מהשתלטות פוליטית ועד לפגיעה בתקציב: קרעי שוב נגד התאגיד
מהשתלטות פוליטית ועד לפגיעה בתקציב: קרעי שוב נגד התאגיד
סיום כהונה של חמישה מחברי מועצת תאגיד השידור הציבורי השבוע יאפשר לשר התקשורת להשתלט עליה פוליטית, כשרק בג"ץ עומד בדרכו. לצד זאת, קרעי מקדם דרך חבריו בליכוד חוקים לקיצוץ בתקציב התאגיד ומכוון להפרטה עתידית שלו
שר התקשורת שלמה קרעי שוב מעלה את תאגיד השידור הציבורי (כאן) כיעד לפגיעה: אתמול צייץ משרד התקשורת ברשת X על צעדים מתוכננים אותם הוא מתכנן ליישם בשבועות הקרובים, כחלק ממאבקו בתקשורת החופשית. הצעד המיידי ביותר הוא ככל הנראה ההשתלטות על מועצת התאגיד, הגוף המפקח על הפעילות שלו, כולל אישור תוכניות עבודה ותקציבים.
השבוע צפויים לסיים את כהונתם חמישה חברי מועצה מתוך 10 מכהנים (במועצה יש 12 תקנים, ובהם שניים שטרם אוישו עד היום). עם החמישה הללו נמנה יו"ר התאגיד, גיל עומר, שבשבועות האחרונים העביר ביקורת על מהלכיו של קרעי נגד התאגיד. איתו מסיימים את הקדנציה השנייה גם פרופ' דוד אלכסנדר ואהובה פיינמסר, וקדנציה ראשונה מסיימים מיכל רפאלי כדורי ופרופ' מנחם בן ששון (נגיד האוניברסיטה העברית). במצב כזה ייוותרו במועצה חמישה חברים בלבד ועוד שבעה תקנים לאייש, מה שיכול להקנות לקרעי שליטה במועצה.
חברי מועצת התאגיד ממונים על ידי ועדת איתור הכוללת שלושה חברים, ובראשה עומד שופט לשעבר בבית המשפט העליון או המחוזי. קרעי מינה לתפקיד את השופט לשעבר יאיר משה דרורי, שנחשב מינוי נוח לממשלת נתניהו. עמותת זולת, ליאור ניר ואגודת יהודי אתיופיה הגישו עתירה לבג"ץ נגד המינוי של דרורי בטענה ש"מדובר במינוי הנובע אך ורק מדעותיו וממעורבותו הפוליטית… ואשר מהווה פגיעה קשה באמון הציבור, הן בשל התבטאויותיו הגזעניות והמיזוגניות, הן בשל זלזולו בעקרונות של שקיפות והן בשל הצהרותיו הפומביות נגד אמצעי התקשורת".
בספטמבר החליט שופט העליון יצחק עמית להשהות את פעילות הוועדה, ולמעשה לא איפשר למנות את החבר שנוסף לדרורי ויעל רבהון בוועדת האיתור וכן חברים במועצת התאגיד. על כך צייץ אתמול קרעי: "מועצת התאגיד הולכת הביתה השבוע, ובינתיים יצחק עמית מקפיא את מינוי המועצה החדשה. אבל ננצח בסוף. לא תהיה להם ברירה".
אתמול קבע בית המשפט העליון כי אף שלא ניתן לדון בחברי מועצה חדשים, ההחלטה אינה מונעת את האפשרות לדון בהארכת הכהונה של החברים הקיימים בוועדה או במינויים שאושרו בוועדת הקודמת וטרם בוצעו בפועל, אך נראה כי קרעי אינו מתכוון להאריך את הכהונה של מי מחברי המועצה שניתן להאריך את כהונתם (חברי מועצה שכיהנו קדצניה אחת בלבד). במצב כזה שלא ממנים מחליפים, המועצה נעדרת את הקווארום הנדרש של שבעה חברים כדי לתפקד כראוי. המצב מייצר שיתוק במועצה עד שקרעי יצליח, לפי חזונו, למנות אליה את אנשי שלומו שישפיעו על מדיניות התאגיד.
מעבר לניסיון להשתלט פוליטית על מועצת התאגיד, מוביל קרעי באמצעות חבריו לסיעת הליכוד הצעות חוק הנוגעות לתקציב התאגיד ומיועדות לפגוע בו. בתחילת החודש אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק הפרטית של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שבמרכזה מתן האפשרות לממשלה להשתלט על תקציב תאגיד השידור הציבורי ולקבוע אותו מחדש בכל שנה עם אישור תקציב המדינה.
במסגרת החוק להקמת תאגיד השידור, שהחליף את רשות השידור, נקבע כי תקציב התאגיד יהיה חיצוני לתקציב המדינה ולפוליטיקאים לא תהיה השפעה עליו. הצעת החוק מציעה להחזיר את המצב לימי רשות השידור, כך שלפוליטיקאים יהיה מנוף לחץ פוליטי על ראשי התאגיד.
בחוות דעת של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה נגד החוק כתבו מאיר לוין ואביטל סומפולינסקי: "ההצעה נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי, ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו. כל אלה כרוכים בפגיעה חמורה בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי וחופש העיתונות, בדגש דעל חופש הביטוי הפוליטי, המהווים עקרונות יסודות במשטרה דמוקרטי".
למרות חוות הדעת הזו, ועדת השרים אישרה את ההצעה שאף עברה בקריאה טרומית בכנסת. לאחר האישור הזהיר איגוד השידור האירופאי (EBU), הגוף שבין היתר אחראי על שידורי האירוויזיון, מהצעת החוק: "מדובר בסיכון לעצמאות העריכתית והפיננסית של השידור הציבורי".
באותה הצעת חוק נקבע גם כי הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה בכנסת וכי עד אז ייבחן מנגנון לעניין קביעת תקציב מינימלי הכרחי לשידורי חדשות ואקטואליה ותקציב הולם להפקות של תוכניות מקור ישראליות. קרעי זקף אתמול לזכות את ההחלטה להקטין את תקציב החדשות והאקטואליה כאמצעי נוסף לפעול נגד התאגיד.
בכמה יקוצץ תקציב התאגיד?
הצעת חוק נוספת הנוגעת לתאגיד הוגשה על ידי ח"כ אריאל קלנר, גם הוא מהליכוד, ולפיה ועדת הכלכלה של הכנסת תפקח על תקציב התאגיד ותדון בו אחת לשנה. גם בהצעה זו יש אפשרות להפעלת לחץ על ראשי התאגיד שיידרשו לתת דין וחשבון לא רק למועצה המפקחת עליהם אלא גם לחברי הכנסת.
ולצד הצעדים הללו, שכאמור קודמו על ידי קרעי בממשלה ובכנסת, עדכן אתמול קרעי על שני צעדים נוספים שכל מהותם היא פגיעה בתאגיד. הראשון, לפי קרעי, הוא החלטת ממשלה שעבר לפני שבועיים לקצץ 15% מתקציב התאגיד ל־2025 ש"ממתין למשרד האוצר שיעביר טיוטה של החוק לחוק ההסדרים". תקציב התאגיד מוערך ב־850 מיליון שקל בשנה, כך שמדובר בקיצוץ לא מבוטל של כ־127.5 מיליון שקל. למרות ההצהרה הזו של קרעי, לא נמצאו סימוכין להחלטת ממשלה כזו. במשרד התקשורת הפנו ללשכת השר לצורך התייחסות ושם סירבו להגיב. במשרד האוצר לא הכירו את הקיצוץ בתקציב אך ציינו הצעה אחרת שאושרה ומסמיכה את שר האוצר לבחון הפחתת תקציבי תאגידים שהוקמו בחוק, לרבות תאגיד השידור הציבורי.
הצעד השני עליו הצהיר קרעי הוא חוק להפרטת התאגיד, אותו שר התקשורת העביר למספר חברי כנסת, ש"עד כה לא העלו אותו לוועדת שרים לחקיקה". קרעי הוסיף עוד "אולי גם זה יקרה בקרוב. תמיכתי מובטחת". גם לכך לשכת שר התקשורת סירבה להגיב.
עוקף את הדרג המקצועי
למרות היותו שר בממשלה, קרעי מעדיף לקדם את הצעות החוק באופן פרטי דרך חברי כנסת מסיעתו, שכן בניגוד להצעות שמעלה המשרד הן אינן צריכות לעבור את דרגי המקצוע והייעוץ המשפטי במשרד התקשורת. בכך עוקף קרעי את הדרג המקצועי באופן דומה לקידום חוקי ההפיכה המשטרית שהוביל יריב לוין דרך הצעות החוק של ח"כ שמחה רוטמן.
הניסיון להשתלט או לכל הפחות לפגוע בתפקוד תאגיד השידור הוא רק חלק מהניסיון של קרעי להשתלט על שוק התקשורת החופשית ולעצב אותו לפי רוחו. כך הוביל קרעי גם הצעת חוק פרטית לשינוי אופן מדידת הרייטינג, שהוגשה על ידי שותפו לסיעת הליכוד, ח"כ שלום דנינו ותכפיף את גוף מדידת הרייטינג לשר התקשורת. על פי ההצעה, שר התקשורת יקבע גוף שימדוד את נתוני הרייטינג ויעביר את הנתונים לשר אחת לשנה. כמו כן, לפי ההצעה, בשעות שיא הצפייה ישודרו על מסכי הטלוויזיה כמות הצופים בזמן אמת. מכיוון שמדובר בזמן אמת, לא יתאפשר להעריך את דיוק הנתונים המתפרסמים.
הצעת חוק פרטית נוספת זוכה לתמיכת קרעי מגיעה מח"כ אלי דלל מהליכוד, ולפיה יוכלו תחנות הרדיו האזוריות לשדר בכל רחבי הארץ. אף שתדרי הרדיו הם משאב ציבורי מוגבל – הצעת החוק תאפשר לתחנות לשדר בכל הארץ, מה שיאפשר לתחנות סקטוריאליות, שנחשבות לאוהדות את הממשלה, לקבל תהודה רחבה יותר.
