פרשנותרבני אגודת ישראל מקרבים את הקואליציה אל סופה - אבל אף אחד לא מבין למה
פרשנות
רבני אגודת ישראל מקרבים את הקואליציה אל סופה - אבל אף אחד לא מבין למה
האיום של האדמו"ר מגור בהצבעה נגד חוקי התקציב הבליט את החולשה שלו, כשהוא התקשה לאחד סביבו אפילו את המפלגה שלו. התעקשות הרבנים על חוק השתמטות שהקואליציה לא יכולה להעביר עשויה להוביל לפירוק הקואליציה
היום אחר הצהריים נראה היה שלפחות אגודת ישראל החסידית מתאחדת סביב האיום של הבוס של גולדקנופף, האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, להצביע נגד חוק הרווחים הכלואים. אבל העובדה שלקח שעות ארוכות להבטיח את תמיכת המפלגה רק הבליטה כמה האדמו"ר מגור הוא כבר לא באמת המנהיג הרוחני של אגודת ישראל, אלא רק הרב הבכיר ביותר בקואליציה של חסידויות. בסיעה השותפה בדגל התורה לא רק שלא הצטרפו לאיום, אלא התחרו באמירות כמה הם מעודדים את גולדקנופף לפרוש. גם זה מראה את התפוררות הפוליטיקה החרדית.
ועדיין אחרי יום של ידיעות על כך שהבוס של יו"ר ועדת העבודה והרווחה ישראל אייכלר, האדמו"ר מבעלז הרב יששכר דב רוקח, טרם קבע את עמדתו, בסוף הוא החליט ללכת עם האדמו"ר מגור. אייכלר צוטט כמי שאומר בשיחות סגורות: ״לאור התעמרות הממשלה בציבור החרדי, אמרתי בישיבות הסיעה בשבועות האחרונים שצריכים להצביע נגד הממשלה, ולכן מחר אצביע נגד״. זה הציל את גולדקנופף מהתבזות מוחלטת.
גם עוצמה יהודית הצטרפה לאיום של אגודת ישראל על מס הרווחים הכלואים. אבל מרגע שאייכלר, שהוא יו"ר ועדת העבודה והרווחה, מחליט להצביע נגד הממשלה - קיים סיכוי סביר מאוד שהוא מצטרף לאיום של עוצמה יהודית להצביע נגד חוק העלאת דמי הביטוח הלאומי. הוא לא צריך להצביע נגד, הוא יכול פשוט לא להביא את זה להצבעה.
ארבעת המנדטים של אגודת ישראל יחד עם האיומים של עוצמה יהודית יוצרים לקואליציה בעיה קשה, בין היתר משום שהרבנים של אגודת ישראל מבקשים חוק בלתי אפשרי שהקואליציה לא יכולה לספק להם. כיוון שהרבנים חיים במדינה אחרת שבה אין הרוגים, פצועים, נכים, מילואים – הם דורשים את החוק שיכלו לקבל לפני שמדינת ישראל השכנה נכנסה למלחמה שלא נגמרת. שתי המפלגות החרדיות האחרות, דגל התורה וש"ס, מבינות את חוסר ההיתכנות של חוק השתמטות ומעדיפות קואליציית ימין בלי חוק על בחירות.
"אגודת ישראל חשה שהגיעה לפרשת דרכים"
מה מקווים להשיג רבני אגודת ישראל? זו שאלה מצוינת שמעסיקה את המערכת הפוליטית כולה. זה אחד המרכיבים הייחודיים של הפוליטיקה החרדית – מתי הרבנים יחליטו שמשהו הוא כל כך עקרוני שעדיף לבצע התאבדות פוליטית ולא להשלים איתו. כיוון שהרבנים מהמרים על מטרה אבודה, בהחלט יתכן שהם מקרבים את הקואליציה אל סופה.
בטאון אגודת ישראל המודיע הודיע הבוקר בכותרת כי "חברי הכנסת של אגודת ישראל יצביעו נגד המס על רווחים בלתי מחולקים". בכותרת המשנה העיתון הלך הרבה יותר רחוק והסביר ש"בשלב זה בו לא ידועה עדיין הצבעת על התקציב אין מה להצביע בעד מיסוי מסוים". המס על רווחים כלואים הוא אחד המקורות התקציביים החשובים למימון התקציב.
במקביל, עוצמה יהודית מונעת את אישור העלאת דמי הביטוח הלאומי שאף היא מקור תקציבי חשוב. ביחד שתי המפלגות עוצרות 14 מיליארד שקל, 9 מיליארד של חוק הרווחים הכלואים ו־5 של העלאת דמי הביטוח הלאומי.
העיתון מזכיר ש"המפלגות החרדיות גילו לויאליות מוחלטת לגוש הימין. הן אף רשמו במסגרת ממשלת הימין הישגים לא מבוטלים בשיכון ברווחה, בכספים ועוד ואין להן עניין להפיל את הממשלה. אולם את הדבר היקר ביותר ליהדות החרדית הלא הוא מעמדם של לומדי התורה שהקואליציה טרם הסדירה לממרות כל הבקשות, ההבטחות וההתחייבויות". הידיעה מבהירה שחוק הרווחים הכלואים הוא רק פרומו: "חברי הכנסת הבהירו שמעבר לעצם הנושא, הבעיה הגדולה מבחינתם כעת היא שהם אינם יודעים כיצד יצביעו על התקציב". האיום ממשיך: "אגודת ישראל חשה שהיא הגיעה לפרשת דרכים, שאינה מאפשרת עוד להמשיך ולהצביע כרגיל בעד תקציב המדינה".
כצפוי התברר היום שהגורם הבלתי צפוי אצל החרדים בנושא חוק ההשתמטות הוא האדמו"רים של אגודת ישראל. הם שמנעו בקדנציות קודמות העברת חוק השתמטות מלא שהיום החרדים רק יכולים לחלום עליו. הם שמוכנים לסכן עכשיו את ממשלת הימין למרות שהמשמעות של הליכה לבחירות עלולה להיות הקמת ממשלת מרכז שמאל. זאת כשהשותפים החרדים האחרים מבינים שאין לליכוד יכולת להעביר חוק השתמטות בימים אלה. גם הצעת חוק ההשתמטות של ישראל כ"ץ, שלפיה גיוס החרדים יעלה באיטיות ורק ב־2031 היה יעד של 50% מהמחזור החרדי, מעוררת ככל הידוע ביקורת בקרב הרבנים האלה שרוצים חוק השתמטות מסורתי כמו פעם.
השר לענייני ניתוק יצחק גולדקנופף
המייצג המובהק של הניתוק הזה הוא כמובן השר לענייני זחיחות ואטימות יצחק גולדקנופף שמוביל את הקו המאיים על הממשלה כבר חודשים. העמדה של גולדקנופף מבטאת קו שאומר שלא מתביישים בהשתמטות בזמן מלחמה - מתגאים בה. או כפי שהוא היטיב כל כך לבטא בעבר: "מה שייכת ממשלה למלחמה?", "למי רע פה?", "זה שלומד תורה יותר קשה לו מאשר זה שהולך לחזית", "יש חוק ויש משתמטים. כשנחוקק (הם) לא יהיו משתמטים", "אני צריך את חוק הגיוס. שמשרד ההסברה יסביר את זה". וזה רק קובץ התבטאויות חלקי.
את הניתוק של הרבנים מדגימה הקינה בידיעה בהמודיע על הליכוד שלא גומל לשותפיו הנאמנים, כאילו לא היה 7.10 ולא השתנה כלום במצב הביטחוני. אבל אין באיום של הרבנים שום היגיון פוליטי. חלק גדול מהכספים של המוסדות החרדיים מגיע מהכספים הקואליציוניים. אם לא יאושר תקציב, אין כספים קואליציוניים והמוסדות יכנסו למשבר חמור. אין גם שום היגיון מבחינתם לפרק את הממשלה דווקא על נושא חוק ההשתמטות, הנושא הטוב ביותר למרכז־שמאל ללכת עליו לבחירות.
רבני דגל התורה שנשאלו אם להצטרף לאיום הבהירו שאין הוראה חדשה, כלומר ההוראה התקפה היא שיש לעשות כל מה שאפשר כדי להעביר חוק השתמטות. המודיע איים בעבר שלחרדים קיימת אופציה שלישית של התנתקות גם מהימין וגם מהשמאל. הבעיה היא שהאופציה הזו כוללת גם התנתקות מהרבה מאוד תפקידים ומשרות ולפחות בשלב זה נראה שבאגודת ישראל לא ממהרים לממש אותה.
מקור במפלגה האחות דגל התורה צוטט היום כמי שאמר שבמקום להיאבק בחוקי התקציב "יתכבדו שרי אגודת ישראל להודיע על פרישתם מהממשלה כמחאה על אי קידום חוק הגיוס". "אנחנו תומכים שגולדקנופף יפרוש ומגבים אותו בפרישה", אומר מקור אחר בדגל התורה. הפרשן החרדי יעקב ריבלין כתב ש"מתברר שהכלוא האמיתי הוא השר גולדקנופף שנותר לבד במערכה המפתח לכלא שלו הוא בידו: מכתב התפטרות מהממשלה. אבל אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים".
היום בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשאל ח"כ יצחק פינדרוס מדגל התורה על המחיר הכבד שמשלם הציבור הדתי לאומי במלחמה וענה בכנות: "אין לי איך להסתכל להם בעיניים. אבל אני רואה את המחיר שהם משלמים ביציאה מהדת, וזו התשובה לשאלה למה אני לא נמצא שם. זה הבסיס של החינוך החרדי".
זה מה שהציבור הכללי לא מבין. כל המגזרים בישראל מעמידים כרגע את טובת המדינה ושולחים את ילדיהם להגן על הכלל, כולל על החרדים. יש מגזר אחד שמבחינתו יש רק אינטרס אחד שבאמת חשוב וזה השמירה על עצמו – המגזר החרדי. לכן גם עולה שוב ושוב הטיעון המופרך שהצבא צריך לדאוג שמי שנכנס חרדי גם ייצא חרדי, כאילו הוא דואג לזה עם הדתי־לאומי והחילוני. הצבא צריך לספק לחרדים אמצעים לקיים את מצוות הדת שלהם. לאמונה שלהם, כמו כולם, הם צריכים לדאוג לבד. התנאים שהם מערימים כל הזמן לא מיועדים באמת לאפשר גיוס אלא להצדיק את ההשתמטות.