לשון הרע בעידן ChatGPT: האם האחריות היא על המפרסם, והאם ניתן לתבוע את מפעילי הצ'אט?
לשון הרע בעידן ChatGPT: האם האחריות היא על המפרסם, והאם ניתן לתבוע את מפעילי הצ'אט?
הקדמה הטכנולוגית מייצרת לא מעט אתגרים לחוק לשון הרע שנחקק לפני כמעט 60 שנים. לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום לשון הרע מתייחסים עורכי דין מובילים לשורה של סוגיות המעסיקות בימים אלה את אחד מהתחומים היצריים בענף עריכת הדין
חוק לשון הרע אשר עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים אשר עלולים להשפיל ולבזות אותו, "חוגג" השנה את שנת השישים לתיקונו. נכון, במרוצת השנים החוק שונה ותוקן, אך חלק גדול מיסודותיו של החוק נותרו נאמנים למקור, באופן שלא תמיד מותאם לשינוי הקיצוני שהתרחש בעולם ובישראל ב – 60 השנים האחרונות. הדוגמה הבולטת ביותר היא הפערים שנפערו בתחום לשון הרע בעקבות ההאצה הטכנולוגית. האינטרנט, הרשתות החברתיות, ועכשיו גם בינה מלאכותית, מייצרים סוגיות משפטיות משמעותיות בתחום לשון הרע ופעמים רבות לשון החוק לא יכולה לייצר פתרון ברור. היעדר פתרון שכזה משאיר הרבה מקום לפרשנות משפטית, כמו גם לחוסר אחידות בפסיקה, וזה עוד לפני השוני בתפיסות העולם והפסיקות בין שופט לשופט, בין בית משפט לבית משפט.
התפתחות ההיבט המשפטי בתחום לשון הרע "הוליד" את פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום לשון הרע, שיתקיים השנה זו הפעם הראשונה. בכירי עורכי הדין בתחום יפגשו למפגש מיוחד שבו ידברו על הסוגיות הרבות שמעסיקות את הענף בתקופה הזאת. במקביל, כמה בעורכי הדין הבולטים בענף נשאלו והעניקו תשובות לכמה מהסוגיות המרכזיות המעסיקות את עורכי הדין העוסקים בתחום. עורכי הדין התייחסו לסכומי ההוצאות הנפסקים בתביעות לשון הרע ועל האיזון או חוסר האיזון שהם מייצרים בהגשת תביעות נגד אנשים שלכאורה ביצעו עבירת לשון הרע. עורכי הדין הסבירו כיצד ניתן להילחם בתופעה של "תביעות ההשתקה", והסבירו אילו שני נדבכים מרכזיים יש לתקן בחוק איסור לשון הרע בכדי להתאימו לעידן הטכנולוגי הנוכחי. בנוסף עורכי הדין הסכימו כי אדם שפרסם מידע שהינו לשון הרע הוא אחראי על פרסומו, גם אם המידע נמסר לו מ ChatGPT, כאשר השאלה בנוגע לסיכויי תביעות שיוגשו נגד מפעילי הצ'אט עצמו נשארה עדיין פתוחה.
לכתבה התראיינו עו"ד אילן בומבך, שותף מייסד, אילן בומבך ושות׳, עו"ד גיא אופיר, בעלים, גיא אופיר משרד עורכי דין, עו"ד יפעת בן דוד – עמית, שותפה מייסדת במשרד עו"ד בן דוד עמית, עו"ד יורם מושקט, מייסד ושותף בכיר, י.מושקט משרד עורכי דין.
מה דעתך על סכומי ההוצאות הנפסקים בתביעות לשון הרע? האם הסכומים שבית המשפט פוסק לרוב אכן מייצרים איזון ותמריץ להגשת תביעות נגד אנשים שפגעו בשמו הטוב של אדם וביצעו עבירת לשון הרע?
עו"ד יפעת בן דוד – עמית: "באשר לסכומי ההוצאות, איני סבורה שהסכומים אכן משקפים איזון ותמריץ, או לחילופין, הרתעה מפני תביעות סרק. לעיתים ההתייחסות היא כל כך בביטול, תוך ניסיון להסדיר את המחלוקת ולסיים את התיק ללא בחינה אמיתית, ולעיתים אף ללא הבנה לעומק. אני מוצאת שישנם הבדלים מאד משמעותיים בין בתי המשפט בתל אביב לבתי משפט אחרים. בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע בבית המשפט בתל אביב מדובר לרוב באותם השופטים, וזאת לעומת בתי משפט אחרים בהן המציאות שונה, ואז המנעד, הן בפסיקת הפיצויים, אם בכלל, והן מבחינת ההוצאות, יכול להיות לא הגיוני לעיתים".
עו"ד יורם מושקט: "סכומי הפיצויים כיום הינם בתחום הסביר. כל שינוי שיעלה את גובה הפיצויים יפגע בעיקר באמצעי התקשורת האמונים על מסירת מידע וחופש הביטוי. אולם, לגבי רשתות חברתיות שאין בהן מערכת וכל רסן ומדיניות של קבלת תגובות, הרי שלגביהן הייתי ממליץ לעלות את סכום הפיצוי על מנת להרתיע את מה שמכונה "מכונות הרעל" מכל גווני הקשת הפוליטית והחברתית".
עו"ד גיא אופיר: "התמשכות ההליכים המשפטיים, הפיכתם למורכבים יותר בשל הטכנולוגיה, המרשתת והרשתות החברתיות, ייקרו משמעותית את עלות שכה"ט וההוצאות שבעלי דין נדרשים להוציא. אלא שמנגד סכומי ההוצאות ושכה"ט שנפסקים לא גדלו, ואף יש שיאמרו קטנו. בעל דין שהגיש תביעה שהתקבלה, אפילו בחלקה המשמעותי, זכאי שלא להישאר בחסרון כיס, ככל והוציא הוצאות סבירות ולא מוגזמות. בתביעה שייצגנו את עיריית ת"א נ' גוגל, פייסבוק, ו- 3 אחרים, למרות שניתן צו מניעה זמני נגד גוגל, התיק נמשך למעלה מחמש שנים. ברור איפוא, כי מדובר בעלויות שכ"ט משמעותיות".
עו"ד אילן בומבך: "אני סבור שככלל, סכומי ההוצאות הנפסקים הם נמוכים, ורחוקים מלשקף את העלויות הריאליות של תובעים ונתבעים בכל הנוגע להליך השיפוטי כולו. למשל, לאחרונה נדחתה תביעת דיבה של העיתונאי אבנר הופשטיין נגד אתר פוליטקלי קוראת, ערוץ 13 ומנהלו, וכן העיתונאי חיים לוינסון, בסך 360,000 ₪.
בתיק הזה התקיימו ישיבת מהו"ת, גישור שלא צלח, 2 ישיבות קדם משפט, 3 ישיבות הוכחות בהן העידו 13 עדים, ישיבה אחרי דיוני ההוכחות, וכמובן הוגשו סיכומים מלאים בכתב, ואפילו אינני מציף כאן את כל הליטיגציה בתיק זה. בסוף פסק הדין - שניתן מעט לפני חלוף 3 שנים מהגשת התביעה - שמחזיק באופן חריג 55 עמודים, נקבע כך:
"התביעה נדחית במלואה.
אשר להוצאות המשפט – התובע יישא בהוצאות הנתבעות 3-1 בסך של 22,000 ש"ח, בהוצאות הנתבעים 4 ו- 5 בסך של 14,000 ש"ח ובהוצאות הנתבע 6 בסך של 14,000 ש"ח. בקביעת סכום הפיצויים שקלתי את סכום התביעה, היקף התיק והמאמץ שהושקע בניהולו. עוד שקלתי את העובדה כי הנתבעים 6-4 יצגו על ידי אותו משרד עורכי דין, אך פרשות ההגנה לא היו זהות והם נדרשו להגשת ראיות וכתבי טענות נפרדים".
כלומר, לפי פשוטו של מקרא, כב' השופטת עוד סברה כי היא מחמירה עם התובע ומיטיבה עם הנתבעים. אני מביט על הדברים, משתומם ומתקומם. יש כאן חוסר התאמה מוחלט בין העלויות הסבירות של ניהול הליך כזה מזווית הנתבעים. ראינו שההליך נמשך כ-3 שנים. אז התמחור כאן הוא 7,300 ₪ לשנה בהתייחס לנתבעות 103, ו-3,600 ₪ לשנה מצדם של נתבעים 4-5 ונתבע 6? מה בדיוק המחשבה כאן? שיש כאן החזר ריאלי של שכר טרחה? איך יוצא שבעל הדין שיצא מהתביעה וידו על העליונה (ועוד באופן מוחלט כל כך), לא זוכה בשיפוי הולם של הוצאותיו?? אין בלבי דבר על כב' השופטת ואינני מכיר אותה. אך אני מכיר את מצוקת הלקוחות אשר בצדק רב מצפים ומקווים, כי אם הם ניצחו בתביעה או הדפו אותה במלואה, הדבר ישתקף בסופו של דבר בהחזר ההוצאות הריאליות. בשורה התחתונה, יש כאן לצערי תמריץ לתבוע, וגם בסכומים חריגים, כי התובע יידע שבתי המשפט ירחמו עליו אם תביעתו תידחה. הרי הכלל הוא שבהעדר סיבה מוצדקת להפחית מסכום ההוצאות, יש לפסוק לבעל דין שזכה בדינו הוצאות משפט שיבטיחו שלא יצא מבית המשפט בחסרון כיס. לשון אחר, בית המשפט יפסוק לזוכה בדין הוצאות משפט ריאליות בכפוף להיותן סבירות, הכרחיות ומידתיות. עכשיו תביטו בתיק שסקרתי ותבינו את עומק הבעיה ואת מערכת התמריצים הלקוי".
כיצד ניתן לצמצם את תביעות הסרק ו"תביעות ההשתקה" המוגשות בתחום?
עו"ד גיא אופיר: "שופטים מפחדים לדחות על הסף תביעות שאין סיכוי שיתקבלו, ומפחדים להורות לבעל דין להקטין סכום תביעה. כאשר שופט דוחה תביעה על הסף הוא עושה שירות גם לתובע תם הלב. שכן, הוא חוסך לו עלות התדיינות של 3 שנים וחיוב בהוצאות גבוהות יותר בסוף. אילו הייתי שופט, הייתי גם מחייב תובעים שהגישו תביעות בסכומים מוגזמים, להפחית הסכום לערכים ריאליים. זה מסייע לצדדים להתפשר ומטיב לשני הצדדים. לא פעם עורכי הדין נוטעים בראש הלקוח אשליה, שמא יקבל סכום לא ריאלי, וחובתו של השופט לגדוע את זה כבר בקדם המשפט הראשון. רוב המחלוקות בתיקי לשון הרע פחות עובדתיות ויותר משפטיות, ולכן כן יש מקום לתת הכרעות בשלבים מוקדמים, כך שהצדדים יוכלו לשקלל צעדיהם טוב יותר".
עו"ד אילן בומבך: "ראו מענה לכך בתשובתי לשאלה הקודמת: באמצעות מערך תמריצים חדש של הטלת הוצאות משפט".
עו"ד יפעת בן דוד – עמית: "כדי לזהות אם תביעה אשר הוגשה היא "תביעת השתקה" יש לברר בעיקר שלושה מאפיינים מרכזיים (למרות שיכול ויהיו נוספים ואולם אלה המרכזיים): 1. תביעה בקשר לעניין ציבורי 2. תביעה בסכום גבוה במיוחד, 3. פערי כוח גדולים בין הצדדים. בחינת מאפיינים אלה כבר כטענת סף מקדמית, בין אם ביוזמת בית המשפט ובין אם ביוזמת בעל הדין (וראוי שתועלה גם ביוזמת בית המשפט כמו טענת סמכות עניינית, כי לעיתים האדם שנגדו הוגשה התביעה סבוך בסבך הלחץ וההליך, והוא מבין שמדובר בתביעת סרק אך לא יודע שזו המשמעות המשפטית של תביעה כזו). וככל שקיימות ראיות בעניין כבר בשלב המקדמי ממש, ניתן לפצל את הדיון לבחינת שאלה זו והכרעה בה. הסבר מקיף בעניין ניתן בת"א 60893-12-18 אפרצב נ' בן דוד. ההליך החל בחודש דצמבר 2018 והסתיים בפסק דין רק ביום 16.03.21 עם קביעה שהמדובר בתביעת השתקה רק כי העניין לא נבחן מלכתחילה".
עו"ד יורם מושקט: "צמצום תביעות סרק והשתקה יגיע באמצעות הטלת הוצאות משפט גבוהות בסכומים משמעותיים, כך שירתיעו תובעים בסוג תביעות אלה, וזאת בנוסף לפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה".
עידן הבינה המלאכותית: מה הדין לגבי אדם שפרסם מידע אשר נלקח ישירות מ ChatGPT ומתפרש כלשון הרע נגד אדם או חברה. על מי תוטל האחריות במקרה שכזה?
עו"ד אילן בומבך: "ככל שידיעתי מגעת, למפרסם בחוליה האחרונה אין הגנה במצב שבו הוא "הסתמך" על טקסט שנטל ממקום אחר ופרסם אותו בעצמו. השאלה החדשנית יותר היא אם ניתן לתבוע בנוסף את CHATGPT. ראשית, יש לאתר כמובן את האישיות המשפטית שעומדת מאחורי יישום הבינה המלאכותית. אני מעריך שנמצא אותה בקלות. במצב כזה, אותה חברה שמפעילה את היישום תהיה אחראית משפטית (אינני נכנס כאן לסמכות בינלאומית לגבי תביעה של חברה זרה). ניתן להעלות על הדעת מקרים שבהם הבינה המלאכותית המחוללת [generative] מייצרת תוכן לקוי, או שקרי, או ערוך בצורה מגמתית או מטעה, והרבה פעמים הדבר גם ינבע מליקוי בהתאמה השפתית (למשל, הבינה "חושבת" באנגלית ומתרגמת לעברית). יש לזכור שיישומים כאלה נסמכים פעמים רבות על כתבות במרשתת, ומי יערב לנו שהסיכום הזה, שנעשה במהירות הבזק, הוא אמת ויציב? ידוע לי על תביעה המתבררת בימים אלה בג'ורג'יה ארה"ב, בכל הנוגע לטענה של מגיש תכנית רדיו שמרני, אשר טען כי ChatGPT העלה נגדו טענת שווא כי הוא מעל בכספים של ארגון זכויות נשק. הטענה הייתה ש ChatGPT הפיק את הטקסט השקרי וזה מצא את דרכו אצל אדם אחר שנדהם לגלות זאת אודות התובע. יש כאן גם סוגייה של כתב ויתור מן הסוג של "ייזהר המשתמש" תוך אזהרה כי התוכן עלול להיות שגוי, אך ספק בעיניי אם זה מה שיציל את החברות הללו, אשר נכנסו בתנופה גדולה לחיינו".
עו"ד גיא אופיר: "לבתי המשפט עדיין לא ניתנה האפשרות להתייחס להיבטים אלה באופן ישיר, עם זאת ניתן להניח שבמקרה כזה כן תוטל אחריות על אותו אדם, על אף שלקח את אותו מידע מבינה מלאכותית כזו או אחרת. בתי המשפט קבעו שביצוע שיתוף – SHARE ברשת החברתית של אמירה פוגענית, נחשבת כפרסום לעניין לשון הרע, כך שניתן להסיק שגם במקרה זה, שיתוף ו/או העתקה של תוכן פוגעני מתוך מערכת הבינה המלאכותית תהווה הפרה גם כן. אולם, החוק מעניק הקלה בגובה הפיצוי, היכן שזו חזרה על פרסום קודם".
עו"ד יורם מושקט: "האחריות היא על המפרסם. לא ניתן להסתתר מאחורי בינה מלאכותית כמו שלא ניתן להסתתר מאחורי מקור מידע שהתגלה כלא אמין ודיבתי".
עו"ד יפעת בן דוד – עמית: "באשר למידע מ chat GPT או כל מכשיר אחר, האחריות היא רק על האדם שפרסם שהרי כבר ידוע כי יש לבדוק את המידע הניתן, ובסופו של יום, ההחלטה באם לעשות שימוש במידע ואיך מוטלת רק על האדם שפרסם בפועל".
אילו שני נדבכים מרכזיים יש לתקן בחוק איסור לשון הרע בכדי להתאימו לעידן הטכנולוגי הנוכחי?
עו"ד יורם מושקט: "האחד: הגדלת רף הפיצויים על פרסומים דיבתיים ברשתות החברתיות, הגדלה משמעותית בסכום ההוצאות בתביעות סרק ותביעות השתקה והטלת הוצאות לטובת המדינה. בנוסף, חיוב פרסום IP של כל משתמש המפרסם ברשתות החברתיות וברשת האינטרנט, וזאת על מנת למנוע מ"בוטים" ומשתמשים אנונימיים לעשות שימוש לרעה ברשת האינטרנט לצורך פרסום לשון הרע".
עו"ד יפעת בן דוד – עמית: "יש לשנות את עניין החסינות המוחלטת בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע – כתבתי הצעת תיקון חוק בעניין שטרם קודמה אבל נמצאת בתהליך, והעיקר בה הוא שלא ניתן בימינו לתת חסינות מוחלטת על התבטאויות במסגרת ההליכים רק בשל המילים "בקשר לדיון ולצורך אליו" אשר נמחקו מהחוק בשנת 1965, כאשר הדבר מנוצל לרעה באופן משמעותי. כך לדוגמה, כפי שבית המשפט העליון הסביר בפרשת חיר נ' גיל, שעם כל הצער שבדבר לאור לשון החוק ידיו של בית המשפט כבולות. הדבר השני הוא ההבנה בקידומה הטכנולוגית בבתי המשפט - הרבה מבתי המשפט היום מתהדרים בחוסר ההבנה בין "סטורי" ל"פוסט" והמשמעויות מבחינתם הוא שפרסום "באינטרנט" זה פרסום באינטרנט עם החזקות בעניין. כפי שניתנה אבחנה בין תגובה לשיתוף בפסק הדין של כבוד השופט ברק ארז ברע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי ואח', כך צריכה להיות אבחנה והבנה באשר לסטורי לעומת פוסט. ובכלל, צריך שיובן מהי המשמעות של פלטפורמה דיגיטלית. כידוע היא לא נכס אשר ניתן לעקל, כפי שנקבע בפסק הדין בעניין שירן סנדל, שעד להחלטה זו בעניין זה לא מנע מגיא פינס לדוגמה, לפרסם שחשבון אינסטגרם הוא ככל נכס שניתן לעקל..."
עו"ד אילן בומבך: "כאן עשיתי מעשה חביב ו"שאלתי" את יישום הבינה המלאכותית "קלוד", אשר השיב כדלקמן:
ההצעות העיקריות לתיקון החוק כוללות:
- התאמה לעידן הדיגיטלי - הוספת התייחסות ספציפית לפרסומים ברשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות
- הגדרת מעמדן של פלטפורמות אינטרנט כמו פייסבוק וטוויטר - האם הן נחשבות "מפרסם" או "במה טכנית"
- עדכון סעיף ההתיישנות - הארכת תקופת ההתיישנות בשל הנצחיות של תכנים דיגיטליים
- הוספת התייחסות לבינה מלאכותית - הגדרת אחריות משפטית במקרים של הפצת לשון הרע באמצעות כלי AI
- הרחבת ההגנות בחוק - התאמתן למציאות התקשורתית העכשווית
- עדכון גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק - התאמתו למציאות הכלכלית הנוכחית".
עו"ד גיא אופיר: "לטעמי, על ישראל להקים בית משפט לדיני אינטרנט אשר יאוכלס בשופטים מקצועיים עם הבנה טכנולוגית בתחום, והכרה של הטכנולוגיה המתפתחת, בדיוק כפי שהוקמה המחלקה הכלכלית בבהמ"ש המחוזי המאפשרת מקצוענות של שופטים.
כיום, לא פעם לשופטים יש קושי לעקוב אחר הטכנולוגיה והטרנד, ואנו נדרשים להכריע התיקים על בסיס חוות דעת מומחים, כאשר השופט בוחר בצורה לא מיטבית איזה מומחה הוא מעדיף, מבלי באמת להבין את הסוגיה הטכנולוגית.
כך גם נדרשת חקיקה שתסדיר את המותר והאסור בפרסום ביקורת באינטרנט. משרדנו ייצג בתביעת לשון הרע את נ' דרוקר בתביעה כנגד הצל (יואב אליאסי) ובאופן תקדימי קבע בית המשפט המחוזי ואח"כ העליון, כי משפיעני רשת נושאים באחריות מיוחדת, ונקבע שהצל שידל עוקביו לפרסם לשון הרע. באופן דומה, בקובלנה פלילית פרטית בו משרדנו מייצג את סמיון גרפמן נ' מישל טרוני, בהכרעת הדין שנינתה לפני מספר שבועות, הרשיע בית המשפט את מישל טרוני באיומים ברשת החברתית וקבע כי על משפיען רשת להיזהר שמא מי מעשרות אלפי עוקביו, הרוצה באהדת המשפיען, יוציא לפועל את האיום. בית המשפט הבהיר כי למשפיען הרשת יש "נשק" ועליו להיזהר עימו".
d&b – לדעת להחליט
