פרשנותהפסקת האש לבדה לא תציל את המשק הישראלי
פרשנות
הפסקת האש לבדה לא תציל את המשק הישראלי
חברות דירוג האשראי אומנם סימנו שיפור אחרי עסקת החטופים, אך הדגישו כי כלכלת ישראל תלויה ביכולת הממשלה לנהל תקציב ביטחון אחראי, גירעון וחוב, וגם את הסיכונים הפוליטיים הפנימיים הגוברים
ארבע הודעות שהתפרסמו היום בהפרש של שעות בודדות מבהירות נקודה קריטית לגבי מצבו הכלכלי־תקציבי של המשק הישראלי: תחילתו של יישום עסקת החטופים לא יביא להעלאת דירוג אשראי של ישראל וגם לא ישפר את מצבה הפיסקאלי (תקציבי).
הראשונה היתה של סוכנות הדירוג מודי'ס שהוציאה הודעה (הערת מנפיק) ובה ניתוח ההתפתחויות הגיאו־פוליטיות בשבועות האחרונים. שלא במפתיע, מדגישים במודי'ס שהפסקת האש בעזה היא התפתחות שמשפיעה באופן חיובי על דירוג האשראי של ישראל כי היא מפחיתה מתחים וסיכונים גיאו־פוליטיים. לא ממש היינו צריכים את כלכלני מודי'ס כדי להבין זאת, אבל עדיין מאוד חשוב ומשמח שהם כותבים זאת על נייר, קל וחומר אחרי שהם הורידו את דירוג האשראי של ישראל פעמיים בשנה האחרונה, ואף הותירו את תחזית דירוג האשראי בשנה וחצי הקרובות עם ציון שלילי.
אבל יש כמה הסתייגויות: ראשית, במודי'ס מדגישים כי ההשפעה החיובית תהיה נכונה בתנאי שהפסקת האש נשמרת ומתבצעת במלואה. שנית, הם מבליטים כי ההסכמות הן רק לגבי השלב הראשון של העסקה. שלישית, הם מדגישים ביתר שאת כי פחות מדובר על סיכונים ארוכי טווח אלא יותר על הטווח הקצר, שמשפיע לא על דירוג האשראי עצמו אלא על תחזית הדירוג של ישראל. רביעית, כותבים במודי'ס על הקשיים שצפויים להתעורר בהמשך. חמישית, הם מציינים כי רמת הסיכון הגיאו־פוליטית נותרה "מוגברת". שישית, מעבר לאתגרים הביטחוניים, במודי'ס מבהירים כי האתגרים הפוליטיים הפנימיים עדיין מהווים "מכשולים לישראל העלולים לעכב התקדמות".
יותר חשוב מהניתוח הגיאו־פוליטי הוא הניתוח המאקרו־כלכלי על המשק נכון לתחילת 2025 ואחרי תחילתה של הפסקת האש. ראשית מציינים במודי'ס כי הצמיחה הריאלית לנפש - המדד המרכזי והחשוב עבור משק פתוח שסובל מאינפלציה ואוכלוסייתו צומחת בקצב של 2% בממוצע - היתה שלילית ומשמעותית: 2.4%-, והם משווים אותה לרמה ששררה לפני ממשלת נתניהו (ממשלת השינוי) שעמדה על כ־4.7%.
2 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. פוליטיקאי במצוקה ששאיפותיו מאיימות על כלכלת ישראל
(צילום: שלו שלום)
יותר מכך, וזו הנקודה הכי חשובה, במודי'ס מציינים לא רק כי הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל זינק בכ־6-5 נקודות תוצר מאז תחילת המלחמה, אלא כי למרות ההתפתחויות הקונקרטיות שהתרחשו בזירה הגיאו־פוליטית שישפיעו לטובה על הצמיחה ועל הגירעון, "היפוך מגמת ההידרדרות לא צפוי בעתיד הקרוב". יותר ברור מזה - אין.
חוב של 69% תמ"ג אינו סוף פסוק
כמה שעות מאוחר יותר פרסמה פיץ' הערת מנפיק עם שורה תחתונה די זהה: בעוד הפסקת אש מתמשכת משפיעה לטובה בדירוג של ישראל, אי־הוודאות נותרה גבוהה, בעיקר סביב יישומה וקיימות השיפור הגיאו־פוליטי באזור כולו וכי דירוג האשראי של ישראל תלוי במידה רבה ביכולתה לנהל תקציב ביטחון אחראי, גירעון וחוב מתכנסים, וגם את הסיכונים הפוליטיים הגוברים.
זמן קצר לאחר מכן גם S&P הודיעה כי היא מטילה ספק על בהשפעה המעשית לטווח ארוך של הפסקת האש. ואם עדיין התמונה לא מספיק ברורה, בין ההודעות של מודי'ס ופיץ', החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כמה שעות מאוחר יותר כי מאז הוקמה ממשלת נתניהו, החוב הממשלתי - הפרמטר המרכזי שסוכנויות הדירוג לוקחות בחשבון לצורך קביעת הדירוג - זינק ב־10 נקודות אחוז, שהם תוספת של כ־200 מיליארד שקל: מ־60% תמ"ג ל־69% תמ"ג.
אל תתבלבלו מרמות החוב הגבוהות של יפן וארה"ב: עבור ישראל, מדינה במלחמה אשר הסיכונים בה זינקו כמעט בכל היבט אפשרי - חוב של 70% תמ"ג הוא גבוה מאוד. בגרף שהציג החשכ"ל הוא מצביע על רמות החוב של מדינות הייחוס (סלובקיה, צ'ילה, צ'כיה, דרום קוריאה) שרובן אינן מאוימות באופן ישיר. שם הממוצע הוא 55% תמ"ג. קרי, אנחנו בחריגה של כ־15 נקודות תוצר שמשמעותן 300 מיליארד שקל במונחים ישראליים.
חשוב להבהיר: 69% תמ"ג אינם התחנה הסופית, שכן גם אחרי הגזרות הקשות שסמוטריץ' ונתניהו השיתו עלינו, יחס חוב־תוצר יגדל גם ב־2025. הרי תקציב המדינה עוד לא אושר, יש גזרות שנופלות (ועוד ייפלו) ותקציב ההתעצמות של צה"ל לא נסגר.
הרזרבות קיימות בזכות ממשלת השינוי
זה בדיוק הזמן להודות לממשלת השינוי שניצלה את ההתאוששות והצמיחה המוגברת אחרי הקורונה כדי לבנות בפחות משנתיים רזרבות לשעת הכושר. תזכורת קצרה: נתניהו הזניק את החוב מ־60% ל־70% תמ"ג בשנה וחצי (2021-2020) בתקופת הקורונה, ומשרד האוצר של אביגדור ליברמן הוריד אותו ל־60% תמ"ג. זה לא הפריע לנתניהו ושותפיו הקואליציוניים לטעון ש"המדינה עשירה והאזרחים עניים". כעת ניתן לומר כי הממשלה הנוכחית "תרמה לשוויון": גם הממשלה ענייה וגם האזרחים עניים. החשכ"ל אמנם העיר כי "עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם". אלא שזה מעט מדי ומאוחר מדי.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מבינים כי מי שעומד בראש משרד האוצר הוא פוליטיקאי במצוקה שדורש גם להפסיק את עסקת החטופים, גם להמשיך את המלחמה בעזה תוך כיבוש הרצועה לאורך זמן, גם להוסיף למטרות המלחמה את יו"ש, וגם לקדם את ההפיכה המשטרית ובכך לפגוע באיתנות של ישראל. בנוסף, הוא גם נחוש להמשיך לחלק כספים קואליציוניים, מתנגד לסגור משרדים מיותרים, ונמנע מרפורמות שמעודדות צמיחה ומפחיתות את יוקר המחיה. השורה התחתונה ברורה: מצבה הכלכלי־תקציבי של ישראל "השתפר" אבל הוא עדיין גרוע. ואם סמוטריץ' ימשיך לאחוז בהגה האוצר, אפשר לשכוח מהתאוששות.
