ישראל כ"ץ מבשל חוק שיאפשר לחרדים להשתמט מהצבא בחסות הממשלה
ישראל כ"ץ מבשל חוק שיאפשר לחרדים להשתמט מהצבא בחסות הממשלה
שר הביטחון, שאמור לדאוג לאינטרסים של מערכת הביטחון המשוועת לחיילים, מקדם חוק השתמטות שלא יכלול יעדי גיוס לחרדים בכל שנה. על פי ההצעה, הכנסת תקבע שיש לגייס חרדים והממשלה תחליט בכל שנה על הכמות הנדרשת. בנוסף כ"ץ דוחף להטלת סנקציות על בסיס עמידה קהילתית ביעדים ולא השתמטות אישית בניגוד לעמדת משרד האוצר והייעוץ המשפטי. התוצאה הצפויה: חוק השתמטות מלא שלא נותן מענה לצורכי הצבא, לא מוריד את העומס מהמילואימניקים ומותיר את אי־השוויון בחובת הגיוס על כנו. אם החוק יעבור במתכונת זו, הוא צפוי להיפסל בבג"ץ
שר הביטחון ישראל כ"ץ מתכוון שיעדי הגיוס של החרדים לא ייכתבו בחוק ההשתמטות אלא יהיו גמישים ויתקבלו בהחלטת ממשלה. כך נמסר בישיבה שבה עיקרי הצעת החוק הוצגו לבכירי משרד המשפטים והאוצר. אנשי האוצר ומשרד המשפטים מתחו ביקורת קשה על הכוונה ליצור מושג של סנקציות קהילתיות בטענה שהוא לא קיים במשפט.
הדברים נאמרו בישיבה מקוונת שנערכה ביום שני אחר הצהריים בראשות המשנים ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון ואביטל סומפולינסקי. הישיבה התקיימה כדי שאנשי היועמ"שית יקבלו את המצע העובדתי לגיבוש עמדתם. השתתפו בה נציגים רבים ממשרדי ממשלה שונים.
2 צפייה בגלריה
שר הביטחון ישראל כ"ץ. בתחילה אסר על נציגי צה"ל להשתתף בדיון על גיוס חרדים. למעלה: הפגנה של צעירים חרדים נגד גיוס לצה"ל
(צילום: שלו שלום)
הישיבה נפתחה באירוע צורם במיוחד כאשר כ"ץ אסר תחילה על נציגי צה"ל להשתתף ואפשר את הצטרפותם רק במהלך הפגישה. זאת לאור העמדה הלעומתית של צה"ל לחוק ההשתמטות שלו. לאחר שהורשו להצטרף, חזרו נציגי צה"ל על עמדתם שבשנת הגיוס 2025 צה"ל יוכל לגייס 6,700 חרדים ולא 4,800, כפי שהיתה עמדת צה"ל בעבר, ומ־2026 יוכל לגייס את כל המחזור החרדי (14 אלף, נכון להיום). לדברי נציגי הצבא, על מנת לגייס חרדים יש צורך שיהיו סנקציות אישיות משמעותיות נגד המשתמטים.
עמדה זו תקשה מאוד על גיבוש חוק השתמטות, כפי שמתכוון שר הביטחון. זאת, משום שיו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, המצפה לחוק שיביא לגיוס משמעותי של חרדים, ותומכיו בליכוד ובציונות הדתית, מייחסים חשיבות רבה לעמדה המקצועית של הצבא. כך גם בית המשפט העליון.
רוב הדיון עסק בכוונה לקבוע סנקציות קהילתיות על אי עמידה ביעדי הגיוס. נציגי האוצר ומשרד המשפטים תקפו עמדה זו בחריפות ואמרו שאין במשפט הישראלי מושג שנקרא סנקציות קהילתיות
בדיון בבג"ץ לפני מספר חודשים השופט נועם סולברג הביע אכזבה מעמדת הצבא שהוא יכול לגייס רק 4,800 חרדים ב־2024 וב־2025, עמדה שהשתנתה עכשיו. כעת, כשצה"ל אומר שהוא יכול לגייס את כל המחזור החרדי ב־2026 יהיה קשה עד בלתי אפשרי להסביר לבג"ץ למה לא קובעים יעדי גיוס ששואפים לכך.
בישיבה הציגה היועצת המשפטית של משרד הביטחון הילה ארליך עמר את עיקרי חוק ההשתמטות המתוכנן: גיוס של 4,800 חרדים בלבד בשנת הגיוס הנוכחית ובשנה הבאה, כשהמטרה היא להגיע ל־50% מהמחזור (8,500 צעירים חרדים) בלבד בשנת הגיוס 2031. כל זאת כדי לאפשר את חידוש הסדר "תורתו אומנותו" ומעמד דחיית השירות לתלמידי ישיבות. כלומר, להותיר על כנו את המצב הבעייתי שבו לימודים בישיבה מגינים על התלמיד מגיוס.
שנת גיוס מתחילה ביולי ומסתיימת ביוני כך שאנחנו באמצע שנת הגיוס 2024. עד סוף אוקטובר גויסו 900 חרדים בלבד כך שהסיכויים לעמוד ביעד של 4,800 נראים אפסיים. עד כמה שהדבר נראה תמוה, נציגי החרדים בדיונים מנהלים משא ומתן על יעדים שאין להם שום כוונה לסייע בהגשמתם. להיפך, צפוי שמרגע שיעבור החוק תעשה ההנהגה החרדית כל שביכולתה להכשיל אותו ולסייע למי שירצה להשתמט. זאת, בהנחה שלאחר שהמלחמה תסתיים, ניתן יהיה לשנות את חוק ההשתמטות ולבטל, לרכך או לדחות את הסנקציות שייקבעו בו.
המשתתפים בישיבה הופתעו לגלות שלמשרד הביטחון אין כוונה לקבוע בחוק את יעדי הגיוס לשנים 2026 עד 2030, אלא להיענות לדרישת החרדים ולהעביר לממשלה את קביעת היעדים. התוצאה היא שייתכן שהיעדים לא ישתנו משנה לשנה או שיעלו בצורה מזערית.
מי יקבע את יעדי הגיוס?
השאלה מי קובע את יעדי הגיוס – הכנסת או הממשלה – נחשבת לאחד המבחנים החשובים לשאלה האם מדובר בחוק גיוס או בחוק השתמטות. הנכונות שהממשלה תקבע את היעדים, ולא הכנסת, היא למעשה כניעה לדרישות החרדים. אם זו ההחלטה שתתקבל היא תקל מאוד על הוצאת צו ביניים של בג"ץ נגד יישום החוק מייד לאחר שיעבור. נראה שנציגי החרדים במשא ומתן עם כ"ץ מוטרדים יותר מגיבוש חוק שיעבור את מבחן הרבנים שלהם מאשר חוק שיתקבל על ידי בג"ץ.
רוב הדיון, שהתנהל בטונים רמים מאוד, עסק בכוונה לקבוע סנקציות קהילתיות ולא אישיות. כלומר, לשלול תקציבים כמו הפחתת תקציב הישיבות בהתאם לאי עמידה ביעדים. אנשי האוצר ומשרד המשפטים תקפו עמדה זו בחריפות ואמרו שאין במשפט הישראלי מושג של סנקציות קהילתיות. בפועל ברור שלסנקציות קהילתיות, להבדיל מסנקציות אישיות, תהיה השפעה מוגבלת מפני שכל תלמיד ישיבה יוכל להניח שאחרים יתגייסו ולא הוא. בנוסף, ברגע שמתנים את הסנקציות בעמידה ביעדים ולא בגיוס של הפרט דוחים אותן בשנתיים לפחות. סנקציות אישיות אפשר להטיל מהרגע שהפרט קיבל צו ולא התייצב.
משרד האוצר הציג בדיון את המסמך שלו שהוכן לקראת הישיבה ומבוסס על חובת גיוס לכולם, חוץ ממכסת עילויים ועל שלילת כל הטבה כלכלית מתלמידי ישיבות שלא יתגייסו. לתוכנית שלושה מרכיבים: כל הצעירים החרדים להוציא מכסת עילויים יהיו חייבים בגיוס, כלומר מעבר מיעדים לא מחייבים של מתגייסים למכסות של תלמידי ישיבה. האחריות לגיוס תהיה אישית והסנקציות הכלכליות יהיו אישיות. זאת לעומת הצעת כ"ץ להטיל סנקציות על תקציב הישיבות בעוד כמה שנים. מאחר שיש צורך בגיוס מיידי הסנקציות יהיו מיידיות.
ועוד עיקרון שחשוב מאוד לאוצר: יבוטל גיל הפטור שעד אליו לצעיר החרדי אסור לעבוד. הסידור החדש אמור להיות כזה שיאפשר לגבר חרדי לעבוד כאוות נפשו אבל אם הוא לא יתגייס הוא יאבד את כל ההטבות הכלכליות מהמדינה.
בצה"ל אומרים כי יוכלו לגייס 6,700 חרדים בשנה הבאה, ומ־2026 את כל המחזור החרדי – 14 אלף צעירים. לשם כך יש צורך בקביעת סנקציות אישיות משמעותיות נגד המשתמטים מגיוס
כל ההטבות שהאוצר מציע לשלול מתאפיינות בכך שהן קשורות ללימודים בישיבה, להקמת משפחה או לילדים בגיל צעיר. במילים אחרות, אלו הטבות שרלבנטיות לאנשים צעירים שהם מועמדים לשירות צבאי. המרכזית בהן היא שלילת ההנחה במעונות יום שעומדת על 1,300–2,300 שקל לחודש לכל ילד של אברך. כמו כן מציע האוצר לשלול את קצבת האברך שעומדת על 850 שקל לחודש ואת ההנחה לתלמיד ישיבה בביטוח הלאומי, בארנונה ובצהרונים. ההטבה הגדולה ביותר שהאוצר מציע לשלול היא הזכות להשתתף בתוכנית מחיר מטרה שמקנה הטבה ממוצעת של חצי מיליון שקל ברכישת דירה. בחישוב לעשר שנים מדובר בהטבה של 4,200 שקל בחודש.
עוד חצי מיליארד שקל לישיבות ומקוואות
האטימות שמאפיינת את הדיונים על הנצחת ההשתמטות מאפיינת גם את ההצעה שהגיש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחלק מחדש ברגע האחרון את עודפי הכספים הקואליציוניים כדי להספיק להשתמש בכספים שלא נוצלו. זאת, למרות הגירעון התקציבי הענק שמחייב להפנות עודפים למימון המלחמה. ההצעה מחלקת מחדש כספים הקואליציוניים בהיקף של כמעט חצי מיליארד שקל (473 מיליון שקל).
הקואליציה עדיין מסתירה את חלוקת הכספים הקואליציוניים הצפויה ב־2025 אף שלא ויתרה על הכוונה להקצות 5.4 מיליארד שקל למטרות קואליציוניות מגזריות. בינתיים היא פועלת לנצל כל אגורה מהכספים הקואליציוניים של 2024.
כך, תקציב מבני הדת של המשרד לשירותי דת יגדל מ־70 מיליון שקל ל־90 מיליון. הסעיף כבר גדל פעם אחת השנה מ־50 מיליון שקל ל־70 מיליון, כך שבעצם ההעלאה הצפויה שלו ל־90 מיליון היא תוספת של 80%. הכסף מיועד לבנייה ושיפוצים של מקוואות ובתי כנסת ובפעול לחיזוק תשתיות השטח של ש"ס.
תקציב הפנימיות התורניות של משרד הרווחה שהוא קופה ב' של תקציב הישיבות הקטנות (ישיבות חרדיות לגילאי תיכון) יגדל מ־39 מיליון שקל ל־53 מיליון שקל. תקציב הפנימיות התורניות משמש למימון תלמידים בפנימיות של ישיבות שלא מקבלים מימון מתקציב הפנימיות לילדים בסיכון. יגדלו גם שני סעיפי תרבות תורנית שנחשבים חשובים מאוד למפלגת הציונות דתית.
לעומת זאת, סעיף הנוער בסיכון של החברה למתנ"סים יקוצץ ב־5 מיליון שקל ובתקציב לפעולות לסיוע לנוער בסיכון יקטן ב־4 מיליון שקל. כמו כן יבוטלו 19 מיליון שקל שיועדו לרשת בני יוסף של ש"ס וכנראה נתקעו בגלל בעיות משפטיות.
