המעבר של פייסבוק ל"הערות קהילה" – דיכוי קולות מוחלשים
המעבר של פייסבוק ל"הערות קהילה" – דיכוי קולות מוחלשים
ההחלטה האחרונה של Meta להפסיק את תוכנית בדיקת העובדות שלה לטובת מערכת "הערות קהילה" מסמנת שינוי משמעותי באופן שבו הפלטפורמה ניגשת למידע שגוי. שינוי המדיניות משקף גישה דומה לזו שאימצה X (לשעבר טוויטר), שבה משתמשים מוסיפים באופן קולקטיבי הקשר לפוסטים ומדווחים על מידע פוגעני או שגוי. הנסיון לאזן בין חופש הביטוי לבין הצורך למנוע הפצת מידע מוטעה ודברי שטנה משקף הבנה של הצורך בהתייחסות לדינמיקה של השיח ברשתות חברתיות.
אז נכון, ישנן כמה סיבות אטרקטיביות מצידה של Meta לנטוש את בדיקת העובדות מטעמה.
ראשית, הפלטפורמה התמודדה עם ביקורת גוברת על הטיות בתהליך בדיקת העובדות המסורתי שלה, למשל העדפה של אידיאולוגיות פוליטיות מסוימות או נקודות מבט תרבותיות מסוימות. שיתוף הערות הקהילה מאפשר למשתמשים להעריך תוכן בשיתוף פעולה ולהביא לחזית נקודות מבט תרבותיות ופוליטיות מגוונות.
שנית, הערות הקהילה תואמות את החזון של Meta של טיפוח סביבה דיגיטלית אינטראקטיבית ומשתפת. ניהול תוכן על ידי בודקי עובדות מרכזיים נחשב להתערבות מלמעלה, בעוד שאחריות מבוזרת נחשבת דמוקרטית ומעצימה את המשתמשים. מבחינת Meta, לא זו בלבד שמדיניות זו מפחיתה עלויות, היא אף עשויה לשפר את אמינות הפלטפורמה.
עם זאת, ניהול תוכן בעזרת מערכת "הערות קהילה" אינו חף מסיכונים. בעוד Meta מציגה את השינוי הזה כצעד לקראת שקיפות רבה יותר ובניית אמון, ההשלכות של ניטור תוכן על ידי הערות קהילה מעלה שאלות לגבי פגיעה בחופש הביטוי, הטיה ופוטנציאל לשימוש לרעה.
ביזור יכול להגביר מעורבות משתמשים, אבל הוא עלול להוביל לעריצות הרוב, ולמצב שבו הכוח הקולקטיבי משתיק קולות מתנגדים. מנגנון קהילתי מאפשר לקבוצות דומיננטיות להשפיע על נרטיבים בקנה מידה בינלאומי, להשתיק קולות מיעוטים ולשחק לידי טיעונים פופוליסטיים ופוליטיקת זהויות. האופי הסובייקטיבי של הערות קהילה פותח את הדלת להטרדה ממוקדת. יוצרי תוכן עלולים להיות חשופים לקמפיינים מתואמים המשתמשים במסווה של "הערות קהילה" כדי להכפיש, לבייש או להשתיק אותם. כללי המשחק הללו, לא זו בלבד שמגבירים את חוסר האיזון בכוחן של תת קבוצות בתוך הקהילה הדיגיטלית העולמית, הם פוגעים בחופש הביטוי ולא מקדמים אותו.
בעוד שלמעבר להערות קבילה יש פוטנציאל להגדיר מחדש את האופן שבו Meta מנהלת תוכן, הוא גם מעלה שאלות דוחקות לגבי אחריות ושימוש לרעה בכיכר העיר הציבורית הדיגיטלית. צמצום המעורבות הישירה של הפלטפורמה ברגולציית תוכן, מרחיק את Meta מאחריות בגין החלטות שנויות במחלוקת שגררו היסטורית ביקורת ציבורית ומשפטית. אך חשוב לזכור כי למרות הביזור, לא כדאי לשחרר את Meta מאחריות.
כרגע, שאלות רבות נותרו פתוחות: מה תהיה אחריותה של Meta בתגובה להערות המשתמשים? כיצד ייבדק אם התלונות לגבי מידע שגוי מבוססות או קמפיין מתוכנן? ומה ייקרה עם התוכן בתגובה לתלונות – האם הוא יזכה לחשיפה נמוכה יותר, יישאר גלוי אך יזכה להערה המטילה ספק בנכונותו, או יימחק על הסף? האם סף ספציפי של תלונות קהילה יחייב הסרה אוטומטית של תוכן מסומן? כדי להבטיח הוגנות, Meta תצטרך לספק שקיפות לגבי הקריטריונים עבור הסרה או הורדת דירוג והאופן שבו תוכן מסומן נבדק.
הצלחתה של המדיניות החדשה תלויה ביכולתה של Meta להגיע לאיזון עדין – מעורבות משתמשים והגינות מבלי להטות את הכף לעבר דיכוי קולות מוחלשים. היא תצטרך לייצר מערכת שתוכל לזהות ולמנוע שימוש לרעה בתהליך הסימון, לאפשר מסלולים ברורים לערעורים במקרים של שימוש לרעה ולדווח בשקיפות על תוצאות המדיניות החדשה, כולל כישלונות.
ללא אמצעים כאלה, המדיניות החדשה עלולה לשכפל את הפגמים של ניהול תוכן מסורתי ואף להציג אתגרים חדשים הנוגעים ליחסי הכוחות של קבוצות משתמשים ולשחיקת נקודות המבט של המיעוט.
שרון בסן היא ראש תחום חדשות – משפט, מדיניות ואתיקה במכון ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה
