לאשר תגמולים לנושאי משרה בכירה – מבלי להסתבך
אישור תגמולים לנושאי משרה בכירה באסיפות כלליות הוא נושא רגיש וטעון, המשלב בין שיקולים עסקיים, משפטיים וציבוריים. מאז כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות, התשע"ב–2012, חברות ציבוריות נדרשות לעמוד בסטנדרטים מחמירים בכל הנוגע לאישור מדיניות תגמול ותגמולים ספציפיים למנהלים בכירים. הרגולציה בישראל בהקשר זה היא מהמחמירות בעולם, אם לא המחמירה מכולן. זה תהליך מורכב שאפשר לנווט אותו בצורה חלקה.
בעלי מניות, ובמיוחד גופים מוסדיים, ממלאים תפקיד מרכזי באישור מדיניות תגמול ותגמולים. חשוב לנהל דיאלוג מוקדם עם בעלי מניות משמעותיים ויועצי פרוקסי ולהסביר את ההיגיון העסקי מאחורי ההצעות. שקיפות ותקשורת פתוחה רותמים את בעלי המניות ומפחיתים התנגדויות. כדאי לקחת בחשבון שהקשב של גופים מוסדיים לא תמיד גבוה, ולכן מומלץ להגיע לשיחות עמם ממוקדים ומוכנים – אין מקום לתהיות ולשיחות פתוחות, ועדיף להגיע מגובשים עם חבילת התגמול אותה החברה מעוניינת לאשר. בטרם קיום המגעים עם המוסדיים, נדרש להכיר היטב את מדיניות ההצבעות שלהם ואופן הצבעתם במקרים אחרונים דומים. בנוסף, כדאי להתכונן מראש לסוגיות רגישות, להיות ערוכים עם הסברים ונימוקים, וכן להכין חלופות למשא-ומתן. במקרים מסוימים, מומלץ להעביר למוסדיים גם התייחסות כתובה. אופן קיום המגעים הללו כפוף לרגולציה ולאיסורים על מסירת מידע פנים – ונדרש להכיר היטב את הכללים הרלבנטיים.
אחד הכלים החשובים ביותר לביסוס תגמול הוגן וסביר הוא שימוש בבסיס נתונים השוואתי (בנצ'מארק Benchmark). על החברה לאסוף נתונים עדכניים על רמות התגמול המקובלות בחברות דומות בענף, תוך התחשבות בגודל החברה, היקף פעילותה, ומאפיינים נוספים. נתונים אלו מסייעים להצדיק את התגמול המוצע, הן בפני בעלי המניות והן בפני הציבור. אם החברה מציעה תגמול גבוה מהממוצע בענף, עליה להציג נימוקים ברורים לכך, כגון ביצועים יוצאי דופן של המנהל, תרומתו הישירה לצמיחה העסקית, או הצורך לשמר אותו בתחרות מול חברות אחרות. לצורך הכנת הסקר מומלץ להסתייע בגורם מומחה בלתי תלוי – כגון יועצים כלכליים, רואי חשבון או עורכי דין. שימוש בבנצ'מארק מחזק את אמינות ההצעה, ומפחית את הסיכון להתנגדויות מצד בעלי מניות וגופים מוסדיים.
מעורבות של יועצים משפטיים וכלכליים היא קריטית. יועצים אלו יכולים לסייע בהכנת חוות דעת מקצועיות, ניתוח השוק, ובחינת סבירות התגמול המוצע. יש להם ניסיון נצבר בעבודה מול הגופים המוסדיים ומול יועצי הפרוקסי, וקבלת עצות טובות מהם בתהליך תמנע מהמורות אפשריות.
התנגדויות רבות שחברות נתקלות בהן נובעות מכך שמנגנונים למתן מענקים ותגמולים הוניים, אינם ברורים דיים או שאינם מהווים תמריץ ראוי למנהלים. כדי להפחית חשש להתנגדויות, מומלץ להשתמש במנגנונים וביעדים פשוטים וברורים, הן במדיניות התגמול והן במסגרת אישור התגמולים. לגבי מענקים שנתיים – מומלץ להגדיר מהם היעדים המדידים לצורך גיבוש הזכאות למענק, ולהשתמש ביעדים מקובלים בענף ואשר ניתנים לכימות ברור (כך למשל, בענף הנדל"ן המניב מקובל להשתמש ביעדים כגון NOI ו-FFO; ובענפים פיננסיים ניתן להשתמש ביעדים כמו תשואה על ההון). לגבי תגמול הוני – מומלץ להשתמש בסוגי תגמול מקובלים כגון אופציות או יחידות מניה חסומות; וכן לקבוע מנגנוני הקצאה, תמחור ומימוש מקובלים בשוק שכן בהקשר זה כל סטיה מהסטנדרט הנהוג עלולה להיתקל בהתנגדויות.
במציאות של היום, תגמולים גבוהים למנהלים בכירים זוכים לתהודה תקשורתית ולעתים לביקורת ציבורית. יש להקפיד על איזון בין הצורך לתגמל מנהלים בכירים לבין שמירה על תדמית ציבורית חיובית. שקיפות, הוגנות והצגת ערך מוסף לחברה הם המפתח. לסיכום, אישור תגמולים לנושאי משרה בכירה הוא תהליך מורכב, אך ניהול נכון, שקיפות ועמידה בדרישות הדין יקטינו את הסיכוי לטעויות ויבטיחו תוצאה מיטבית לחברה ולבעלי מניותיה.
עו"ד יונתן חיימי ארנרייך הוא שותף, מחלקת שוק ההון וניירות ערך, משרד EBN -ארדינסט, בן נתן, טולידאנו
