פריון והצבת יעדים לעומת זמינות בנייד ושעות עבודה אינסופיות
ארגונים ומעסיקים רבים מחזיקים בתפיסות מיושנות הלקוחות משוק עבודה המשעבד עצמו לדעת ואינן תורמות להצלחת החברה ובמיוחד ליעילותו המקצועית של העובד
טיפוס של 'תשע עד חמש', מי מאיתנו לא נתקל בביטוי שהפך במרוצת השנים לשם קוד לא מחמיא במיוחד לעובד הממעט להשקיע את כל מרצו בעבודתו וכנראה גם שמחשבותיו מתמקדות לעיתים על הרגע בו יחתים כרטיס ויעזוב את מקום עבודתו להמשך סדר יומו.
הביטוי הנ"ל מתכתב באופן הדוק עם התפיסה השכיחה בישראל כי עובד טוב ופרודוקטיבי יותר כאשר הוא מקדיש ומשקיע מספר רב של שעות במקום העבודה, מעבר למקובל או הקבוע בחוק.
כשצוללים למספרים מגלים ששעות העבודה הממוצעות בשבוע ובשנה בישראל גבוהות בכ-9% לעומת רוב המדינות ב-OECD, כשבישראל עובדים בממוצע 40.6 שעות בשבוע, לעומת 37.3
מחקרים רבים נכתבים על הקשר בין פריון העובד למספר שעות העבודה שלו. אחד המקיפים שבהם פורסם לפני כשנתיים ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת וטען שהיעילות פוחתת ככל שעולה היקף העבודה, בגין שחיקה ועייפות. במילים פשוטות, במדינות בהן פריון העבודה גבוה, המועסקים עובדים פחות ומעדיפים יותר פנאי. יתרה מכך, מחקרים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות מגלים לנו כי הגורם החשוב ביותר עבור מועמדים בבחירת מקום העבודה הוא השכר, ואחריו - איזון בין עבודה לחיים הפרטיים. כן קראתם נכון, אותו איזון חשוב לרוב יותר מהתפתחות מקצועית. איזון המאפשר לכל אחד מאיתנו לפתח תחביבים אישיים, לגלות עולמות חדשים ובעיקר להשקיע בזמן איכות שאינו נוגע לעבודתו השוטפת.
טשטוש הגבול בין שעות העבודה במקום העבודה לבין שעות המנוחה, גבול שתכליתו בשמירה על רווחת ובריאות העובד עלול להוביל לפגיעה במרחב הפרטי שלו תוך ציפייה פסולה מצד המעסיק כי על העובד להיות זמין למעסיק בכל עת, בין היתר באמצעות המכשיר הנייד וקבוצות הוואטסאפ השונות. הודעות המתקבלות בכל שעות היממה, כולל שעות הערב המאוחרות, סופי שבוע ואפילו חגים יכולים להוות מטרד משמעותי ולפגוע באיכות החיים של העובדים. כאשר קבוצה כוללת חברים רבים, כל הודעה שנשלחת נחשפת לעיני רבים, מה שמגביל את חופש הביטוי ואת תחושת הפרטיות של המשתתפים. בנוסף, ישנם מקרים בהם עובדים מרגישים מחויבים להגיב או להשתתף בשיחות גם כאשר אין להם עניין אמיתי בכך, רק כדי לא להיתפס כלא מעורבים.
אחת הקריאות הפופולריות של עובדים כאשר החלו ההתאגדויות הראשונות ברחבי אירופה וארה"ב לפני 150 שנים הייתה : "8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי ו-8 שעות שינה". אז נכון, אנחנו נמצאים היום בעידן שונה ובשוק עבודה דינמי וטכנולוגי הרבה יותר, אך נפש האדם נשארה זהה. האיזון בין ניהול חיים אישיים ומשפחתיים לבין שגרת העבודה השוטפת היה נכון במאה ה 19 ורלוונטי גם במאה ה 21.
הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולזנוח תפיסות מיושנות ולא רלוונטיות למשק מודרני וגלובלי. הגיע הזמן שנלמד להעריך פריון והצבת יעדים ולא רק נוכחות, שעות נוספות או זמינות בנייד ומענה בקבוצות וואטסאפ. הגיע הזמן לנטוש את הרעיון שעובד שנשאר יותר שעות בעבודה הוא עובד טוב יותר, או בקיצור- מותר ואף רצוי לסגור את המחשב בשעה 17:00 וללכת הביתה ללא הפרעות מהמכשיר הנייד.
דודו דהן הוא ראש צוות מערכות הפעלה MF ויו"ר ועד עובדי מתף מקבוצת הבינלאומי
