחם המזהם בארץ רק הולך ומתרחק, והנזק למשק מגיע למיליארדים
נתונים חדשים חושפים: ישראל שוב לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה, ומצויה בפיגור משמעותי אחרי מדינות רבות בעולם – לא רק מערביות. לפי ניתוח פירמת הייעוץ BDO, בשנת 2024 רק 14% מהחשמל בישראל הופקו ממקורות נקיים (טורבינות רוח ופאנלים סולאריים), בעוד שרובו המכריע של החשמל, 86%, נשען על מקורות מזהמים כמו פחם, גז וסולר. לפי קצב ההתקדמות הנוכחי, נראה שגם בשנים הקרובות לא יהיה שינוי משמעותי: ישראל הציבה לעצמה יעד של 20% חשמל נקי ב־2025, אולם צפויה להגיע לכל היותר ל־16%, ולפספס (שוב) את העמידה בהבטחות הממשלה.
רשות החשמל מפרסמת את נתוני משק החשמל באיחור ניכר, רק לקראת הקיץ, אולם הנתונים היומיים והחודשיים של השימוש בדלקים ובמקורות אנרגיה במשק החשמל זמינים באופן שקוף באתר מנהל מערכת החשמל. חן הרצוג, כלכלן ראשי בפירמת היעוץ BDO, סיכם את הנתונים העגומים ומצא כי קצב ההתקדמות של ישראל בתחום האנרגיה הנקייה נמוך. ב־2023 רק 12% מהחשמל יוצרו מאנרגיה מתחדשת ונקייה, וישראל חצתה לראשונה את יעד ה־10% שהציבה לעצמה ל־2020. בשנה שעברה היה מדובר על 14% של אנרגיה מתחדשת (עלייה של כ־16%), 71% של גז ו־14% ייצור חשמל באמצעות פחם – הדלק המזהם ביותר.
ישראל מגדילה את הפער באנרגיות מתחדשות ביחס למדינות אירופה, המתקדמות במהירות, כשחלקן כבר מייצרות נתח גדול מהחשמל שלהן באנרגיה נקייה. בעוד בישראל הנתונים העגומים מצביעים על כ־14%, באיחוד האירופי הגיעו השנה ל־48% חשמל ממקורות מתחדשים כמו אנרגיית רוח וסולארית, לצד 24% אנרגיה גרעינית ורק 28% חשמל מדלקי מאובנים מזהמים כמו פחם וגז. כך, למשל, פורטוגל יצרה 63% מהחשמל ממקורות מתחדשים, ספרד 57%, לטביה 54%, אוסטריה 88%, שבדיה 88% ודנמרק 80%.
"הכישלון בקידום אנרגיות מתחדשות נובע משילוב של כשלי רגולציה ומחסור בתשתיות", מסביר הרצוג. "במקום לייצר מנגנוני שוק ותמריצים להקמה חופשית של מתקנים, המדינה קובעת מכסות, אסדרות פרטניות ומכרזים שגורמים למחסור מלאכותי בחשמל ירוק, תחרותי וזול. בנוסף, עיכוב בתוכניות פיתוח הרשת ותת־השקעות מונעים מימוש הפוטנציאל".
סוף עידן הפחם
ישראל מתקדמת בהפחתת השימוש בפחם, אך לפי ניתוח BDO – לא צפויה לעמוד ביעדים שהצהירה עליהם שוב ושוב בגאון בשנים האחרונות. ב־2019 הכריז משרד האנרגיה על 2025 כשנת "סוף עידן הפחם". סגירת תחנות רבין 1-4 שהיתה מתוכננת לאמצע 2022 לא בוצעה, בעקבות האיחור של חברת החשמל בהקמת היחידות היעילות בחדרה. לפי אומדני BDO, היקף הייצור בפחם ב־2024 עמד על 14% מסל הדלקים, וירד ל־8% ב־2025. סוף עידן הפחם צפוי ב־2027 לכל המוקדם, איחור של שנתיים לפחות ביחס ליעד שנקבע. גם במדד הזה ישראל מדדה מאחורי האיחוד האירופי, שם רק כ־10% מהחשמל יוצרו בפחם בשנה שעברה, ויש לכך עלות כלכלית: על פי אומדני BDO, הנזק למשק הלאומי כתוצאה מהעיכוב בהפחתת הפחם עומד על 6 מיליארד שקל במצטבר, מתוכם 3 מיליארד שקל התייקרות מחיר החשמל עקב שימוש עודף בפחם יקר, וכ־3 מיליארד שקל נוספים עלות סביבתית כתוצאה משימוש עודף בפחם המזהם.
עוקפים ברכב החשמלי
דווקא בתחבורה חשמלית, בטרם יישום החלטות הממשלה על השתת מסים ועלויות נוספות על הרכבים החשמליים, ישראל מצטיינת אפילו בהשוואה לאיחוד האירופי, ומצליחה בו מעבר ליעדי הממשלה. ב־2024, 27% מהרכבים שנרכשו היו רכבים חשמליים לעומת 20% באיחוד האירופי. בסך הכל, 230 אלף רכבים חשמליים נסעו בכבישי ישראל בסוף 2024, זינוק של 50% ביחס ל־155 אלף רכבים שנסעו בסוף השנה שלפניה. אליהם הצטרפו 1,900 אוטובוסים חשמליים, זינוק של 20% בהשוואה ל־2023. הרצוג מזהיר מפני אובדן היתרון היחסי של ישראל בתחום, בשל היעדר ודאות לגבי מדיניות מיסוי עתידית. בנוסף לכך, למרות כניסת הרכב החשמלי, פליטות גזי החממה בתחום התחבורה נותרו גבוהות (כ־18 מיליון טונות, בדומה לתקופת טרום הקורונה), בשל הגידול בכמות הרכבים על הכביש.
