בלעדי
האוצר פועל להוצאת שברון מתמר או מלווייתן
משרד המשפטים ורשות התחרות נוטים לתמוך בהוצאת שברון מתפעול אחד המאגרים כדי להגביר את התחרות, אך משרד האנרגיה מתנגד. החברה האמריקאית מפעילה את לוויתן ומחזיקה בו 40% ומפעילה את תמר ומחזיקה בו 25% — וכך מתפעלת כ־90% מעתודות הגז. העלות לציבור מאי־התחרות בענף: 45 מיליארד שקל עד 2040
שנה מאז שהחלה את פעילותה, הוועדה הבין־משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי (ועדת דיין) טרם פירסמה את דוח הביניים הכולל את המלצותיה ומסקנותיה הראשוניות. הסיבה לעיכוב בפרסום דוח הביניים היא אי־הסכמה בין חברי הוועדה בכמה סוגיות, המרכזית בהן היא הוצאת שברון מהפעלת אחד ממאגרי הגז שבחופי ישראל.
בעוד שבאוצר דוחפים להכניס את ההמלצה למסקנות הוועדה, במשרד האנרגיה מתנגדים לכך כעת. לכלכליסט נודע כי גופים אחרים בוועדה, למשל משרד המשפטים ורשות התחרות, נוטים לאמץ את גישת האוצר, אך לא מדובר באישור סופי של ההמלצות. הוועדה, שבראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין וכוללת נציגים מרשות התחרות והאוצר, בנק ישראל (משקיף), המועצה הלאומית לכלכלה ועוד, אמורה לבחון כמה סוגיות בשוק הגז — בהן מדיניות היצוא ממאגרים חדשים וסוגיות התחרות.
בישראל פועלים שלושה מאגרי גז טבעי: תמר המכיל כ־300 BCM, בו מחזיקה שברון, מפעילת המאגר, 25%. לוויתן, המכיל כ־600 BCM, שגם בו שברון היא המפעילה ומחזיקה 40%. המאגר השלישי, כריש, מכיל כ־100 BCM ומוחזק ומופעל על ידי אנרג'יאן. מכאן ששברון מפעילה כמעט 90% מעתודות הגז של ישראל, מה שמקנה לה כוח משמעותי בשוק הגז הטבעי בישראל.
מחסור בתחרות במשק הגז הטבעי עלול לעלות מיליארדים לציבור בישראל. בכנס של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שנערך בינואר בהרצליה הציג סגן הממונה על התקציבים באוצר איליה כץ הערכה שמחסור בתחרות בשוק הגז הישראלי יעלה לציבור עד 45 מיליארד שקל עד 2040. לפי הנתונים שהציג כץ בכנס, המחיר הנוכחי של יחידת חום (MMBTU) בישראל הוא 4.57 דולר. החשש הוא שללא תחרות, המחיר יכול לעלות ב־2 דולר נוספים ליחידת חום — שבהתאם לתחזית הצריכה, עלול להתגלגל לאותם 45 מיליארד שקל לציבור, כמחציתם ייגבו על ידי המדינה כמסים.
הפתרון להוציא את שברון כחברה המפעילה באחד המאגרים כבר הוצע בעבר, אם כי לא באופן רשמי. בכנס שנערך בדצמבר לרגל 30 שנה לרשות התחרות בירושלים אמר דיוויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים: "הממשלה צריכה לעשות הכל כדי להילחם ביוקר המחיה הזה (מחירי הגז הטבעי, עא"מ) שמשפיע משמעותית על יוקר החשמל. יכול להיות שעכשיו הבשילה השעה לתקן את הבעיה. להוציא את שברון מתמר ולהכניס מפעיל חדש, או להכניס את אנרג'יאן כך שתפעיל גם את תמר וגם את כריש־תנין או לפחות להפריד בין גז תמר שמיועד לחו"ל לבין הגז שמיועד לישראל ־ שלא יהיה בידי שברון."
סוגיה תחרותית נוספת בתחום הגז הטבעי הוא המכר המשותף. בכריש יש חברה אחת המחזיקה את המאגר ומפעילה אותו, אך בתמר ובלוויתן שורה של חברות מחזיקות בהם. למרות זאת, שני המאגרים קיבלו בעבר פטור מרשות התחרות, המאפשר לכל מאגר למכור גז טבעי כמקשה אחת ולא לכל בעלת אחזקות במאגר בהתאם לחלקה בו. בתמר, פטור המכר המשותף התקבל ב־2006 לכל אורך חיי המאגר. בלוויתן הפטור תקף עד 2030, כשביטולו יכול לעודד תחרות בשוק במידה מסוימת . בכנס רשות התחרות שנערך בדצמבר בירושלים אמרה הממונה על התחרות מיכל כהן: "רשות התחרות תבחן השנה את כל ההסכמים למכירת גז. אנחנו מתכוונים ליזום בדיקה של מצב החוזים של כל המאגרים, וככל שיש צורך נדרוש תיקונים שיבטיחו משק תחרותי, משוכלל ויעיל ככל הניתן".
דוגמא למחסור הצפוי בגז טבעי, או לפחות לחשש להתייקרות, ניתן לראות כיום במשא ומתן שמקיימת חברת החשמל מול מאגר תמר לרכישת גז טבעי. מאגר תמר הוא ספק הגז הטבעי המרכזי לחברת החשמל. לפי ההסכם בין הצדדים, בתקופה זו נפתח המחיר שבו נמכר הגז למשא ומתן, והוא יכול לנוע עד 10% למעלה או למטה. במכתב ששלח היועץ המשפטי של החברה עו"ד גרשון ברקוביץ' למנכ"ל משרד האנרגיה הזהיר ברקוביץ': "אין בידי השותפות כמות מספקת לשם התחייבות מסוג זה (פתיחת המחיר, עא"מ) בשל מחויבותה למכור את כמויות הגז הנוספות ללקוח אחר. בנסיבות אלה, קיים חשש כבד כי שותפות מאגר תמר יערימו קשיים ויעדיפו יצוא גז על פני אספקת כמות נוספת לשוק הישראלי מעבר לקבוע בהסכם, או לחלופין, יתנו את מכירת הגז במחיר מופרז שמנותק מהמחיר המקובל בשוק המקומי".
על אף שהוועדה הבין־משרדית טרם פירסמה את דוח הביניים, לפי טיוטה שלו נראה שישראל צועדת לקראת מחסור בגז טבעי בשל היקפי יצוא משמעותיים. לפי נתוני החברות בישראל, יש עתודות גז של כ־1,027 BCM. במשרד האנרגיה מעריכים על פי עבודה של יועצים חיצוניים, כי יש עתודות של 850 BCM בלבד. בינתיים, הביקוש לחשמל בישראל מזנק. הגידול באוכלוסייה הוא הגורם המשפיע ביותר, אך בשנים האחרונות נוספו למגמה גם רכבים חשמליים ושימושים אחרים, למשל חוות שרתים. לפי דוח של מוד'יס, הביקוש לחשמל מחוות שרתים בישראל יעלה ב־9.9% בשנה עד 2028, שפירושם עלייה בביקוש של 3%־3.5% בשנה. לפי תוכנית הפיתוח של נגה מ־2022, עד 2035 יהיה צורך בהקמת 7 תחנות כוח חדשות על מנת לעמוד בעלייה בביקוש. נכון להיום מורחבת תחנת הכוח דליה (דליה 2), מוקמת תחנת קסם שליד ראש העין ומוגדלת יכולת ייצור באשכול.
לפי נתוני הוועדה, התרחיש המרכזי לצריכת גז טבעי בישראל הוא של 515 BCM עד 2048, בעוד שמאגרי הגז מחויבים לשמור 440 BCM למכירה לשוק המקומי עד 2043. בוועדה העריכו מספר תרחישים שונים לביקוש לגז טבעי עד 2048, כשהאופטימי ביותר — הכולל כניסה משמעותית של אנרגיות מתחדשות בעשורים הקרובים — מדבר על צריכה של 452 BCM עד 2048. התרחיש המקסימאלי חוצה את ה־560 BCM. המשמעות של התרחיש המרכזי היא שכבר בתוך 20 שנה עלולה ישראל להפוך למדינה המייבאת גז. זאת מכיוון שמחיר הגז בייצוא עדיין גבוה מהמחיר בשוק המקומי, וחברות הגז מעדיפות לייצא.
תגובת משרד המשפטים: "לא נתייחס לדיונים פנימיים המתקיימים בוועדה. דו״ח הועדה יופץ כדו״ח ביניים להערות הציבור לפני גיבוש ההמלצות הסופיות"; האוצר מסר: "הצוות המקצועי דן במכלול נושאים. המלצותיו יפורסמו לשימוע ציבורי כמקובל לאחר השלמת עבודת המטה"; ממשרד האנרגיה נמסר: "המשרד מוביל בהצלחה את משק הגז הטבעי, מתוך דאגה לצורכי המשק, לצד שימור סביבה יציבה ואטרקטיבית להשקעות במאגרים קיימים ועתידיים, שהובילה לכניסה של ענקיות אנרגיה עולמיות. בכוונת המשרד להמשיך מדיניות זו. יודגש כי הוועדה טרם השלימה את הדוח וההמלצות, שיפורסמו בהמשך לציבור. כל הרעיונות שהועלו זכו להתייחסות מקצועית הולמת, אך בשלב זה לא נתייחס להמלצות ספציפיות, בייחוד כשאינן מבוססות. בכוונת המשרד להמשיך ולפעול בשיתוף רשות התחרות לטובת קידום התחרות ושמירה על סביבת מחירים נמוכה ויציבה".
