החוק לחשיפת טרולים – צעד נדרש אך לא מספק
החוק לחשיפת טרולים – צעד נדרש אך לא מספק
היכולת להסתתר מאחורי אנונימיות הפכה לכלי בידי גורמים המפיצים מידע פוגעני ושקרי, הפוגע בשמם הטוב של אנשים ללא יכולת להתגונן או לתבוע את עלבונם. הצעת החוק שאושרה לאחרונה בוועדת השרים לחקיקה, המאפשרת לחשוף את זהותם של גולשים אנונימיים שפרסמו לשון הרע ברשת, מהווה צעד חשוב, אך לא מספק, בהתמודדות עם אותם "טרולים" מקוונים.
הצעת החוק קובעת מנגנון שבמסגרתו יוכל אדם, הטוען כי תוכן שפורסם ברשת מהווה לשון הרע, לפנות לבית המשפט ולבקש לחשוף את זהותו של המפרסם האנונימי. על פי ההצעה, יש לבצע פנייה מוקדמת לספקית האינטרנט או הפלטפורמה בה נעשו הפרסומים, אשר תפנה בתורה אל המפרסם בבקשה לקבל את הסכמתו למסור את פרטיו. אם המפרסם מסרב או לא מגיב, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט, אשר יוכל להורות על מסירת המידע על המפרסם אם השתכנע שהבקשה הוגשה בתום לב ושקיים חשש ממשי שהפרסום אכן מהווה לשון הרע.
האיזון בין חופש הביטוי והזכות לפרטיות של המפרסם לבין הצורך להגן על הנפגע מפרסום המנוגד לחוק הוא עדין ומורכב. מצד אחד, האנונימיות ברשת מאפשרת חופש ביטוי ומעודדת שיח פתוח. מצד שני, היא עלולה לשמש מחסה למי שמפיצים תכנים זדוניים שגורמים נזק משמעותי, באופן שכיום מותיר את הנפגעים ללא מענה הולם לפגיעה שנגרמה להם. בהקשר הזה, הצעת החוק מציעה מנגנון שנועד ליצור איזון בין זכויות המפרסמים וזכויות מושאי הפרסום.
יחד עם זאת, הצעת החוק מתמודדת רק באופן חלקי עם התופעה של פרסומים פוגעניים ברשת בכך שהיא מוגבלת רק לפרסומים שהם בגדר לשון הרע, ומותירה פגיעות אחרות ללא מענה. כך למשל, ההצעה לא תאפשר לחשוף את פרטיו של מי שמפרסם תחת פרופיל אנונימי תמונות אינטימיות של אדם ללא הסכמתו. מעבר לכך, היא אינה מאפשרת הפעלה של המנגנון לחשיפה של זהותו של מי שמשתמש בפרופיל בדוי כדי לאיים על אדם או להטרידו, וגם אינה מאפשרת לאדם להפעיל את המנגנון כנגד מי שמתחזה לו ופונה בשמו לאחרים. בכך, הצעת החוק מותירה נפגעים במקרים כאלה מחוסרי יכולת לקבל סעד משפטי אפקטיבי.
כמו כן, לאור ההתרחבות המשמעותית בשנים האחרונות של השימוש בפרופילים אוטומטיים (בוטים) להפצת פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, נכון להוסיף להצעת החוק מנגנונים להתמודדות גם עם תופעה זו. בוטים, המופעלים לעיתים קרובות על ידי גורמים אנונימיים, משמשים להפצת לשון הרע, חדשות כזב ותכנים פוגעניים באופן נרחב ומהיר, תוך שימוש בכוחם לייצר מסה של תגובות או פרסומים. לעניין זה, ניתן למשל לשלב בהצעת החוק מנגנון שיחייב רשתות חברתיות לזהות ולסמן פרסומים שנעשו על ידי בוטים, בפרט כאשר מדובר בפרסומים פוגעניים. בנוסף, יש להוסיף מנגנון שיאפשר לחשוף את זהות מפעיל הבוט, בדומה לחשיפת זהות משתמש אנונימי אנושי.
לסיכום, הצעת החוק היא צעד נכון, אך לא מספק, בהתמודדות עם התופעה הנרחבת של הפצה אנונימית של פרסומים פוגעניים ברשת. יש להרחיב אותה כך שתספק מענה לאתגרי השעה בתחום זה, הן מבחינת התכנים המופצים והן מבחינת האמצעים הטכנולוגיים שבהם עושים שימוש הפוגעים. בכך תוכל ההצעה לקדם סביבה אינטרנטית בטוחה והוגנת יותר עבור הגולשים, בצד הגברת המאבק ב"טרולים" המקוונים ומיגורם מרחבי הרשת.
עו"ד אסף הראל הוא שותף ומוביל תחום הסייבר והפרטיות במשרד גורניצקי GNY
